הייתי מאוד מאוד רוצה ושמחה לבוא ולספר לכם על דברים טובים ויפים שנעשים פה.
אך המציאות העכשווית יותר מידי מטורפת, לוחצת וללא תקווה מכדי שאפשר יהיה להשאיר אותה כפי שהיא ולהתעלם.
הגיע זמן המעשה
הייתי מאוד רוצה לספר…
שעולה אתיופי זכה בפרס נובל לפיסיקה ושב"הבימה" הועלתה הצגה שבין כוכביה - מרוקאי ותימני, השחקנית היא אתיופית והשחקן רוסי. אה, והמפיק הוא בן לקבוצת יהודים שנתגלו במעבי יערות אפריקה.
אך לא כך. ואף לא יהיה אם לא תתחולל כאן מהפכה מחשבתית, ערכית מעשית, ומהר. בעיקר בין כל גורמי החינוך והרווחה. אם לא תקרה מהפכה כזו, לא נצטרך לאויבים מבחוץ- אחיך יהיו לאויביך.
פעם הייתי אומרת: המדינה שלי היא. והרגשתי כך. היום אני בעיקר כועסת כאשר אני נאלצת לומר משפט כזה. כי כך, לא אני ולא הרבה מאוד אנשים במדינתנו. בדיוק ההפך, זו ההרגשה - מדינה ללא דיין.
מבעד ל-43 שנותיי (אם לשלושה ילדים בני 10-14-17) פגשתי הרבה אנשים משכילים אקדמיים או "מצליחנים כלכלית" רבים מהם - כהה ליבם. הם מיומנים בהנחת לבנים סביב ליבם. הם הם אכזבתי. מבחינתי, בור שגדל בסביבה מעוקרת ועושה או אומר דבר שטות, יסלח לו. אך הם…
אתחיל בחברי הכנסת המוצהרים כ"נאורים" ודעתם מתנופפת עלי דגל. אלוני (וכבודה הרב עמה) , שריד, רן כהן ושאר חברי ה"שמאל" בארצנו (זה שלא היה מעולם בעצם).
חברי הכנסת ששרדו עשרות שנים ועדיין שם!! במוקדי הכוח והידע. אם עד היום לא דאגו שלאופקים ולקריית מלאכי ולכל שאר העיירות שכוחות האל והזנוחות תגיע השכלה ראויה וטובה וכן תרבות על שלל גווניה!
הם המחזיקים מעצמם חכמים "קצת" יותר, לא פעלו על מנת שיהיה חינוך ערכי חינם החל מגיל המעונות ועד האוניברסיטאות עוד בזמן שהם היו צעירים יוקדים המוברגים במוקדי הכוח. באם עוד אז הם לא פעלו לשינוי כחלק ממסע הצלב שלהם - לא אוכל להתייחס אליהם בכבוד. הרי הם אלו שידעו, הכי ידעו, שידע הוא כוח.
מהם אכזבתי.
ושלא יתחסדו עכשיו, ויתנפנפו לכל עבר עם המימיקה היהירה והמתנשאת.
אני אומרת: אתם אלו שהייתם צריכים לעשות. כשיכולתם עדיין!!
הרי הכרתם את ההיסטוריה. ההיסטוריה המעידה שמקום ללא תרבות וידע לא יצליח להצמיח גינות נוי. עודכם בחיים, פעילים יותר או פחות, יש לכם הזדמנות לעשות זאת ואולי עוד אפשר יהיה לי לכבד אתכם.
ולסיום - כמה תהיות…
1) בתי התמחוי פופולאריים כמו עיתון "ידיעות אחרונות".
2) אם מדינת ישראל תצהיר על חוק חינוך חינם מהמעון ועד האוניברסיטה. חינוך אמיתי ערכי כולל כל פעילויות בית- הספר - טיולים, מוזיאונים וכו'.
3) ש"ס לקחה על עצמה את "תפקיד" משרד הרווחה.
4) לא מעט אמהות למשפחות חד - הוריות בישראל מוכרות את גופן על מנת לכלכל את ילדיהן.
5) סטודנטיות מממנות תארים בעבודה כנערות ליווי.
6) מנהלת בית- ספר ומורות יכולות להגיד לילד: אתה לא עולה לאוטובוס הטיול השנתי, מפני שאמך לא שילמה.
7) לו מחירי עלות המחיה הבסיסית יורדו ויהיה עליהם פיקוח קפדני.
8) אמהות לא מסוגלות לרשום את ילדיהן לחוגים.
9) מחירי החשמל, מים, וטלפון עולים כמו המשכנתא.
10) אם את קונה בית ומוכרת אותו, אינך עומדת בגובה הריביות הרצחניות.
11) כאשר משפחה מדרום הארץ רוצה לתת קצת "תרבות" לחמשת ילדיה, הצגה ב"הבימה" תעלה לה: כ-700 ש"ח.
אם אנשי הדעת והדעה, סופרים, אנשי חינוך ורווחה, יגידו לממשלה: די! עד כאן! אנחנו לא יכולים כך לעבוד ולנהל - וילחצו ככל שיוכלו: נאמר דיינו, ואמן.
אני ילידת הארץ, בת 43, אם לשלושה ילדים בני10,14 ו-17 שנים שאני מדברת אל עצמי וכותבת למגירה.
עוד בזמן שהוקמה "כיכר הלחם", חשבתי שאני צריכה להיות שם. אחרי הצעדה של ויקי אמרתי לעצמי: אני לא יכולה להרשות לעצמי לשבת יותר אני מצטרפת למאבק.
למרות שאני אם במשפחה חד-הורית, לא זו הסיבה העיקרית להצטרפותי למאבק זה. מבחינתי, המאבק הוא על פרצופה של המדינה זה המשחיר מיום ליום, בכל תחום ותחום. זהו מבחינתי מאבק על חלומם של ילדינו וזכותם לחיות חיים הוגנים וטובים יותר. בכל מובן.
וכעת, אני מקווה לגייס את תמיכתם של ארגונים חברתיים, עמותות ואפילו מפלגות מכל המגזרים לרעיון החשוב והבסיסי הזה: חינוך חינם שווה לכל נפש, חיי תרבות, תנאי דיור הולמים ובריאות.
בחירה מדר שלומי.
דבש ולימון
להתאבד עלייך ארצי
לפני שנתייאש, נוותר
ונחשוב שאפשר לנסוע מפה.
בשם הקשר היהודי אנושי.
בשם הנופים והריחות
ורגלינו שדשו באדמה
השלוליות והפרדסים.
משחקי הזמן ההוא.
שהוא אנו - מתעקשים!
למצוא נחלה בין חמוקייך,
המגוונים, מחולקי עונות
להפליא.
באפי עולים ריחות צרורי ריחן
נקטפים לבוא שבת.
ובאוזני תורת אבותינו מתנגנת
ביומי. מהנץ החמה
עד שתשקע ובריבויי פירושיה - רחמים!
הלוואי, ארצי היפה והקודחת
וייחשב אדם ואדם בין ידיי
שומרייך
ונוכל גם כאן לזרוח.
בחירה מדר שלומי. מאי 99
__________________
הב"ל - חנה בית הלחמי
מפורסם בעיתון "המאבק" ובאתר
www.haderech.co.il.