בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ארוחה במשק כנפי ההיסטוריה
|
את ה-15 במאי, יום סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל, חגגנו ב"הרברט סמואל", הקרויה על שמו של הנציב הבריטי העליון
לא יכולנו למצוא תאריך ראוי יותר מה-15 במאי, מועד סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, כדי לפקוד את מסעדת "הרברט סמואל" התל אביבית. סמואל, למי ששכח, היה הנציב הבריטי הראשון והעליון בארץ, על-פי מינויה של ממשלת בריטניה. ב-15 במאי 1947, על-פי החלטת עצרת האו"ם, עזב החייל הבריטי האחרון את אדמת פלשתינה, ובכך נסללה הדרך להקמתה של מדינת ישראל. ביום החגיגי הזה, 62 שנה מאוחר יותר, הצלחנו לצוד שתי ציפורים במכה אחת: גם הנצחנו את האירוע ההיסטורי וגם טעמנו, לראשונה, את טעמה של המסעדה המנציחה אותו. הכל בזכותו של שף הצמרת, יהונתן רושפלד, בעליה של המסעדה, שנפתחה זה מקרוב בטיילת התל אביבית (רחוב קויפמן 6), סמוך לכיכר הרברט סמואל ההיסטורית. ממשיכת הדרך "הרברט סמואל" היא מסעדת-גורמה צרפתית-ים תיכונית, ממשיכת דרכה של מסעדת "רושפלד" לשעבר, שהייתה סמוכה למוזיאון תל אביב. המסעדה החדשה, הנשקפת לחוף הים, מעוצבת בטוב טעם, בסגנון חדשני, ומשרה אווירה חמימה ואינטימית על יושביה. להבדיל מ"רושפלד", שהייתה מסעדת-צמרת יוקרתית, "הרברט סמואל" אומנם אינה נופלת ממנה ברמתה, אבל התאימה את עצמה למיתון העמוק. בתעריף המגוון שלה היא מאפשרת ארוחות-שחיתות בתעריפים היפים לכל כיס, במיוחד כשהמדובר בארוחה עסקית במשך ימות החול של השבוע. חגיגת הסיום פתחנו בניוקי-אפונה וערמונים, שהיו עשויים היטב ושהוגשו ביד נדיבה - מנה עשירה בטעמה ומעודנת למדי. הפסטה הטרייה והעסיסית תובלה כראוי בגבינת פרמזן דומיננטית וספגה היטב את טעמה. בת הזוג, שבחרה אף היא בפסטה, נהנתה לא פחות ממני ממנת עגל החלב בעטיפת קנלוני דקה ופריכה, שהייתה אפויה כמו שצריך. בקבוק סודה גדול של "סן פלגרינו" שטף את הארוחה הנכבדה. ואז הגיעה לשולחן חגיגת הסיום: פרפה של דובדבן שחור - קינוח מוקפא של גלידת דובדבנים, ספוגה ברום, ולצידה מרקם קפוא של שוקולד מריר ותחתית של עוגת היער השחור. קינוח לעילא ולעילא, שהתלווה אליו אספרסו כפול דומיננטי, מקיץ-נרדמים. החשבון הסתכם ב-238 שקל עבור שירות אדיב בידי מלצר מבין עניין.
|
תאריך:
|
18/05/2009
|
|
|
עודכן:
|
18/05/2009
|
|
ראובן לייב
|
ארוחה במשק כנפי ההיסטוריה
|
|
הקושי להאמין נובע מרפלקס "שבירת הכלים" של הרשות הפלשתינית. פרופ' אלן דרשוביץ בספרו "ישראל - כתב הגנה" (הוצאת מטר, 2004) מסביר את אי-האמון של הישראלים בשלום ישראלי-פלשתיני: אם כל פעם שההצעה שישראל מציעה לפלשתינים אינה נראית להם הם פוצחים בגל טרור נוסף, לישראלים ישנה סיבה שלא להאמין שהטרור ייפסק כאשר הם יקבלו את מה שהם ירצו. ומה אם גם אז 'יתחשק' להם לפצוח בגל טרור נוסף? "הפלשתינים התרגלו לקבל פרס על טרור", מסביר דרשוביץ, בדמות עוד ועוד הצעות יותר טובות מתוך תקווה של מחנה השלום כי "הצעה זו תספק". קשה להאמין כי "ההצעה המושלמת" היא זו שתביא להפסקת הטרור כמו שקשה להאמין שביום שבו האישה המוכה תתחיל להתנהג באופן מושלם (קרי תקבל את בעלה בכל יום עם בית מצוחצח, ארוחה חמה ואמבט חם לרגליים) היא תפסיק להיות אישה מוכה. מי ששובר כלים ב'גלי טרור' מתוזמנים ומניפולטיבים (איני מסכימה כי זו תוצאת הייאוש כמו פרי תרבות אשר מגיבה לייאוש בפעולות מסוג אלו), ישבור כלים בכל פעם שמשהו אחר לא ימצא חן בעיניו.
|
|
|
"לנוכח המפלה של מחנה השלום, החלטנו שצריך לעשות 'עצור', ולקיים דיון פנימי, וזאת בכדי להגדיר לעצמנו באלו כיוונים צריך להתקדם, בזירה החוץ פרלמנטרית, וגם בזירה הפרלמנטרית". את הדברים האלו אמר אלעד דוניבסקי, מנהל פרויקטים ביוזמת ז'נבה, לאחר הכינוס שהתקיים (יום א', 3.5.09) בתל אביב, ואשר דן בשאלה 'יוזמת ז'נבה לאן'. לשיטתו של דוניבסקי, "רוב הציבור הישראלי תומך בהסכם שלום, רוב הציבור הישראלי הוא מחנה השלום, אך חלקו לא יודע את זה. חלקו אינו מבין בעצם את עומק הפשרה שהוא תומך בה. לא הסבירו לציבור את מהות הוויתור בצורה ברורה".
|
|
|
לפני מספר שנים פורסם ספרו של עו"ד יובל אלבשן "זרים למשפט", אשר דן בהיעדר נגישותן של אוכלוסיות מוחלשות למשפט. ספרו פותח בתיאור הדרך הפתלתולה אשר צריך לעבור אדם (פיזית) בדרכו לבית המשפט העליון, שכן אף כלי תחבורה ציבורית אינו מגיע לשם, וממשיך לתאר את דרך הייסורים אשר עוברות אוכלוסיות מוחלשות במפגשן עם עולם המשפט, שהוא עולם אלים וזר עבורן: עולם של איומים בתביעות משפטיות, עולם שבו הן נתבעות בתביעות חוב ונאשמות בהליכים פליליים (בספרו תואר מקרה של עולה חדש אשר גנב מזון כשהגיע לפת לחם).
|
|
|
בשנת 1863 הופיע עיתון החדשות החילוני העברי הראשון בירושלים, "הלבנון". בעקבותיו הופיע עיתון נוסף, "חבצלת" [ראה תמונה מטה]. במרוצת השנים הופיעו עוד עיתונים "שערי ציון", "יהודה וירושלים", "הצבי", "האריאל", "מבשרת ציון" ועוד.
|
|
|
בשבוע שעבר התפרץ הרמטכ"ל גבי אשכנזי כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בשל הקיצוצים בתקציב הביטחון בכלל והרעת התנאים לאנשי הקבע בפרט. אשכנזי אולי חושב שכולנו מטומטמים או שאולי הוא שוכח שכולנו, או לפחות רובנו, שירתנו ועדיין משרתים בצה"ל. רב אלוף אשכנזי גם שוכח לציין כי עוד מאמצע שנות השמונים של המאה הקודמת נמצא באחת המגירות הכי נידחות שצה"ל יכול היה למצוא דוח ולד הנקרא על שם כותבו:
|
|
|
|