ברק, צא ולמד לשון הרע מהו

נאומו של אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, ב-25.6.09, בכינוס של הקרן החדשה לישראל, מעיד רבות על השקפותיו ודעותיו של האיש, היום וגם בעבר, בעת שכיהן במשרה הרמה. אפילו האכסניה שבה בחר לשאת את דבריו יש בה טעם לפגם. מדובר בתרגום לקוי (מגמתי?) של New Israel Fund, כלומר הקרן לישראל חדשה. התרגום המדויק מצביע על מטרת הקרן: ישראל שונה, אחרת. השקפותיו של ברק כפי שנחשפו בנאומו אכן תומכות בכיוון זה. לא מיותר לציין שהקרן מממנת ארגוני "שלום" ו"זכויות אדם" שונים, ובלבד שאין מדובר בזכויות האדם של יהודים בארצם.

קטעים מתוך הדברים שאמר באותו מעמד יש בהם לכאורה עבירה על חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, ובמיוחד האמירה שלפיה היהודים רוצים לזרוק את הערבים לים. למעשה הוא נתן הגדרה חדשה ל"מיהו יהודי": מי שרוצה לזרוק את הערבים לים. וברק הוא כידוע אדם נאור! לעומת זאת, בשיח הציבורי השולט בישראל, מי שאומר שהערבים רוצים לזרוק את היהודים לים הוא אדם חשוך... ראוי לבחון את ההכללה המסוכנת של ברק על-פי חוק זה.

סעיף 1 של החוק מגדיר שלשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם (יחיד או תאגיד) בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; ...; לבזות אדם בשל מוצאו או דתו.

סעיף 4 של החוק קובע שלשון הרע על חבר בני אדם או על ציבור כלשהו שאינם תאגיד, דינה כדין לשון הרע על תאגיד, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה, ולא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה אלא על-ידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו.

אמירתו המכלילה של ברק על הציבור היהודי ראויה לפיכך לפעולה מטעם היועץ המשפטי לממשלה. כשנשיא בית המשפט העליון לשעבר מאשים באפן כה חמור את כלל הציבור היהודי מדובר בהסתה לשנאה, מה גם שדבריו צוטטו מקצה העולם ועד קצהו. האיש, נכבד ככל שיהיה, אינו מעל החוק וגם עליו חייב לחול מורא החוק. קל וחומר כאשר מדובר באדם נשוא פנים, שיש משקל לדבריו, ואמירה שלו על כלל הציבור היהודי גרמה נזק עצום לציבור זה ולמדינת היהודים.

גם אם בעיני ברק ייעודה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי איננו יעד נכסף - הוא מעדיף שתהפוך למדינת כל אזרחיה, אם כי כוונתו לשוויון בזכויות, אך לא בחובות - אסור היה שדעתו הפוליטית תשמש בסיס לקביעותיו המשפטיות בשנים הרבות שבהן ישב על כס המשפט או תשמש כנגד הציבור היהודי כדי לעשותו מטרה לשנאה, כלשון החוק.

אין מי שגרם כמו אהרן ברק לשחיקת אמונו של הציבור בבית המשפט העליון: רמת האמון ירדה מ-85% בתחילת כהונתו עד לפחות מ-50% בתום התקופה, כעבור 11 שנים בלבד. אין פלא שרבים תובעים הקמתו של בית משפט לחוקה ודורשים שינוי במנגנון בחירת השופטים. תחושת הבטן של הציבור לגבי הרוח שהישרה ברק בבית המשפט העליון קיבלה אישוש מפי האיש עצמו.

טוב יעשה היועץ המשפטי לממשלה אם יממש את חובתו לפי חוק איסור לשון הרע ויגיש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 4 של החוק. פנייה ליועץ המשפטי נשלחת במקביל למאמר זה.