ביקורת עזה ניתכה על מפקד יחידת 'עוז', (אל"מ במיל) ציקי סלע, על שכינה את המתנגדים לגירוש העובדים הזרים הבלתי חוקיים, "אנשים הרוצים בהשמדתה של ישראל". ההתקפה על ציקי סלע הייתה פרועה ונזעמת, רק משום שדבריו הם אמת צרופה של עובדות, המשלבת בתוכה גם חרדה כנה לשלום ישראל וראיית הנולד של אסון דמוגראפי הצפוי לכולנו מפלישת העובדים הזרים הבלתי חוקיים לארצנו.
די להביט בנתונים היבשים של ממדי ההסתננות הבלתי חוקית לישראל ובנסיונה המר של אירופה, כדי להתחלחל מהקלות הבלתי נסבלת שבה מוכן מיעוט יהודי אדיש ומנותק מהמציאות היומיומית, לא כל שכן מהעתיד, לוותר על הארץ האבודה שהוחזרה לנו לאחר גלות איומה בת אלפיים שנה ואנו שותקים!
אילו היו הגורמים שהקימו את הצעקה חסרת התובנות הבסיסיות, לוקחים פסק זמן, על-מנת לסייר בגבולנו הדרומי הפרוץ בשל הסכם השלום עם מצרים, בטרם יחוללו מהומה תקשורתית ססגונית, שמקורה אינו בשכל הישר, אלא בחשיבה אימפולסיבית באיבר שרירי לא רצוני אחר בגופם, ייתכן שהיו מבינים את המצב ואולי קולטים לאיזה 'ברוך' ואסון הם מנסים לדחוף אותנו.
חשיבה מוגבלת שכזאת, בין אם היא נובעת מבורות, מטיפשות, או מהתחסדות, שעושה חסד דווקא עם מסיגי גבול עבריינים, המסתתרים תחת מעטה של פליטים, אינה אלא ניסיון כפייה של מיעוט הפוגע בזכויות הרוב בארץ ישראל, תוך התעלמות מדעתנו ומרצוננו, כאילו היינו דיירי משנה בבית הלאומי הזה ששמו ישראל ולא בעלי הבית.
7,000 עובדים בלתי חוקיים נוספים למספר העצום בכל שנה
העובדות היבשות שנמסרו לאחרונה, מדברות על כ-330,000 שוהים זרים, חוקיים ובלתי חוקיים, מתוכם 1,200 ילדים המוגדרים שוהים בלתי חוקיים (יש להניח שהמספרים גבוהים יותר). כ-17,000 אפריקנים, אזרחי סודן ואריתריאה בעיקר, מבקשים מקלט באופן רשמי.
האמת, ככל הנראה, קשה הרבה יותר, שכן גורמים צבאיים מדברים על הסתננות חודשית של כ-700,600 זרים בעיקר אפריקנים, מסיני לתחומי ישראל. בחשבון פשוט מדובר על עד כ-7,000 מסיגי גבול, עובדים בלתי חוקיים נוספים בשנה. וזאת למרות האיסורים והסכנות האורבות להם מצד כל גורם אפשרי.
מה יהיה כאשר מדינת ישראל לא תאפשר עוד גירוש עובדים זרים? ללא ספק צונאמי אדיר ובלתי נשלט של מחפשי עבודה וצרות, כמותו לא ידעה המדינה מאז ימי האימפריה הרומית.
כאמור, בישראל שוהים כיום כ-330,000 עובדים זרים (יש אומרים מעל 400,000), שבשלב כזה או אחר, יהפכו גם החוקיים שביניהם לבלתי חוקיים, לאחר שיפוג תוקפה של אשרת העבודה שבידיהם. אז יתפוגגו הללו בסמטאות דרום תל אביב ובמרחבי הארץ ויצטרפו אל צבא הצללים של השוהים הבלתי חוקיים, המנהלים את חייהם "במדינה משלהם", מקימים משפחות ומתרבים למען הסטטיסטיקה שלנו.
יותר ממיליון מבקשי עבודה זרים בתוך עשור
אם נצא מנקודת הנחה שהאמת נמצאת כרגע אי-שם בין 600 ל-1,000 גונבי גבול בחודש, הרי שנקבל לכל הפחות 800 מבקשי עבודה זרים מדי חודש, כ-8,000 פולשים זרים בשנה, כ-80,000 עברייני גבול חדשים תוך עשר שנים. הנתון הזה מתווסף כמובן ל-300,000 ומעלה עובדים השוהים כבר בישראל, מרביתם בלתי חוקיים, וזאת לאחר שהפחתתי מהמספר המפלצתי הכולל, גם את 1,200 הילדים השוהים כאן שלא כחוק, שגירושם נאסר וגם את 17,000 מבקשי המקלט הרשמיים.
בהנחה (ובהגזמה) שלפחות 100,000 זרים יעזבו, או יגורשו, עדיין נותרנו עם כ-200,000 משפחות חד-הוריות באופן זמני, אך מרגע שייאסר גירוש העובדים, יוכפל מספר הזרים על-ידי בני/בנות זוג ואליהם יתווספו חיש מהר, ממש כמו באירופה, משפחות שלמות, שהריבוי הטבעי שלהן עומד על כ-9-5 ילדים, היינו- ממוצע של כ-7 ילדים למשפחה. איך שלא נסתכל על זה, תוך עשר שנים יהיו בישראל למעלה ממיליון מבקשי עבודה זרים, לא יהודים, שהם כשביעית לפחות מאוכלוסיית ישראל.
גם אם המספרים הללו אינם מדויקים באופן מתמטי וסטטיסטי, הם לבטח אינם רחוקים מהמציאות, ו"במקרה הטוב" יתממש האסון הדמוגראפי בכל מקרה, מספר שנים מאוחר יותר. כך, מתוך רצון ערכי לא מציאותי, נטול ראיית הנולד, להגן על ילדי עובדים זרים השוהים בארצנו שלא כחוק, הופכים הילדים התמימים הללו "לנשק אסטרטגי", המהווה איום על זהותה של המדינה היהודית. וכשהריבוי הטבעי יכריע אותנו בעוד עשרים, אולי שלושים שנה, ניאלץ אנו (לא הם) לבודד את עצמנו ולהסתגר "בגטאות" שנבנה לנו, על-מנת להגן על ייחודנו, על יהדותנו פה בארצנו.
הצדק עם סלע
"צבא הישועה הישראלי" הלוקה כבדרך אורח בשיכחה היסטורית סלקטיבית ובראייה מדינית וחברתית קצרת טווח, אכן הופך לסכנה ביטחונית לעתידה של מדינת ישראל, לא פחות מבעיית העובדים הזרים הבלתי חוקיים, וצודק מפקד יחידת 'עוז' המעז לומר דברים כהווייתם.
"אפשר להבין" גם את התנהגות המיעוט ההזוי שהשתלח בציקי סלע בעקבות דבריו החריפים, שכן "חברים", האמת לעיתים מסבה כאב גדול. וכשמיעוט של "יפי-נפש" אינו מסוגל להתמודד באופן ענייני ושקול עם האשמות מסוג שכזה, אך טבעי הוא, שיתעל את תסכולו אל אפיקים של זעם והתלהמות.
מיד, כמו במקרים אחרים לרוב, הופך כל המחזיק בדעה שונה מדעתם של "יפי-הנפש" והתקשורת השמאלנית חסרת הגבולות, ל"ימין קיצוני", ל"גזען" ואפילו ל"שונא ערבים וזרים", גם אם אין שמץ של אמת בדברים. תגובתם הזועמת של מתנגדי הגירוש, רק הוכיחה לכולנו עד כמה צדק סלע.
הניחו לדמגוגיה הזולה של רחמים וניכוס ערכים אנושיים כביכול, אותם הינכם מנסים להנחיל לעם ישראל. מרביתכם אפילו לא טרח להפגין סולידריות שכזאת כלפי בני עמנו הסובלים והנדכאים, אתיופים, רוסים, מרוקאים, תימנים, מתנחלים, מפונים, זקנים, נכים, ניצולי שואה, בני מיעוטים נאמנים, דרוזים, צ'רקסים ובדואים. גם בתחום הביטחוני אינני בטוח בלשון המעטה, באשר לתרומתכם המזהירה לעם ישראל, להוציא מקרים בודדים, שאין בהם כדי לאפיין את קבוצתכם כגוף מסור, אוהב ישראל הממלא את כל חובותיו לביטחון ישראל. ואפילו תורת ישראל אינה אומנותכם!
"מחבלים" בארץ
קל מאוד להגן על הפולשים הזרים לישראל ועל ילדיהם, בעיקר לאור העובדה שהם אינם חיים עמנו בשכנות ברמת-אביב, בצהלה, בשינקין או בכפר שמריהו.
במקום לגרשם מהארץ כפי שעושים האמריקנים והאנגלים למסתננים בלתי חוקיים, סילקה אותם המדינה ברוב טיפשותה, הרחק מהעין אל הפריפריה, כדי להרוס את חייהם השלווים של אחינו בערד והסביבה. אילו היו סודנים ואריתראים מאכלסים את שכונותיכם ובנייני מגוריכם, לא הייתם סובלניים כלפיהם, בדיוק כפי שלא הייתם כלפי אחינו העולים החדשים מאתיופיה, או אפילו ערביי ישראל. אם כך, מדוע שנאמין לסדר היום החדש העולה "מבית מדרשכם"? מדוע שנאמץ את "הקוד האתי" המזויף שבניתם לכם, ממש כמו עגל הזהב, כקורח ועדתו?
זכותו הלגיטימית של כל מיעוט ואזרח במדינה דמוקרטית לצעוק, למחות ולהפגין, אך אין הוא יכול לכפות את דעתו על הרוב. וכשזה קורה, מחובתנו להגן על החברה בה אנו חיים מפני כל אויב, גלוי או סמוי, מבית ומחוץ. הניחו לנו לשמור על המתנה שהוחזרה לנו, לפחות עוד אלף שנה. אינכם חייבים לעזור, רק אל תחבלו במשימתנו.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
