לא רוצים עוד אתרוגים

דבר והיפוכו. כאשר עומדות המפלגות על תילן, כל אחת מהן מבקשת להיות מאותרגת, הווה אומר - לזכות באהדת התקשורת ולהיבנות מפיהם הלא מפיק מרגליות של המצליחים והאברמוביצ'ים למיניהם, לחסות תחת כנפיהם של בית המשפט העליון והפרקליטות כבימי אריאל שרון - הלא זכורים לטוב, שבעבור מעשה העקירה מגוש קטיף העלימו עין מהשחיתויות הרבות בהן היה שרוי, ולהיות מחובר למשטרה שיכולה הייתה בזמנו לעשות את מה שעשתה רק לבנימין נתניהו ולעולם לא לברק, ביילין, פרס, או כל איש שמאל אחר, כאשר בניצוחה של תת ניצב מירי גולן פרצו לביתו, וזאת לאחר שהתקשורת כולה הוזעקה להיות שותפה במהלך חיפוש המתנות שלא היו ולא נבראו. בקיצור, המפלגות כולן יודעות שעליהן לדבר על שלום פורח וזורח, ועל התקפלויות מיהודה ושומרון ורמת הגולן, ועל מדינה לפלשתינים, וגם אם אלה כמו ערפאת לא יסכימו לקחת, הרי חייבים להכניס להם זאת באופן חד-צדדי, עד שיאמרו - מסכימים אנחנו לקבל.

בימים רגילים מבינות המפלגות, שאם רוצים להיות יקיר המדינה הרי שצריך להכות ביהודים - ראה בית השלום בחברון שההימור היה כמה מנדטים יוסיף הדבר לאהוד ברק לאחר ששלח את כוחות ההרס כדי לגרש מספר משפחות יהודיות שהבית נרכש בעבורן בכסף מלא. והטיעון היה שבית המשפט צריך לשבת על המדוכה ולברר את העניין (ולא חשוב שמראש יודעים מה תהיה החלטתו), אם כך, מדוע מתמהמהת התשובה? הרי בפרשת השר העוגב על חיילת שעתיים אחרי פרוץ המלחמה, חיים רמון, יצא בית המשפט מגדרו כדי להכשירו ולהחזירו לממשלה. כך ייעשה להוגה המפץ הגדול, זה שאמור היה לרסק את הימין עם המפלגה החדשה קדימה ולהמשיך "בנחישות" את הינתקות ב', ההתכנסות כדי לחסל את כל מפעל ההתיישבות ביש"ע במכת מוות. וזה כמובן מביא אותנו לאתרוג נוסף הלא הוא אהוד אולמרט, שכולם, כולל התקשורת והפרקליטות, ידעו על השחיתויות בהן הוא מעורב כאשר נטל את השלטון בקדימה והעלימו עין, בעבור ההתכנסות המובטחת, וכעת הם ממשיכים בגלגול עיניים ועובדים עבור בחירתה של היורשת של אולמרט ובעבור מפלגתה, כאילו לא חקירה רדפה חקירה, כאילו לא מלחמה רדפה מלחמה. ובכלל מי היא ציפי לבני? באיזה תפקיד הצטיינה? מה הם הישגיה? איזה רקורד היא מביאה עימה שהיא מסוגלת לנהל מדינה?

ומדוע דבר והיפוכו, מפני שראה זה פלא, בימים אלה של טרום בחירות בהם מבקשים המועמדים את אמון הציבור, לפתע כולם משנים את טעמם. עמדות ניציות, תקיפות ובלתי מתפשרות מתנגנות לאוזנינו. אין זאת כי הם יודעים שבשונה מהתקשורת ומריעיה, הציבור ברובו, זה שלא טומטם עדיין בהבלי התקשורת, יודע כי הדרך שהלכנו בה מאז הסכמי אוסלו, איננה מוליכה לשלום אלא לטרור ולשפיכות דמים, וכעת, משנחוצה תמיכת הציבור, כולם רוצים להצטייר כנמרים. ממתי הייתה לערבים אי-פעם נאמנות למדינת ישראל שליברמן נזכר לדבר על כך כעת? האם לא ישבה ישראל ביתנו יחד עם מג'אדלה בממשלה אחת? האם לא תמכה במתן נשק לרשות הפלשתינית כדי "לחזק את אבו מאזן"? האם לא קיימה את ממשלת אולמרט, גם כאשר הלך לאנאפוליס? ובכלל, מה ידוע לנו על חברי מפלגתו פרט לעוזי לנדאו? מה היא דעתם? במה הם מאמינים?

להיכן נעלמו כל האמירות של קדימה והעבודה על מדינה פלשתינית בפאתי פתח תקוה? על "המחיר הידוע" שעלינו לשלם לאסד עבור החומוס בדמשק? על ירושלים, פתאום כולם השתתקו.

מדוע שלא ייאמר לנו קהל המצביעים מה היא דעתם האמיתית של "הבלתי מתפשרים"? הרי אנחנו יודעים מה נשמע יום לאחר מכן, כולם יתחילו לזמר על ויתורים ועל נסיגות ועל ערבים טובים שאותם צריך לחזק ולתחזק.

אני את קולי אתן רק למי שאני מאמינה שישמור בצורה הטובה ביותר על ארץ ישראל, שלעולם לא ירים את ידו נגדה, אני לא אלך אחר קריאות לוחמניות שאין מאחוריהן דבר, שהרי היום עומדות שאלות הרות גורל על הפרק, דמותה היהודית של המדינה, האיום האירני, הכלכלה. ולכן, דרושה מפלגה שתעמוד בכל תוקף על העקרונות שלה, שלא תיתן שהרס גוש קטיף יקרה ביהודה ושומרון, מפלגה שתילחם בכל כוחה שלא יהיו טילים בכפר סבא, נתניה, בני ברק, שתהווה משקל נגד השמאל הקיצוני ואלו ש"ימינם ימין שקר". ושתהא לכולנו בחירה טובה.