|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"שאפו" למטבח הישראלי בחו"ל
|
מסעדות על טהרת המאכלים מתוצרת הארץ עושות חיל מעבר לים
|
לא להאמין, אבל למטבח הישראלי יש שם טוב אפילו בארצות שמעבר לים. באחרונה הוא זוכה להצלחה מרשימה במסעדות שנפתחו על-ידי שפים ישראלים לשעבר, שהחליטו לנסות את מזלם דווקא מחוץ לגבולות המדינה.
המדובר בשפים בעלי יוזמה, המקפידים להכין את מעדניהם על טהרת תוצרת הארץ. את מסעדותיהם הישראליות פוקדים, מלבד התיירים שלנו, גם תושבים מקומיים לא מעטים. מסתבר שאלה סקרנים לטעום, בין היתר, גם את טעם הקולינריה הישראלית.
להצלחה יתרה זוכה מסעדת "משהו" בווינה, הסמוכה למרכז החדש והמפואר של הקהילה היהודית המקומית. הלהיטים הקולינריים המככבים בה הם חומוס, טחינה, פול, פלאפל ושווארמה - רק שהבשר הוא בשר מקומי, אבל כשר. שאר הפרודוקטים מוטסים, תדיר, מהארץ ובין הפוקדים את המסעדה גם סגל השגרירות הישראלית.
בבודפשט הסמוכה משגשגת מסעדת "כרמל", המסונפת לרובע היהודי המקומי שבקרבת בית הכנסת הגדול. בעליה, קבוצה של מסעדנים ישראלים לשעבר, צעירים ונמרצים, מלעיטים בעיקר את תיירי הטיולים המאורגנים מישראל, המגיעים באוטובוסים מיוחדים, ב"ספסייליטה" שלהם: דג מלוח, לקרדה ופלמידה, האהובים כל כך על ישראלים רבים. ומי שמבקש להיזכר בתקופת הצנע שהייתה בארץ, יכול לאכול כאן גם מרק חובייזה ופילה של דג, אבל באיכות מעולה.
פרי הצבר
בלונדון מואצלת ברכה למעדנים הישראלים של מסעדת "כוכב" שבגולדס גרין. בכל השבוע מגישים כאן חלות מתוקות, יין מתוצרת הארץ, זיתים מן הגליל וחלווה "צברית" בשלל טעמים; ויש, אפילו, משקה אקזוטי של פירות, הנושא את השם "סיני", על-שם משקה דומה שאותו נוהגים ללגום הבדואים במדבר.
במסעדת "מצדה" שבמנהטן, ניו-יורק, התמחו בהכנת מעדנים מ"סברס": יש מרק צונן, יש תבשיל על טהרת פרי הצבר, ויש גם סברס מקולפים ואפילו גלידת-סורבה מיוחדת של הפרי העוקצני.
במסעדת "התקווה" בפריז, סמוך לשגרירות הישראלית, הדגש הוא על השקשוקה והסלטים הישראלים: סלט ערבי של מלפפונים ועגבניות, קצוצים דק-דק; של טבולה ושל גרגרי-חיטה ושעורה, שפעם היו מזון מיוחד לתרנגולות והמוכרים כיום כשיא הבריאות לאלה ההולכים-על-שתיים.
במסעדת "חיים" בברלין, לא הרחק משער ברנדנבורג, אפשר להשיג גזוז, "שפריץ" של יין עם סודה, "קרטושקס" (תפוחי-אדמה על האש, נוסח הקומזיצים של פעם); פודינגים היסטוריים של "תנובה" על טהרת השוקולד והפרי, ואפילו "קתה" - משקה ישראלי-מקורי, שהוא תערובת של קפה ותה. בסופי-שבוע מכינים כאן גם "מעורב ירושלמי", ויש גם לאפות ואשתנור (פיתה עירקית) ואפילו כדורי גבינת לבנה.
|
| תאריך:
|
01/11/2009
|
|
|
עודכן:
|
01/11/2009
|
|
ראובן לייב
|
|
"שאפו" למטבח הישראלי בחו"ל
|
|
ספרו הראשון של אפרים קישון נקרא "העולה היורד לחיינו" (1951, עם איורים של המחבר עצמו), ובפרפראזה על הכותר המבריק של קישון, שהיה בעל מבטא מלעילי הונגרי מובהק, נבחרה הפעם כותרתו של טור זה. שלטון המלעיל בעברית שלנו הולך ומתעצם ופורץ את כל הגבולות שהתוו לו מחיי הלשון. אחת הסיבות לכך, כפי שהראינו בטור הקודם, היא בידול משמעות (יונה הילדה לעומת יונה העוף). סיבה אחרת לכך, בעלת אפקט רחב יותר, היא השפעת היידיש. לשון זו, שהייתה ידועה היטב לרבים מתושבי הארץ היהודים לפני העלייה הגדולה מארצות המזרח ונמצאה ברקע הלשוני גם של אלה שלא ידעו אותה, נוטה להגות במלעיל שמות מקומות ואנשים. לכן, מרבית דוברי העברית שהיו כאן בשנות ה-40' ובתחילת שנות ה-50' הגו במלעיל שמות כמו באר-טוביה, פרדס-חנה, ראשון-לציון, זכרון-יעקב, נחלת-יהודה, מגדיאל, טבריה, יפו, חיפה, עכו וכיוצא באלה, וכך נֶהֱגים שמות אלה בפי מרבית הציבור גם כיום. השם "יפו" במלעיל מופיע אפילו בפי דובר רשמי של התרבות הישראלית, מנהל מחלקת התרבות בעיריית תל אביב-יפו המציג מדי יום שישי בבוקר בגלי צה"ל את אירועי התרבות של סוף השבוע בעירו, הנקראת בפיו פעם תל אביב-יפו ופעם תל אביב-יפו. האיש המסכן פשוט אינו יודע מה בדיוק לומר, ולכן הוא הוגה את שני סוגי ההגייה באותו משפט ויוצא ידי חובת הכל.
|
|
|
|
|
הרומן "פצע" אינו ספרו הראשון של עדי אבלס. לפני כעשר שנים הופיע הרומן שלו "בשביל זה יש אהבה", ומתברר, שהעלילות בשני הרומנים הן עלילות ניסוי, הבוחנות את המאבק בין אמת ושקר - שני הכוחות הסותרים המפעילים את חייה של החברה האנושית. בשני ספריו חתר המחבר להוכיח, שבניגוד למוסר, המבטיח שכר לדובר האמת ועונש לשקרן, החברה מענישה על אמירת אמת וגומלת על אמירת שקר. היפוך פרדוקסאלי זה התגשם בקורותיו של דניאל מלניק, גיבור "פצע", שהחליט לבדוק באמצעות ניסוי את תגובת החברה כשיאמר רק אמת. כצפוי, החברה קמה עליו מיד להענישו.
|
|
|
|
|
"שר הביטחון אהוד ברק כינה את מורדי מפלגת העבודה בכינוי הגנאי שב"חים שוהים בלתי חוקיים במפלגת העבודה" ( מן העיתונות)
|
|
|
|
|
1. כוחם הבלתי מוגבל של האוצר ואגף התקציבים, אשר אינם מבינים את מורכבות החיים והשטח ותופסים את המציאות במונחי מקרו כלכלה בלבד.
|
|
|
|
|
כשבסתיו 1979 התחילו באירן המהומות שסללו את הדרך להשתלטות חומייני על המדינה, היה נשיא ארה"ב, ג'ימי קרטר, עסוק בדבר שהיה חשוב יותר עבורו: שבירת כוח עמידתו של מנחם בגין מול דרישותיו הלא-מתפשרות של סאדאת בשיחות קמפ דייוויד. חברי הצוות של בגין באותן השיחות הביעו, בכתבי הזיכרונות שלהם, השתוממות על התרכזותו של קרטר בטיפול בבגין, תוך התעלמות מצילומי המהומות באירן, שריצדו על מסכי הטלוויזיה והמחישו את הסכנה לנפילת משטר השאח הפרסי, אותו הוא הגדיר לא מזמן כ-"עמוד של יציבות במזרח התיכון" - יציבות שהייתה חשובה מאוד לאמריקה. הם לא העלו על דעתם שברוב צביעותו ישגר אותו קרטר, תוך זמן קצר, שליח מטעמו אל ראשי הצבא האירני - להזהיר אותם משימוש בכוח נגד ניסיון ההשתלטות האיסלאמיסטית. וכך, אחרי נטרול הצבא, הבינו תומכי השאח שגורלם נחרץ, התחילו לברוח מארצם, ובעקבותיהם ברח גם השאח עם משפחתו, בינואר 1979. כך נפלה מדינה חשובה זו כפרי בשל לידי דיקטטורה אכזרית של חומייני והאייתוללות שלו. אלה לא ביקשו מקרטר אישור למשטר הדיכוי שהפעילו וגם נתנו לו שעור בכללי הדיפלומטיה האיסלאמיסטית - כשהתנפלו על שגרירות אמריקה בטהרן, הכניסו את כל הסגל לבית הסוהר, והחזיקו בו ללא משפט, למעלה משנה, עד לסיום כהונתו של קרטר. כך תרם המטיף הצבוע ל"זכויות אדם" - להקמת הדיקטטורה המסכנת כיום את שלום העולם, לא פחות מזו של היטלר במאה הקודמת.
|
|
|
|
|
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
![[צילום: יוסי זמיר, פלאש 90]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY20dad2521b1b6648d98072e493afbc574f.jpg)
