מר מאני הוא טייקון מקומי. ברשותו מרבית המניות של חברת אלפא הנסחרת בבורסה בתל אביב. לאחרונה נשאל מר מאני בעיתונות המקומית באשר לחובותיה הכבדים של החברה בבעלותו - חובות לגורמים חיצוניים (בנקים ומחזיקי אג"ח) המוערכים בחצי מיליארד ש"ח. הבעיה היא שכאשר העיתונאי ראיין את מר מאני הוא, שכח לציין שחברה אלפא מחזיקה ב 75% ממניותיה של חברת סופר-אלפא שגם היא נסחרת בבורסה בתל אביב. ובדומה לאלפא, גם לחברת סופר אלפא חובות לגורמים חיצוניים. חובות המוערכים ב-400 מיליון ש"ח.

ולכ,ן כאשר שואל העיתונאי החביב את מר מאני מהו גובה החוב של חברת אלפא שבבעלותו, מהי התשובה הנכונה שהוא אמור לקבל? חצי מיליארד? שמונה מאות מיליון? או אולי תשע מאות מיליון? וכאשר יחליט מהו המספר הראוי כיצד נדע האם הוא התכוון לחוב אלפא בלבד, בהנחה שאם נרצה לדעת את חובה של חברת-הבת פשוט נציץ בדוחות שפרסמה לציבור? אולי יתכוון לחוב המוצג בדוחות המאוחדים של אלפא הכולל גם את חובה של סופר אלפא? ואם כולל אז באיזה אחוז? מסובך? לא בדיוק. אז למה אנחנו בכלל דנים בבעיה?

אנו דנים בבעיה היות ופרשנים כלכליים רבים המנתחים את פעילותן של חברות ציבוריות, מציינים מספרי חוב שונים מבלי לציין האם הם מתכוונים לחובות החברה בלבד או לחובות כלל חברות הקבוצה הנשלטות על-ידי החברה. קוראי המאמרים הנחשפים למספרים שונים מתקשים להבין כיצד חובותיהן של החברות קטנים וגדלים מדי יום.

לצורך הבנת הנושא נפנה פעם נוספת לידידנו רו"ח אריה טננבאום, מרצה בחוג לחשבונאות באוניברסיטת בן-גוריון, ויועץ לחברות בהטמעת כללי ה-IFRS שיציג בפנינו את כללי האיחוד החשבונאיים הבסיסיים, כללים שמוסדרים כיום על-ידי תקן חשבונאות בינלאומי 27 (27 IAS). ושוב נדגיש שמדובר במתן מספר כללים בסיסים בלבד ולא תחליף לייעוץ מקצועי לשירותי רואה חשבון המתמחה בנושא. מי מכם שמעוניין במתן הסבר רחב יותר יכול לפנות לרו"ח טננבאום במייל aryet@bezeqint.net.

תחילה, מציין רו"ח טננבאום, יש להגדיר נכונה את המינוחים הבאים:

החל משנת 2009, הוחלף המושג דוח על הרווח והפסד במושג דוח על הרווח הכולל, ואילו המאזן הוחלף בדוח על המצב הכספי. מדוע הוחלף המושג דוח על הרווח וההפסד במושג דוח על הרווח הכולל? היות ובהתאם לתקני החשבונאות נדרשות החברות להרחיב את המידע המוצג בדוח רווח והפסד. ההרחבה כוללת את כל אותם פריטים של הכנסות והוצאות (כולל תיאומים בגין סיווג מחדש) שבהתאם לטיפול הנדרש בתקני דיווח כספי בינלאומיים, נקבע כי יוצגו כחלק מההון העצמי של החברה, בלי שייכללו ברווח הנקי.

• מהם דוחות כספיים נפרדים? דוחות כספיים נפרדים הם:

• דוח על המצב הכספי (מאזן סולו) - דוח בו מוצגים אך ורק הנכסים וההתחייבות של החברה (חברת האם) ובמקרה של אלפא, רק החובות שלה לגורמים חיצוניים ולא חובות חברת-הבת.

• דוח על הרווח הכולל (דוח רווח והפסד סולו) - דוח בו יוצגו אך ורק ההכנסות וההוצאות של החברה (האם).

• מהם דוחות מאוחדים? דוחות כספיים מאוחדים הם:

• דוחות על המצב הכספי (מאזן מאוחד) - דוח בו מאוחדים באופן מצרפי כל הנכסים, ההתחייבויות של החברה וחברת המאוחדות. דהיינו בדוח זה יוצגו באופן מצרפי מלוא החובות לגורמים חיצוניים הן של חברת האם והן של חברת-הבת. החלק המייצג את זכויות המיעוט, יוצגו בדוח המאוחד בסעיף נפרד תחת ההון העצמי.

• דוח על הרווח הכולל (דוח רווח והפסד סולו) - דוח בו מאוחדות ההכנסות וההוצאות של חברת האם והחברות המאוחדות. רווחי המיעוט המייצגים את זכויות המיעוט ברווחי חברות הבת יוצגו בסעיף נפרד בסוף הדוח על הרווח הכולל.

• מי הן החברות המאוחדות? חברות מאוחדות הן חברות שנשלטות על-ידי חברה אחרת. לרוב הכוונה לחברות בהן מחזיקה חברת האם מעל ל-50% בבעלות (של המניות). כאמור, הדוחות הכספיים של החברות המאוחדות ייכללו בדוחות הכספיים המאוחדים של חברת האם מיום רכישת השליטה ועד להפסקתה.

• מה הן זכויות המיעוט? זכויות המיעוט מייצגות את בעלי המניות בחברות המאוחדות שאינן קשורים לחברה השולטת (חברת האם).

• בהתאם לתקנים החשבונאיים לא נדרשות חברות ציבוריות להציג דוחות סולו של החברה (דוחות נפרדים) אלא רק דוחות מאוחדים, אולם בהתאם להוראות רשות לניירות ערך מידע בדבר דוחות הסולו של החברה עדיין נדרש להצגה. בימים אלו מתנהלים דיונים עם הרשות לניירות ערך לגבי היקף הנדרש מהדוחות הללו (דוחות מלאים או בביאור שיכלול נתונים תמצתים על בסיס סולו).

שימו לב, אומר לנו רו"ח טננבאום, זכרו את הכללים הבאים:

• בדוחות כספיים נפרדים של חברת אלפא יוצגו במסגרת הדוח על המצב הכספי:

• התחייבויות לגורמים חיצוניים בשווי של חצי מיליארד ש"ח.

• ההשקעה בחברת-הבת סופר אלפא תירשם כנכס השקעה. הנכס יירשם באחת משתי החלופות: לפי העלות (עלות המניות שנרכשו ולא תעודכן על בסיס התוצאות של חברת-הבת) או כנכס פיננסי בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי 39 (לפי שווי הוגן שיימדד בכל עת שיוצג דוח). לכן, הסכום בו יוצג הנכס יכול להיות שונה בתכלית מסך הנכסים בניכוי ההתחייבויות של סופר אלפא שערכן כאמור 400 מיליון ש"ח.

• יתרות מאזניות ותוצאתיות הנובעות מעסקות בין חברתיות (מכירות, רכישות, דמי ניהול, הוצאות ריבית) יוצגו במלואן בדוח על המצב הכספי (המאזן) ובדוח על הרווח הכולל.

• הוצאות הריבית יכללו הוצאות שנסבו לחברה בגין ההתחייבות של חברת אלפא בלבד.

• הרווחים הנובעים מההחזקה בחברת-הבת שנרשמים על בסיס חלקה של האם בחלוקת דיבידנדים מהבת או בגין עידכון שווי הוגן.

• שימו לב, שיטת השווי המאזני שהייתה נהוגה בהתאם לתקינה החשבונאית ולפיה ההשקעה נרשמה בשווי עלות הרכישה, ולצורך הגשת דוחות הסולו היינו משערכים אותה בהתאם לחלק היחסי ברווחי חברת-הבת אינה רלוונטית יותר לחברות שאחוז השליטה בהם גבוה מ-50% אלא רק לחברות שאחוז השליטה בהן הוא בין 20% ל-50% (ונקראות חברות כלולות).

• בדוחות המאוחדים של חברת אלפא יוצגו:

• התחייבות בסך של 900 מיליון ש"ח (צירוף כלל ההתחייבויות של אלפא וסופר אלפא).

• סעיף בהון העצמי שייוחס לחברות המיעוט ויכלול 25% מהשווי המאזני של חברת סופר אלפא, שווי הכולל כאמור הנכסים בניכוי ההתחייבויות של סופר אלפא (שערכן כאמור 400 מיליון ש"ח). שוב שימו לב, שיטת השווי המאזני תקפה לגבי המיעוט.

• כלל הוצאות הריבית שצברו שתי החברות (אלפא + סופר אלפא) בגין כלל ההתחייבויות.

• בסעיף נפרד יוצג חלק מהרווח הכולל שמיוחס למיעוט, שיכללו בתוכם, בין השאר, את החלק היחסי (25%) של הוצאות הריבית שנצברה לסופר אלפא בגין התחייבויותיה.

• יתרות מאזניות ותוצאתיות הנובעות מעסקות בין-חברתיות (השקעה בחברת סופר אלפא, יתרות חוב הדדיות, מכירות, רכישות, דמי ניהול, הוצאות ריבית) יבוטלו במלואן בדוח על המצב הכספי (המאזן) ובדוח על הרווח הכולל.

מסקנה? כאשר נשאל טייקון או בעלים של חברה ציבורית באשר לגובה חובותיו, חובה על העיתונאי להרחיב ולציין האם כוונתו לחובות החברה בלבד או לחובות כלל חברות הבת הנשלטות על-ידי החברה. אחרת נרשמים מספרים היכולים לבלבל את הקורא המסתמך על הנתונים לצורך השקעתו במניות החברה.