מי אתה ברק אובמה, נשיא ארה"ב? האם אתה ברק רב עוצמה הפוגע והורג במחי מכת חשמל מזעזעת, או שאתה האזרח חוסיין הכנוע, המנסה לפייס בדרכי שלום מתחננות את אויביו המנסים להכחידו? האם אתה כוכב רוק מתוקשר, היודע להפיק מילים יפות, מושכות כל לב, המסוגל לחייך בשארם צרפתי נבוך-כאילו הקוסם לציבור מעריציך, ולפזז בהנאה בחברת כוכבי סרטים ידועים, או אולי אתה ראש מעצמת-על המכיר את עוצמתו ומשתמש בה כדי להגן על שלום העולם החופשי? עד כה ביצועיך מצביעים על כך שאתה גיבור על חלשים, נזהר מאוד בכבודם של חזקים ולעצם העניין נראה שאתה יותר כוכב רוק ופחות נשיא הלופת בידו אלה כבדה שבה הוא מוכן להלום בכל מי שמנסה להרוס באלימות את התשתית הדמוקרטית של העולם.

קחו לדוגמה את צפון קוריאה. הדיקטטורה הטוטליטארית הזו הציבה אתגר ייחודי בפני אובמה. "אתה אולי מלך העולם בעיני עצמך" אומר לו ללא מילים המנהיג קים ז'ונג איל, "אבל בעיניי אתה לא יותר מאיש קטן ונפחד. אני מאיים עליך בטילים בליסטיים, אני מודיע לך שאטיל פצצות אטום על ארה"ב ואתה, כנראה מרוב בהלה, אינך עושה דבר לחיסול האיום הגרעיני הזה. אילו אני במקומך - כך יכול היה ז'ונג איל לומר - הייתי משגר מטוסי תקיפה מנושאות המטוסים שלי ומחריב את כל מתקני שיגור הטילים שלך, רק כהדגמה למה שיקרה לך אם תמשיך באיומיך המתועבים. ואתה, אובמה, לא עושה את כל אלה. אז איזה מין נשיא אתה? כנראה נשיא שהוא רק מצגת של נמר נייר".

נשיא חלש וכנוע

דוגמה אחרת לחולשתו של אובמה, לאתגרים שמציבה בפניו ההיסטוריה והוא אינו מצליח למצוא להם פתרון הולם, ניתן לראות בהתנהגותו הרופסת נוכח המהומות האלימות שהתפתחו באירן בעקבות זיוף תוצאות הבחירות שהיו אמורות להיות דמוקרטיות ונקיות מכל רבב. במקום לתמוך בגלוי בלוחמי החופש, הנאבקים אפילו במחיר חייהם, במשטר הדיכוי האלים של מחמוד אחמדינג'אד, הסתפק אובמה בדיבורים סתמיים; במקום להודיע למשטר האיסלאמי-פנאטי של מכחיש השואה המאיים להכחיד את ישראל מעל פני האדמה, כי ארה"ב תפעיל נגדו צעדים בעוצמה חמורה ביותר אם ימשיך לחסל את מתנגדי משטרו הרצחני, העומדים על זכותם הדמוקרטית הבסיסית לבחור ולהיבחר, מבלי לזייף ולסלף את רצון העם; במקום להבהיר כי יסייע בכל דרך לתובעים לקיים בחירות חדשות, ממהר ראש הממשל האמריקני להבהיר כי לא יתערב בענייניה הפנימיים של אירן.

גם הופעתו הדרמטית של אובמה בקהיר, הופעה בה הביע את רצונו הכנה למצוא שפה משותפת, הוגנת ודמוקרטית, עם העולם האיסלאמי, העולם שממנו יונקים מקורות משפחתו, לא הייתה אלא החמצה גדולה, כיוון שהנשיא האמריקני שוגה בהבנת תפישת העולם הכוחנית של האומות המוסלמיות. במקום להעביר מסר של עוצמה התקבלה ההצגה הגדולה של אובמה בעיני העולם המוסלמי כמופע המשדר חולשה. במלחמת העולם המתנהלת כיום בין שתי תרבויות - התרבות הדמוקרטית שומרת זכויות האדם שאותה אמורה להוביל ארה"ב, מול התרבות האלימה-טרוריסטית שמפעילים "לוחמי הסהר" הפנאטיים השואפים להכחיד את "ממלכת השטן" האמריקנית - אובמה והמערב מצטיירים כמי שמייצגים את החולשה, את ההפסד הצפוי, את הכניעה לאלימות.

בימי נשיאותו של רונלד רייגן נערכו מחקרים רבים על השימוש שעשה הנשיא-השחקן בטקסטים מתוך סרטים שבהם השתתף, טקסטים שתחילה יצרו לרייגן תדמית של כמעט הוגה דעות עד שהסתבר שאין מאחורי המסיכה הזו דבר פרט לשחקן מסוג ב' שאין מאחוריו דבר פרט למילים יפות ומשעשעות שהגו טובים ממנו בעולם הסרטים. עד כה לא ניסה איש לחשוף את מקור הדימויים הטקסטואליים שבהם משתמש הנשיא אובמה, במטרה לברר אם גם הוא אינו אלא שחקן-פרפורמר מעולה או משהו יותר מזה. ואולי זה הזמן לחשוף את האמת.

אובמה בעקבות השחקן אדי מרפי

בעת מסע הבחירות שלו העלה אובמה על במת העניין העולמי את הסיסמה שהפכה למעין מוטו של הווייתו הכאילו-החלטית, הכאילו-נחושה. בכל מהלך מעלה הדרך עד אל כס הנשיאות הרבה אובמה להשתמש בצירוף המילים "Yes we can". הסיסמה הזו שנראתה כפרי יכולת ההמצאה של מישהו מבין הקופירייטרים המוכשרים של אובמה הפכה לסמל חשוב לשלטונו. בדיקה קצרה של מקור האימרה הסיסמתית הזו מגלה כי לא אחד מאנשי הצוות של אובמה המציא אותה. האימרה הזו שאולה מסרט הקולנוע הקומי "הפרופסור המטורף" (The Nutty Professor). שבו מגלם השחקן שחור-העור אדי מרפי שמונה דמויות שאחת מהן היא של פרופסור שרמן קאמפ שהציג לראשונה בעיני הציבור את הסיסמה Yes I can.

מה יכולה ישראל ללמוד מתפיסת עולמו של ברק חוסיין אובמה? האם עליה להיכנע לתדמית הברק הנחוש או להבין כי רק אם תדבוק בעמדותיה ותעמוד איתן נוכח כל הלחצים הבאים מן המערב, היא תוכל גם לשמור על עקרונותיה וגם לא לאבד מכבודה. אין הכרח לצאת לעימות חזיתי עם ממשל אובמה. יש דרכים אחרות להיאבק ולנצח, שהרי כבר למדנו מחוכמת חז"לינו כי "בתחבולות תעשה לך מלחמה".