המבקשים להחריב

רגע רגע רגע!!! לפני שכובלים את חבר הכנסת אלכס מילר וחבריו למפלגת ישראל-ביתנו בכותנות משוגעים כדרישת חבר הכנסת עפו אגאבריה (חד"ש), ולפני הטענות ש"חוק הנכבה" הינו חוק גִּזעני שמקומו לא יכירנו במדינה דמוקרטית, בואו נירגע, נשתה כוס מים צוננים ונראה מה רוצה האדון מילר לקבוע כחוק במדינת-ישראל.

ובכן, הצעת החוק קובעת, כי בין הפעולות האסורות במימון על-ידי מוסדות ציבוריים או גופים הנתמכים על-ידי המדינה יהיו גם שלילת קיומה של ישראל כמדינתו של העם היהודי, שלילת אופיה הדמוקרטי, תמיכה במאבק מזוין ובמעשי טרור נגד ישראל, הסתה לאלימות כנגדה ופגיעה בדגל ובסמלים הלאומיים. זהו! ההצעה הזאת מקוממת את הערבים, את אנשי השמאל הקיצוני וכמובן את התקשורת:

חבר-הכנסת זחאלקה: "זהו חוק מטורף של ממשלה מטורפת. אם למישהו היה ספק, הממשלה עברה את מבחן הטירוף בהצלחה. מחוקק חוק שאוסר אבל, יגון ועצב זהו תקדים בינלאומי והמצאה ישראלית שמעידה על פשיטת רגל. נמצא את הדרך לציין את יום הנכבה על אפם ועל חמתם של מוטרפי ממשלת ליברמן-נתניהו. גירשו את עמנו והרסו 500 כפרים, ועכשיו אפילו זעקת כאב רוצים להפקיע מאיתנו. חוצפה ישראלית שוברת שיאים".

"היום שבו עבר החוק האווילי והמקומם הזה יירשם כיום שבו ממשלה שלמה, כולל מפלגת העבודה, המתיימרת להמשיך את דרכם של מקימי מדינת היהודים, נסחפה בששון אחרי הסתה פרועה של קיצונים המבקשים לחבל ולזרוע הרס בכל פינה שנשאר בה עוד סיכוי קלוש לקיום משותף של יהודים וערבים בישראל. ממשלה שמחוקקת חוק מן הסוג הזה מודה בפה מלא שהדמוקרטיה נמלטה בבעתה מפני הפחד והאיבה, שהסובלנות התקפלה בפני השנאה ושהאחריות כלפי האזרח נדרסה בעקביו הגסים של שכתוב ההיסטוריה" (אבירמה גולן, הארץ, 25.5.09).

מה קרה? מישהו מפריע למישהו להתאבל מרה בכל יום מימות השנה? אין שום חוק שאוסר לחגור שק, לשים עפר על הראש, למרוט את השערות, למרר בבכי ולילל מנהמת ליבו על כל אירוע שאירע. רוצים להתאבל על ה"נכבה"? שיתאבלו! מי מפריע להם? אבל שיעשו זאת על חשבונם! וגם אז מדובר באבל, היינו יום זיכרון בו יציינו את אסונם כפי שאנחנו מציינים את התשעה באב. בלי הפגנות, בלי הסתה ובלי אלימות. אבל הוא הבעת כאב על אובדן ולא פלטפורמה למהומות פוליטיות נגד המדינה בה הם חיים. אחר-כך מתפלאים מדוע אין שוויון... ואיך יהיה? הלא תביעתם לאפשר להם להסית לביטול קיומנו כאן כמדינה יהודית-דמוקרטית מרחיקה את השוויון הזה שככל הנראה הם אינם רוצים בו באמת.

חבר הכנסת אלכס מילר מבקש לקבוע בחוק שמוסדות וארגונים הממומנים או הנתמכים על-ידי המדינה היהודית-דמוקרטית לא יפעלו לשלילת מדינת-ישראל כמדינתו של העם היהודי, לא יתמכו במאבקים מזוינים ו/או בפעולות טרור, לא יסיתו לאלימות נגד המדינה ולא יפגעו בסמלי המדינה ובדגלה. זוהי בפירוש הגנה אלמנטרית על הדמוקרטיה מפני המבקשים להחריבה. איזו מדינה הייתה מוכנה להפקרות כזאת של ציבור מציבוריה?