אז החלטתם להיפרד. אתה עוזב את הבית לדרך חדשה, קצת מבולבל, קצת חושש מהעתיד, מנסה לחשוב איך לשמור על הקשר עם ילדיך. הפעם אנסה לשתף אותך בכמה עצות קצרות ובסיסיות. להזכירך, נקודת הראיה שלי היא טובת הילד כאשר באופן אישי בני היה בן שנתיים וחצי כאשר נפרדו אמו ואני, וחלק מהעצות בהתאם לכך.
א. ראשית, מומלץ שמקום מגוריך החדש יהיה קרוב ככל הניתן לבית האם. לילד יהיה קל יותר אם הסביבה תישאר אותה סביבה, חברים יוכלו לבוא אליו לביקורים וגם הוא יוכל ללכת אליהם, הולכים אחר-הצהריים לאותה גינה, לאותה פיצרייה וכדומה. שים לב, אם בחרת לפתוח תיק בבית המשפט בבקשה למשמורת משותפת, אחד הקריטריונים שיבדקו על-ידי פקידות הסעד הוא מרחק המגורים שלכם. מבחינת פקידות הסעד זה לא חייב להיות באותה שכונה אך מרחק הנסיעה בין שני הבתים חייב להיות סביר.
ב. איך תעזור לילדיך להתמודד עם הפרידה? אפשר ללכת למומחית לגיל הרך ולקבל עצות איך לעשות את התהליך, איך לספר, מה אומרים לילד, איך מסבירים לו שיהיה בית חדש וכו'. אני מניח שזה תלוי בגיל הילד, בבגרותו וכו'.
ג. איך תעזור לילדיך להסתגל לביתו החדש (אצלך בבית)? קודם כל, אם ילדך קטן ואתה חושש שלא יסתגל ויסכים לישון בביתו החדש, סכם עם האם שבימים הראשונים שילדך לן אצלך תהיה היא "כוננית בביתה".
אחת העצות היותר מעניינות שקיבלתי אני (בני היה תינוק בן שנתיים וחצי) מהמומחית לגיל הרך הוא לקחת מהבית ה"ישן" סדינים, כך לילד יהיה את הריח וההרגשה של הבית הקודם וזה יקל עליו. אותה המלצה הייתה לגבי צעצועים וספרים. דברים קטנים אלו יכולים אולי לעזור, אך קח בחשבון שמבחינת הילד, בדיוק כמו מבחינתך זהו בית חדש ועליו להתרגל אליו. במקרה האישי שלי, במשך שבועיים עשיתי עם בני את כל אותם דברים שעשינו תמיד לפני השינה (ארוחת ערב, מקלחת ושני סיפורים במיטה), אך אחרי קריאת הסיפורים בני יקירי היה קם מהמיטה, ניגש לדלת ומבקש לאמא. לקחתי אותו לאמו, הלב בכה, המחשבות מה יהיה ואיך זה יסתדר הטריפו אותי, אך בדיוק כמו שאמרה המומחית, צריך לתת לו את הזמן שלו והוא יתרגל, וכך היה. אחרי שבועיים, כאילו כך היה תמיד, בני הלך לישון אצלי ומאז (עברו 4 שנים) הוא רואה בשני בתי הוריו את ביתו שלו.
בוא נדבר קצת על ביורוקרטיה
כשגרתם ביחד כל המידע ממוסדות החינוך זרם לבית אחד, אם היה צורך לקחת לרופא תאמתם זאת ביניכם וההורה שהלך הצטייד בכרטיס קופת חולים של הילד. עכשיו אתם גרים בשני בתים, האם תמשיך לקבל את כל המידע, לה אין מה לדאוג, זכור- אנחנו במדינת ישראל בה מפלים אב גרוש לעומת אם גרושה.
אז מה כדאי לך לעשות:
ד. לדאוג שגם אצלך יהיה כרטיס קופת חולים עבור ילדיך. לתפיסתי, במסגרת התוכנית הורות עליה דיברנו במאמר הראשון שני ההורים צריכים להיות אחראים לנושא בריאות הילד וכאשר הילד חולה ביום שלך אתה תיקח אותו לרופא (כמובן הכל בתיאום עם האם ובדיווחים שוטפים מה אמר הרופא). לטעמי, יש בכך גם הצהרה של האב, אני הורה במשרה מלאה לילדי!
איך דואגים לכרטיס נוסף? פונים לקופת החולים לה אתה וילדיך שייכים. האם זה יהיה פשוט? לפעמים זה קל ומהיר, לפעמים מזכירים לך שאתה בכל זאת "רק" אב גרוש, שואלים למה ומנסים להתחמק.
לפני כשנתיים פניתי כפעיל בתנועת
הורות=שווה לכל 4 קופות החולים, כולן הסכימו לעזור, שלחו מכתבי תשובה והכל מופיע באתר הורות=שווה. אני מניח שמאז בחלק מקופות החולים כבר אין כרטיס מגנטי או שיש חידושים טכנולוגיים אחרים, אך כעקרון, עליך לפנות, לברר ולדאוג שגם אתה תוכל לגשת עם ילדיך לרופא הקופה בדיוק כמו האם.
שלום כיתה א'
ה. לדאוג לקבל את כל המידע מהגן\מבית הספר. איך עושים זאת? בתור התחלה, פשוט מבקשים. בגיל הגן הדברים פשוטים יותר, קשר טוב עם הגננת ובקשה לקבל את כל המידע (מסיבות, אירועים וכו') גם אליך יענו לרוב בחיוב. בהתחלה, כמו כל התחלה יש לדאוג שזה יעשה, לאחר מכן גם לגננת זה יהיה טבעי. אפשר לבקש מהגננת גם לקבל בסוף השנה תמונת מחזור כפולה וכל דבר שעולה בדעתכם.
בית הספר מהווה אתגר גדול יותר לאבות הגרושים. למרות שלמשרד החינוך יש
חוזר מנכ"ל מסודר בכל הקשור להורים הגרושים ובית הספר, עדיין אבות רבים נתקלים בחוסר שיתוף פעולה, חוסר ידע בהוראות משרד החינוך וחוסר ידע בהפעלת מערכת מנב"ס.
ראשית, מומלץ כמו בגן, לדבר עם המורה, להסביר לה את המצב להסביר לה שחשוב לך מאוד לשמור עם קשר עם ילדיך ולקבל את כל המידע לגביו.
מהי מערכת מנב"ס? למשרד החינוך מערכת מחשוב בה משתמשות לרוב מזכירות בית הספר. ממערכת זו מוציאים למשל דף קשר כיתתי עם פרטי ההורים, כתובתם, טלפונים וכו'. כיום, לאחר מאמצים רבים מול משרד החינוך, מערכת מנב"ס עוברת שינוי והתאמה לצרכיהם של ההורים הגרושים, ומאפשרת פרטי קשר של שני ההורים (כתובת וטלפון). לצערי, מזכירות רבות עדיין אינן יודעות לתפעל כראוי את המערכת ובעיקר להוציא דף קשר כיתתי עם פרטי שני ההורים כאשר ההורים גרושים. במידה והמזכירה אכן לא יודעת לבצע פעולה זו, מומלץ לבקש ממנה לפנות למחלקת התמיכה במשרד החינוך. לא עזר? אני מניח שפניה למנהלת בית הספר תפתור את הבעיה. לא עזר? כאן אתה כבר בבעיה. אבל זכור, גם לאב גרוש סוג ב' במדינת ישראל יש קצת זכויות.
במקרה שלי, למרות הקשרים הטובים שלי עם משרד החינוך עקב פעילותי איתם בנושא קידום טיפול הנושאים הקשורים להורים גרושים, התברר לי שאין בסמכותם "להכריח" את מזכירת בית הספר לפנות למחלקת התמיכה וללמוד נושא זה. כאב עקשן, שחושב שרק אם רבים מהאבות יקומו וידרשו את הזכויות הבסיסיות שלהם וימלאו את החובות הבסיסיות שלהם דברים בארץ ישתנו, פניתי גם בנושא זה למשרד מבקר המדינה שטיפל בנושא, ואכן בדף הקשר הכיתתי, שהוציאה מזכירת בית הספר ממערכת מנב"ס, מופיעים ליד שמו של בני, שני שמות הוריו, כל אחד עם כתובתו ומספר הטלפון שלו.
צריך לדחוף ולבקש
לסיום, אני מאמין שלאב גרוש מגיעות כל הזכויות הבסיסיות על-מנת להיות הורה במשרה מלאה לילדיו. במקביל, אני מאמין שגם האבות- טוב שידרשו את המגיע להם. נכון, עדיין יש אפליה של האב הגרוש לעומת האם הגרושה, האב צריך לרדוף ולבקש, אך רק אם נצליח יחדיו לחנך את האבות הגרושים שדבר זה הוא חיוני, נצליח להביא לשינוי חברתי בנושא.
כולי תקווה שכתבה זו והקודמות לה היו לכם לעזר, בטוחני שלא הצלחתי להקיף את כל הנושאים.
אשמח להמשיך ולענות על שאלות (לא משפטיות כמובן) ככל יכולתי, אתם מוזמנים לפנות אלי במייל
guyraveh@zahav.net.il ואשמח לצרף גם אתכם לרשימת התפוצה שלי לעידכונים שוטפים
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
