חולמים על שינה טובה

נדודי שינה הם ההפרעה השכיחה והידועה ביותר. כ-20% מהאוכלוסיה המערבית ידעו לפחות תקופה אחת של כמה חודשים שהתקשו להירדם בה או התעוררו פעמים רבות בלילה. השינה היא תהליך טבעי שמתרחש מדי ערב, אלא אם כן קיימת הפרעה המשבשת אותו. לכן, נדודי שינה הם למעשה הפרעת עוררות ולא הפרעת שינה. כלומר, אנשים שמגיעים לשעת השינה הרצויה כשהם ערים למדיי, יתקשו להירדם או ייפגע רצף השינה שלהם.

אפשר שהדבר נובע משתייה מוגברת של משקאות המכילים קפאין (קפה, תה, קולה) או מפעילות גופנית ספורטיבית בשעות הערב. לכן, לאנשים הלוקים בנדודי שינה כדאי להימנע מהם. גם תופעות רפואיות כגון: פעילות יתר של בלוטת התריס והפסקת מחזור אצל נשים, יכולים לגרום לעוררות שתפגע בשינה.

הסיבה השכיחה ביותר לנדודי שינה היא עוררות נפשית גבוהה בשל חרדה, מחשבות מציקות ולחילופין ריגוש רב. מצבים כאלה ניתנים לטיפול בשיטות לא תרופתיות כגון: הרפיה, ביו-פידבק, טיפולים פסיכולוגיים וגם בתרופות נוגדות חרדה. תרופות שינה נועדו בעיקר לתקופות קצרות של נדודי שינה בגלל מצב נפשי חולף. יש לציין, שנדודי שינה, בעיקר באוכלוסיה הבוגרת, שכיחים אצל נשים יותר מאצל גברים.

תינוקות המתקשים להירדם או מתעוררים הרבה פעמים בלילה, עושים זאת בדרך-כלל בגלל חינוך לקוי בהרגלי שינה. במחזור טבעי של שינה בתינוקות, הם מתעוררים מספר פעמים בלילה ושלא כהוריהם, הדבר אינו גורם להם עייפות. בשל החינוך הלקוי הם מזעיקים את ההורים בכל פעם שהם מתעוררים, והתוצאה: ילד עליז וטוב לב בבוקר והורים עייפים, כעוסים ועצבנים.

כל הפעולות האוטומטיות בשינה, כגון: הליכת לילה, חריקת שיניים, זעקות ואפילו אלימות, מתרחשות בזמן השינה העמוקה, בלי שהישן מתעורר או מודע לקיומן.

הפרעות אלו שכיחות בילדות וברוב המקרים חולפות מאליהן עם השנים. הן נובעות משיבוש כלשהו במנגנון המוחי שאמור להעיר אותנו במקרים כאלה.

יש להדגיש, שהסיבה לכך אינה נפשית, וכן שהפרעות אלו אינן גורעות מאיכות השינה, אך מתח וחסך שינה יכולים להגביר אותן. הטיפול בהן הוא סבלנות עד לחלוף ההפרעה עם השנים ושמירה - סד לילה לחורקי שיניים, שמירה מפני היפגעות של הליכת הלילה וכדומה.

לא מעט אנשים משוכנעים ששנתם טובה, מכיוון שאינם לוקים בנדודי שינה. כנגד זה הם עייפים בשעות היום, אך רואים בכך גזירת גורל ולא עדות להפרעה כלשהי.

4% מהגברים ו-2% מהנשים בעולם המערבי לוקים בתסמונת הפרעות נשימה בשינה. מדובר באנשים שפעמים רבות בשינה נשימתם נפסקת הפסקה מלאה או חלקית, המוח מתעורר ומחדש את הנשימה, והרבה פעמים רמת ריווי החמצן בדמם יורדת. הפרעות אלו גורמות לעייפות ביום, להירדמות במצבים פסיביים, לתסמינים דמויי דיכאון והן מגבירות את הסיכון לתאונות.

כיום ידוע גם שהפרעה זו היא גורם סיכון ליתר לחץ דם, למחלות לב ולאירועים מוחיים. מלבד העייפות ביום, תסמיניה הם: נחירות ותחושת יובש בפה בבוקר. הישן אינו מודע להפרעה ובדרך-כלל כועס על בן הזוג או בת הזוג הקובלים על הנחירות הרמות. אם יראו בתחושת העייפות בבוקר סימן אפשרי לשינה לא תקינה אז יותר אנשים יפנו את תשומת לבו של הרופא לאפשרות שמדובר בתסמונת זו. כדי להוכיח קיומה של הפרעת נשימה בשינה נדרש להיבדק במכון שינה.

זמן השינה אצל אדם בוגר הוא כ-7.5 שעות בממוצע, והן מרוכזות בעיקר בלילה. תינוק קטן זקוק להרבה יותר שעות שינה, והן נפרסות לפרקי זמן שונים ולסירוגין על-פני כל היממה. הקשישים, אצל חלקם חוזר הדפוס של פריסת השונה על-פני כל היממה, ומכאן שהמחשבה שהם זקוקים לפחות שעות שינה אינה אלא טעות, מתוך שמביאים בחשבון רק את שנתם בלילה.

השינה היא צורך פיזיולוגי בסיסי וחשוב. קיצוץ קבוע במספר שעות השינה יגרום לעייפות מתמדת ועמה, כאמור, תופעות של ירידה בריכוז, בזיכרון, וכן במצב הרוח ובסבלנות. חסך שינה מתמשך, ידוע גם בהיותו מכביד מאוד על הגוף ועל הנפש, וגורע מפעילות המערכת החיסונית. לפיכך, חשוב לקיים שעות שינה מספיקות, ואין לראות בהן בזבוז זמן.

הפרעות השינה נחלקות למספר קבוצות

יש שמסיבה תורשתית השעון הביולוגי המתזמן שינה-ערות משובש. ההפרעה השכיחה ביותר היא תסמונת השינה הדחויה. מדובר באנשים המתקשים להירדם לפני השעות הקטנות של הלילה ומתקשים לקום בשעות הבוקר המקובלות.

גם שעות הריכוז הטובות שלהם הן בערב וכמוהן גם הרעב. מדובר בהפרעה ביולוגית מובהקת, המופיעה בילדות או בתחילת גיל ההתבגרות, והיא גורמת לקשיי תפקוד גדולים ובעיקר לעימותים עם הורים, מורים, מפקדים ומעבידים. אי-אפשר לשנות את השעון שינוי רצוני, אך אפשר לטפל בו ביעילות בנטילת התרופה מלטונין.

הטיפול המועיל ביותר הוא לרוב הפחתה במשקל לצד פעילות גופנית אירובית. טיפול נוסף הוא התאמת מכשיר לשימוש ביתי, שמחובר בצינור גמיש ובמסיכה לאפו של הישן ומזרים אוויר המסייע לו לנשום נשימה תקינה.

פתרונות כירורגיים של אף, אוזן וגרון הם בדרך-כלל בלתי יעילים. אצל ילדים, שכיחות ההפרעה נמוכה יותר, והיא עשויה לגרום לתופעות כמו הפרעות בלמידה וירידה בקשב ובריכוז. בשבילם הפתרון הוא בדרך כלל ניתוח להסרת שקדים או אדנואידים או שניהם.

השינה מאפשרת למערכות הגופניות לנוח, ויש לה תרומה חשובה ליכולתנו לתפקד טוב וביעילות ביום. יש לה עוד תפקיד חשוב מאוד והוא לארגן ולגבש את הזיכרון שלנו. תהליכים אלו מתרחשים בשלב בשינה המכונה שנת REM יזהו גם השלב שאנו חולמים בו.

מחקרים רבים שנעשו בבני אדם וגם בבעלי חיים הראו, שפגיעה בשלב זה של השינה גורעת הרבה מן היכולת לזכור פרטים או מטלות שנלמדו לפני השינה. גוף האדם זקוק גם לכמה חומרים שמופרשים בעיקר בלילה או רק בו כגון הורמון הגדילה, המופרש בשלבי השינה העמוקה שבתחילת הלילה וקורטיזול, סטרואיד טבעי, המופרש בסוף הלילה.

השינה היא פרק משמעותי בחיינו והיא חיונית לתפקודנו הגופני והנפשי. הדעת נותנת שנדאג לתקינותה בניהול אורח חיים נכון או בטיפול בהפרעות שינה.

רפואת השינה יודעת לתת כיום מענה טוב הן באבחון והן בטיפול ברוב ההפרעות שצוינו. הפרעות שינה הגורמות לישנוניות יתר, דורשות בדיקה במעבדת שינה, ואילו לצורך אבחון וטיפול ברוב הפרעות השינה האחרות מספיקה פגישה עם רופא במכון לרפואת שינה.