לא חסרים נימוקים כבדי משקל המחייבים את הסתלקותו של אהוד אולמרט מלשכת ראש הממשלה - במיוחד לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה החליט, בכפוף לשימוע, להגיש נגדו כתב אישום.
אבל חשוב הדבר, שמי שדורש את הסתלקותו של אולמרט - לא יבסס את דרישתו על נימוקים שקריים.
וכזה היה הנימוק של ציפי לבני שדרשה מאולמרט שייצא מיד לחופשה - תוך שהיא מסתמכת על התקדים של יצחק רבין המנוח.
הנה הציטוט מדבריה של לבני בעניין זה:
- "ב-1977 היועץ המשפטי דאז הודיע על החלטתו להגיש כתב אישום בעניינה של רעיית ראש הממשלה יצחק רבין זכרונו לברכה. רבין, שעמד גם הוא אז בראש ממשלת מעבר ערב בחירות, לא היסס, הודיע מיד על צאתו לחופשה מיידית עד למועד הבחירות".
עינינו הרואות: ציפי לבני מציגה את רבין כמי שכל כך הקפיד עם עצמו עד שאפילו החלטה להגיש כתב אישום כביכול רק נגד אשתו - היא זו שהניעה אותו להסתלק ללא היסוס.
האם אמת בדבר? ובכן, לא ממש.
כי היועץ המשפטי לממשלה דאז, אהרן ברק, החליט להגיש כתב אישום לא רק נגד לאה רבין, אלא גם נגד יצחק רבין עצמו כמי שידע והיה שותף מלא בחשבון הדולרים האסור (ויתרה מכך: ההחלטה להגיש כתב אישום נגד יצחק רבין הייתה סופית ולא הייתה כפופה לשימוע).
רבין הפעיל לחץ כבד, באמצעות שליחים שונים, על היועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיסתפק בהטלת כופר ולא יגיש כתב אישום. רק לאחר שברק הודיע באופן נחרץ שהוא לא זז מעמדתו, ובדעתו להגיש כתב אישום, הסתלק רבין מתפקידו.
לאחר ההסתלקות הודיע ברק כי כיוון שרבין הסתלק, הוא כבר העניש את עצמו בכך, ולכן - כיוון שהסתלק - החליט ברק שלא להגיש נגדו כתב אישום והסתפק בהטלת כופר כסף.
ואכן, כך אמר אהרן ברק באותם ימים:
- "יצאתי מתוך הנחה שרבין נענש עונש כבד על כך שנאלץ לפרוש מתפקידו. לא היה מקום להענישו פעם נוספת. לעומת זאת המלצתי שישלם כופר כנדרש בחוק".
שר המשפטים באותם ימים, חיים צדוק, אימץ את החלטתו של ברק ואמר כי פרישתו של רבין הייתה (ציטוט): "שיקול רב עוצמה - ולדעתי שיקול לגיטימי לחלוטין - בהחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה להסכים להמיר את העבירה של ראש הממשלה בכופר כסף - נוכח העונש הכבד שרבין הטיל על עצמו על-ידי החלטתו".
הנה כי כן, בניגוד לאופן שבו ציפי לבני מציירת את התמונה, רבין לא פרש מתפקידו רק עקב החלטה להגיש כתב אישום נגד רעייתו, אלא כיוון שברק קיבל החלטה נחרצת (שאינה כפופה לשימוע) להגיש כתב אישום גם נגד יצחק רבין עצמו.
כיוון שציפי לבני מבקשת להתנחל בלבבות כאישה אמינה ונקיית כפיים - מן הראוי שתקפיד לא רק שלא לגנוב חומר, אלא גם שלא לגנוב דעת.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
