מדיניות התגובה ההדדית

ביום שישי ה-19 בדצמבר 2008 הסתיימו, על-פי הספירה הפלשתינית, ששת החודשים של הסדר הרגיעה (תהדיאא') ברצועת עזה. ישראל אומרת כי מעולם לא הוסכם עם הפלגים הפלשתינים על הגבלת הרגיעה לזמן קצוב אך הפלגים הפלשתינים ובראשם החמאס הכריזו על כך באופן חד-צדדי. החלק הראשון של תקופת הרגיעה עבר בשקט יחסי אולם מאז ה-4 בנובמבר, לאחר שכוחות צה"ל נכנסו לתוך הרצועה כדי להרוס מנהרה שחפר ארגון החמאס כדי לחטוף חיילים ישראלים, חלה הסלמה בשטח ששחקה לגמרי את כל ההבנות שהושגו בין הצדדים.

בסך הכול נורו לעבר ישראל בתקופת הרגיעה יותר מ-350 רקטות ופצצות מרגמה. ישראל הגיבה בדרך כלל בסגירת המעברים לרצועה ולעיתים גם בתקיפה אווירית של חוליות המשגרים. ישראל מעוניינת בהמשך הרגיעה, כך גם מצרים והרשות הפלשתינית.

הרגיעה אמורה הייתה להביא להישגים לשני הצדדים, להביא לפתיחת המעברים בין ישראל לרצועה ובכך לחזק את שלטון החמאס ברצועה, להביא לחידוש המשא-ומתן בעניינו של החייל החטוף גלעד שליט ולפתיחת משא-ומתן על הפעלת מעבר רפיח. התוצאה הסופית היא כישלון מוחלט של שני הצדדים בניסיון להשיג את מטרותיהם.

לא רק תושבי שדרות אשקלון ויישובי עוטף עזה סובלים מהפסקת מצב הרגיעה, גם מיליון וחצי התושבים הפלשתינים ברצועה סובלים מההשלכות שלה. ברחוב הפלשתיני ברצועה יש דאגה רבה מכך שמצב הרגיעה ייפסק. התחושה היא של חוסר וודאות. סעוד אבו רמאדאן, עיתונאי פלשתיני המתגורר בעיר עזה, אמר לי "התושבים מודאגים מאוד. הם אינם יודעים לאן הספינה הזו לוקחת אותם, אין להם חשמל, אין להם גז לבישול, חסרים מוצרי מזון והסגר נמשך".

בעזה חוששים כי הפסקת הרגיעה תביא לחידוש ההתקפות הישראליות על הרצועה, בתגובה על חידוש הירי על הישובים הישראלים. התושבים הפלשתינים מספרים כי בעלי המנהרות באזור רפיח מעודדים את חידוש הירי לעבר ישראל. הם מעוניינים בהמשך הסגר וסגירת המעברים, שכן הדבר מביא להם רווח כספי לא מבוטל ו"תעשיית ההברחות" ממצרים דרך המנהרות אל הרצועה פורחת. בעזה נפוצו סיפורים כי בעלי המנהרות שכרו אנשים שיירו מידי פעם רקטות לעבר ישראל כדי שהיא תסגור בתגובה את המעברים וכך הם ישמרו על רווחיהם.

עמדת ארגון החמאס בנושא הארכת הרגיעה ברורה אך הוא שומר על עמימות מכוונת. המטרה היא אחת - לנקוט מדיניות של "הליכה על הסף" כדי ליצור כללי משחק חדשים, שיאפשרו לסחוט מישראל ויתורים נוספים ולהגיע לסיכומים חדשים בנושא הרגיעה המחודשת. בטווח הזמן הקצר החליט החמאס לחדש את ירי הרקטות לעבר ישראל ולאפשר גם לארגונים האחרים ברצועה לירות לעבר מטרות ישראליות, כל זאת כדי ליצור לחץ עליה להסכים למשא-ומתן בתנאים חדשים על הארכת הרגיעה. בטווח הזמן הקצר אימץ החמאס אסטרטגיה חדשה שהפרשנים הפלשתינים מכנים בשם "מדיניות התגובה ההדדית", דהיינו, החמאס מגיב בירי על כל פעולה ישראלית ואיננו מתאפק כדי ליצור תנאים לרגיעה. המדיניות הזו נועדה ליצור את התנאים הדרושים להשגת היעד המדיני בטווח הארוך יותר, שהוא הארכת הרגיעה לתקופה נוספת בתנאים משופרים מבחינת החמאס.

מחד-גיסא הארגון, ובמיוחד ההנהגה בדמשק, רוצים להפגין קו נוקשה ובלתי מתפשר כדי ללחוץ על ישראל להגיש וויתורים נוספים בתחום תנאי הרגיעה, כמו הרחבתה לגדה המערבית ופתיחת מעבר רפיח ללא תנאי. מאידך-גיסא ההנהגה בעזה, הקשובה לרחשי הלב של תושבי הרצועה הרוצים שקט, חוששת כי מבצע צבאי נרחב של ישראל יביא לאובדן שלטון החמאס ברצועה. לכן, הטקטיקה הננקטת עד כה היא לא להציג עמדה ברורה לגבי הארכת הרגיעה או אי הארכתה. בארגון החמאס מצפים שמצרים תנקוט יוזמה ותתערב כדי לחדש את המשא-ומתן על הרגיעה. בינתיים מפיצים דובריו ידיעות כי הארגון דחה יוזמות תיווך של גורמים אירופאים מכיוון שהוא ממתין להתערבות מצרית.

השיח' ראזי חמד ממנהיגי החמאס ברצועה אומר כי " הכל פתוח" וגם מציע שמצרים תשמש כבורר בין החמאס וישראל, וכי היא תקבע מי הפר את הרגיעה ומי נושא באחריות לכך. ארגון החמאס משחק, כאמור, "משחק של הליכה על הסף". הוא טוען כי הוא יגבש את עמדתו רק לאחר התייעצות עם כל הפלגים הפלשתינים האחרים, ומצפה שגורמים שונים יתערבו בנעשה ויתחילו לתווך בינו ובין ישראל כדי לנסות ולמקסם את רווחיו. בינתיים הוא גם מודיע כי הנשיא מחמוד עבאס יסיים את תפקידו כנשיא הרשות הפלשתינית בעוד פחות מחודש, ב-9 בינואר 2009, יהא אשר יהא.

באשר לגורלו של גלעד שליט, ארגון החמאס אומר כי מדובר בנושא נפרד מהרגיעה וכי אין קשר בין הדברים. עמדת הארגון היא כי שחרורו של גלעד שליט תלוי בדבר אחד בלבד, והוא נכונותה של ממשלת ישראל להסכים לתנאים שהציב החמאס לשחרורו.

הרשות הפלשתינית תומכת, כאמור, בהמשך מצב הרגיעה. הנשיא הפלשתיני מחמוד עבאס מבין היטב את המשחק של ארגון חמאס, הרוצה לנצל את המצב להדיחו ממוסד הנשיאות. ארגון החמאס ניהל את המשא-ומתן עם ישראל על הרגיעה באמצעות מצרים כשהרשות הפלשתינית היא מחוץ לתהליך ואיננה מעורבת בו.

חוסיין א-שיח', המזכיר הכללי של ארגון הפת"ח בגדה, מעריך כי הפסקת הרגיעה ברצועת עזה לא תשפיע על מצב הביטחון בגדה. לדבריו, מנגנוני הביטחון הפלשתינים ביהודה ושומרון שולטים שליטה מלאה ברוב הערים והכפרים. הוא מאשים את אירן כי היא הנחתה את ארגון החמאס שלא להמשיך את מצב הרגיעה בעזה. "החמאס פועל על-פי אג'נדה אזורית שבראשה עומדת אירן ולא על-פי אג'נדה פלשתינית" אומר א-שיח'.

ומה לגבי עמדתן של מדינות ערב המתונות?

מצרים וירדן חוששות שהפרת מצב הרגיעה ברצועה ומבצע צבאי ישראלי נרחב ברצועה עלולים לערער את מצב הביטחון הפנימי בהן. הנשיא מובארק סבור כבר זמן רב כי אירן מנסה לבחוש במצב ביטחון הפנימי בארצו, וכי היא אחראית למהומות שארגנה תנועת "האחים המוסלמים" בארצו לפני כמה חודשים לאחר שפעילי החמאס פרצו את הגבול באזור רפיח.

המלך עבדאללה הירדני הזעיק לפני כחודש את ראש הממשלה אולמרט ושר הביטחון ברק לרבת עמון כדי להזהיר אותם מפני ההשלכות של פעולה צבאית ישראלית נרחבת ברצועה על מצב הביטחון באזור.
העיתונאי והסופר הידוע סולטאן חטאב, המקורב לארמון המלוכה הירדני, אומר כי פעולה צבאית ישראלית בעזה עלולה לדחוף את תנועת "האחים המוסלמים" לפעולות מחאה בירדן במטרה לזעזע את משטרו של המלך עבדאלללה. "הפסקת הרגיעה וההשלכות של פעולה צבאית ישראלית בעזה ישרתו את האינטרסים של מתנגדי השלום והקיצונים לא רק בירדן אלא בכל מדינות האזור" מדגיש חטאב.

מה צריכה לעשות ישראל?

נראה שהממשלה הנוכחית בישראל איבדה את דרכה ואיננה יכולה לקבל החלטה אסטרטגית ולהורות לצה"ל ליישם את אחת מתוכניות המגירה שהכין ולכבוש את כל רצועת עזה במבצע בסגנון "חומת מגן מספר שתיים".

הטראומה של מלחמת לבנון השנייה משתקת את צמרת הצבא מלהמליץ המלצות חד-משמעיות לדרג המדיני, ואילו שרי הממשלה עסוקים בבחירות המתקרבות וחושבים על עתידם הפוליטי בלבד. הם אינם רוצים לקבל החלטות נועזות בשלב הזה ומעדיפים שיישובי הדרום יספגו בשלב הזה את ירי הרקטות מבלי שצה"ל יצטרך לבצע פעילות רחבת היקף בתוך הרצועה. בארגון החמאס קוראים היטב את ההססנות של ממשלת ישראל היוצאת, ופעילי הארגון מתנהגים בשחצנות וביהירות כדי להשפיל את ישראל ולהציג את אוזלת ידה.

בהעדר רצון ונחישות מצידו של הדרג המדיני נראה כי מה שניתן לעשות עכשיו עד לאחר הבחירות בישראל הוא למנוע מארגון החמאס להשיג את מטרתו שהיא הגעה להסכם רגיעה משופר, מבחינתו, עם ישראל. מדינת ישראל צריכה לנקוט שורה של צעדים שיוכיחו לו כי עשה "מקח טעות" בכך שסירב להאריך את הרגיעה בתנאיה הנוכחיים. לכן ישראל צריכה לחדש לאלתר את מדיניות החיסולים של מנהיגי החמאס ברצועה ולמקד את התקפותיה האוויריות ביעדים שיפגעו באופן ממשי במטרות ברורות של תשתיות הטרור. אפשר גם לעשות כמה פעולות קרקעיות מוגבלות בתוך רצועת עזה תוך "חתירה למגע" עם פעילי ארגון החמאס, כדי לגרום לו אבידות כבדות שיבהירו לו כי לא ישיג את מטרתו וכי ייאלץ להאריך את הרגיעה בתנאיה הקודמים.

מבחן ההתמודדות של ישראל עם המצב ברצועת עזה ושלטון החמאס יהיה כנראה רק בעוד כמה חודשים, לאחר שתורכב הממשלה החדשה בישראל. צפוי לנו כנראה אביב או קיץ חם, הממשלה החדשה לא תוכל לברוח מאחריות ותאלץ לקבל את ההחלטות הדרושות.