קדימה והבוידעם של שינוי

לפני מספר ימים תהה העיתונאי שחר אילן, נושא הדגל של עיתון הארץ במאבק נגד החרדים, מדוע אין מרצ מנצלת את החלל שנוצר עם היעלמותה של מפלגת שינוי האנטי חרדית בהנהגתו של טומי לפיד ז"ל. איני יודע עד כמה יכולה מרצ להיבנות מהסתה אנטי חרדית. יש לציין לשבחה של מרצ שהיא עומדת בשנים האחרונות על האג'נדה החילונית שלה, ללא היגררות להסתה ולשנאת חרדים וייתכן שבכך היא מחמיצה כמה תומכים פוטנציאליים.

ליועצים האסטרטגיים של קדימה אין עכבות כאלו והם החליטו לפנות באופן מובהק לציבור האשכנזי האנטי חרדי. כך למשל מתגאה ציפי לבני ללא הרף ש"היא לא מכרה את המדינה" לשס (כאילו שמכירה כזו עמדה בכלל על הפרק). חיים רמון הוסיף מצידו בראיון שאם שס דורשת את תיק החינוך, אזי ברור שהליכוד כבר התחייב מראש לשריין לה תיק זה והליכוד יצטרך כמובן להכחיש הכל.

הסתה נגד חרדים - אבן הפינה של קדימה

ניתן להיזכר בימים רחוקים, בימי התרגיל המסריח ב-1990 בהם חיים רמון יחד עם חברו הטוב אריה דרעי רקחו כמה וכמה עסקות, לרבות התרגיל המסריח, ודווקא נחשבו כשותפים פוליטיים אמיתיים. הם גם זכו לברכת חוגי השמאל שהתפלל כי תוקם ממשלת עבודה-חרדים. קצת מוזר, למי שזוכר ימים עברו, לראות את רמון מוביל קו תעמולה נגד שס, אבל הזיכרון הציבורי קצר מועד הוא וגם הנשיקה הפזיזה המיותרת (לפני ההחלטה הפזיזה לצאת למלחמה) כמעט ונשכחה.

כעת הוברר כי עמדת רמון הפכה לעמדת קדימה לפיה אין לתת אמון בנתניהו הואיל והוא כבר מכר את משרד החינוך לשס. אפשר בהחלט לחשוד שקיימת יד מכוונת מאחורי ההתבטאויות הללו וההסתה נגד החרדים תהיה לאבן פינה בתעמולת הבחירות של קדימה.

הנחת היסוד של קדימה היא שעבור קדימה הצביע הציבור שתמך בעבר בשינוי, וכן אותם חלקים בליכוד אשר השותפות ההיסטורית שבין הליכוד לחרדים היא לצנינים בעיניהם. קיים כאן במפורש גם מרכיב של התנשאות חברתית ותרבותית. מצביעי קדימה אינם רוצים להיות מזוהים עם ה"עמך" התומך בליכוד. אנו צפויים למלחמת בחירות שמסריה יחדדו הבדלים תרבותיים וחברתיים, על-מנת לבדל את הציבור התומך בקדימה, מציבור התומכים הפוטנציאלי של הליכוד ועל-מנת להרחיק חילוניים מהצבעה לליכוד.

מה לה, לציפי?

אפשר לסלוד מקו התעמולה הזה ואמנון לוי כבר כתב מאמר נרגש המגנה את השרה לבני שמתפתה לסחור בסחורה כל כך נתעבת. גם אמנון לוי יודע שהסתה נגד חרדים היא, לעתים, לא תמיד, אמצעי יעיל בתעמולת בחירות. חוץ מזה מה כבר יש לציפי לבני להציע? מה היא עשתה בחייה? מהן עמדותיה האמיתיות בנושאים העקרוניים? מהן יכולותיה להגשים מדיניות כלשהי?

הדבר היחיד שציפי לבני הוכיחה הוא שבכל מצב של משבר אמיתי היא נמוגה ונעלמת מאחורי הקלעים. כך היה במלחמת לבנון (נעלמה ל-12 יום!). כך גם כיום, בעת משבר כלכלי חמור, לבני אינה מסוגלת להתייצב בפני הציבור ולהציג משנה כלכלית ממשית, מלבד השמעת ציוצים רפים בתמיכה בפרישת רשת ביטחון, בניגוד לבן בריתה, שר האוצר, המשדר מסר הפוך לחלוטין. האם יש להתפלא על כך שהסתה נגד שס היא הקלף היחיד שיש לקדימה לשלוף בימים אלו?.

ציפי, התעמולה האנטי חרדית לא תעזור לך

בעוד אני טורח על כתיבת רשימה זו התפרסמה החלטת היועץ המשפטי להעמיד לדין את ראש הממשלה, בכפוף לשימוע שייערך. כבר כעת נשמעת דרישה חד-משמעית שראש הממשלה ייצא לחופשה מיידית, כאשר המטרה האמיתית היא לאפשר לציפי לבני, נסיכת טוהר המידות, לכהן כראש ממשלה (בפועל) ולצבור מעצם האחיזה בתפקיד הילת מנהיגות, שאינה מסוגלת ליצור לעצמה בדרך אחרת. לא נראה לי שאולמרט יספק ללבני את השירות הזה אבל העתיד הקרוב יוכיח.

לא לי לייעץ לאדונים הנכבדים אדלר את ארד איך לנהל מערכת בחירות. הם נחשבים מקצוענים אמיתיים וכבר ראינו כיצד הם מאלצים מפלגה שלמה (קדימה) לשנן באדיקות את הטקסטים שלהם בבחירות הקודמות. למרות ההערכה לכושרם המקצועי ניתן להביע ספק אם קו תעמולה אנטי חרדי בבחירות הקרובות יהיה באמת אפקטיבי. לציבור יש חרדות ודאגות אחרות והפחדתו בהעברת משרד החינוך לשס אינה נראית כתשובה הולמת להן. גם הכרזות בהן מופיעה לבני כמה שטוב למדינה לא יעשו את העבודה. נדרש בדחיפות סחריר - ספין סוחף, וכזה, לא ניתן יהיה למצוא היום בבוידעם של שינוי.