העיתונאית אבירמה גולן אמרה בתוכנית טלוויזיה (ששמה נשכח ממני) שנורא "סקסי" להגן על הילדים של העובדים הזרים מ"גירוש" (עוד מונח לא מקרי - למה לא לומר אקציה?). אכן, זה בהחלט ליברלי ונאור להתנגד ל"טרנספר" הזה, לצלם ילדים חמודים בגן ילדים למען ההסתה הדמגוגית. אגב - האם מותר לגרש את ההורים ולהשאיר את הילדים כאן? גם נורא "סקסי" להשתלח בשר
אלי ישי ובהתבטאויותיו (חלקן מיותרות), ולמחות נגד משטרת ההגירה בכלל. בואו נאמר את האמת, מאהוד ברק נואשו הרוב, אבל הקריאה ההיא "רק לא שס" עדיין בגרונם של רבים, ואם אפשר להאשים פרענק בגזענות נגד ילדי עובדים זרים - מה יכול להיות טוב מזה?
אוי, כמה שאנחנו אוהבים את העובדים הזרים! - הם הרי עושים את העבודות ש"אף ישראלי לא רוצה לעשות" - שקר שהולם מאוד קבוצת התייחסות חברתית וכלכלית מסוימת. משרדי נמצא מול משרדי חברת שירותי סיעוד המעסיקה עובדים ישראלים בעבודות סיעוד (על-פי חוק הסיעוד) בשכר מינימום. למרות השכר, עובדים (בעיקר נשים קשות-יום) מבקשים ללא הרף לקבל עבודה. כל עוד עובדים זרים מוכנים לעבוד 24 שעות בשכר זהה, אין סיכוי לישראלים העובדים בענף הסיעוד לקבל יותר. אפשר היה לקלוט עוד אלפי ישראלים בסיעוד, אבל זה דורש כמה צעדים שאף אחד לא רוצה לעשות. המעמד הבינוני הגבוה יכול להרשות לעצמו לשלם 7,000 שקל לחודש למטפל זר צמוד ל-24 שעות - אחרים לא.
לרובן המכריע של העבודות הפשוטות ניתן להשיג ישראלים-יהודים ולחלקם ערבים-ישראלים בלבד שאף הם זקוקים מאוד לעבודה.
הבעיה היא, שעובדים זרים עולים פחות ולשכבות המבוססות נוח יותר שיעבדו הם בכל העבודות, מאשר ישראלים שעלולים לדרוש יותר משכר מינימום.
רובנו לא מעסיקים עובד/ת בלתי-חוקי/ת לעבודות הגינון בווילה שאין לנו בשכר של 2,000 שקל לחודש, או עוזרת בית במשרה מלאה בשכר דומה. פשיטה על כמה מהווילות בסביון ובהרצליה פיתוח תגלה לכם כמה וכמה שב"חים שאינם פלשתינים.
בקרב ציבור זה תמצא הרבה יפי-נפש המבכים את גורלם.
כל עוד קיימים עובדים זרים בישראל, הם יאיימו על יכולתם של מצביעיו של אלי ישי ועל אחרים משכבות המצוקה, לרבות ערביי ישראל ופלשתינים להשיג עבודה בכלל ובשכר מעט יותר ראוי. הם יאיימו על ביטחונם התעסוקתי המינימלי של מצביעיו של ישי ועל שכבות מצוקה אחרות - לא עליכם ליברלים יקרים.
העובדים הזרים אינם מאיימים על המעמד הבינוני ובוודאי לא הגבוה - הם המרוויחים הגדולים מהימצאותם.
ברור שיש להיאבק בתופעת העובדים הזרים. ברור שחייבים לצמצם מאוד את היתרי העסקתם של עובדים זרים, וברור שיש להילחם נגד האינטרסים הכלכליים שמתפרנסים מהם היטב. יש להילחם עד חורמה גם בשחיתות הנלווית לתעשיה זו. אין זה משחרר מהכרח לצמצם את אוכלוסיית העובדים הזרים הבלתי-חוקיים, שכבר התרכזה בישראל, על-ידי גירושם, פשוטו כמשמעו, מישראל. אם תרצו תיאור נוח יותר, תוכלו לכתוב שאנו משיבים אותם לארצות מוצאם, שתמיד יקבלו אותם בברכה - הנה השתחררנו מחלילה גירוש ואפילו לא הזכרנו מחלות.
תופעת העובדים הזרים התבססה ושגשגה עקב העובדה שישראל, בימי מבחן הטרור, נקטה במדיניות מטופשת וקצרת-ראייה של סגרים, עוצרים וטענות "היפרדות" - "הם שם ואנחנו כאן" (זוכרים?), ולא השכילה לאפשר לפועלים פלשתינים הזקוקים לעבודה להתפרנס בה.
לטעמי, היה ראוי להמשיך ולאפשר בכל עת מעבר עובדים מהשטחים לישראל, ואני סבור שניתן היה לצמצם מאוד את הסיכון הביטחוני. אפשר לחלוק על גישה זו. מכל מקום, העובדים הזרים יוצרים בעיה חברתית קשה והם אכן פוגעים מאוד באלפי מבקשי עבודה ישראלים.
אני לא יודע מה תהיה ההחלטה הסופית ביחס לילדים, כי הפוליטיקאים תמיד מושפעים מהלכי רוח דמגוגיים הזוכים לכיסוי תקשורתי רב. אני מודע לכך שהשר ישי,
שהוא פיקח פי כמה מרוב מבקריו המתנשאים המבקרים את לשונו העילגת, קוצר רווח פוליטי ממשי בקרב מצביעיו ומבטיח את עתידו כמנהיג שס כנגד איומים עתידיים (דרעי ועוד) בהתנהלותו המוקצנת. מאידך-גיסא, מדיניותו מוצדקת - יש להמשיך במאבק לגירוש העובדים הזרים השוהים בישראל באופן בלתי-חוקי, ויש לעשות הכל על-מנת לצמצם את ייבוא העובדים הזרים למינימום ההכרחי, ובכל מקרה, אם נדרשים עובדים כאלו, יש להעדיף מתן פרנסה לפלשתינים.