|
|
"זיוהלה, באתי לאמר לך יישר כוח!. עדנה."
|
|
|
|
|
תיק בלומנטל נחת בבית המשפט השלום בתל אביב. ומכיוון שמדובר בתיק חשוב, בעל עניין ציבורי מיוחד, הובא התיק אל נשיאת בית המשפט השלום בתל אביב, עדנה בקנשטיין. אך כאן, מעניין לציין, הופקד התיק בידי השופטת זיוה הדסי-הרמן. וזו קבעה את הדיון הראשון בתיק ליום 4.1.04.
השופטת הדסי-הרמן, כדאי להזכיר, היא אחת ממקורבותיה של הנשיאה בקנשטיין. זו אולי אחת הסיבות לתיקים הציבוריים שמקבלת הדסי-הרמן לשיפוטה. על מהות היחסים בין השתיים, כדאי אולי להזכיר, כי אותה שופטת קיבלה מהנשיאה, לשיפוטה, את תיק האישום נגד דרור חטר-ישי - מי שהיה אז יו"ר לשכת עורכי הדין. חטר-ישי נחשב אז לאחד המבקרים החריפים של בית המשפט העליון ושל צמרת התביעה בישראל - היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטת המדינה.
חטר-ישי הורשע כזכור בבית משפט השלום (ההרשעה בוטלה בבית המשפט המחוזי, חטר-ישי טוהר לחלוטין). השופטת הדסי-הרמן היא שחתמה על הכרעת הדין המרשיעה-המבישה, וזמן קצר לאחר מכן קיבלה פתק "נחמד" מהנשיאה-בקנשטיין: "זיוהלה, באתי לאמר לך יישר כוח!. עדנה.". אותו פתק שהתגלה, הביך מאוד את הנשיאה והשופטת. הוא העיד על השימחה לאיד, ועל העידוד הבלתי תקין מצד בקנשטיין: להרשיע! להרשיע!
עכשיו, כאמור, מקבלת השופטת הדסי-הרמן שוב תיק בעל עניין ציבורי מיוחד. האם מדובר בפרס תנחומים?
מיותר כמעט לציין, כי כמעט כל אחד מעשרות השופטים בבית משפט השלום בתל אביב, היה שמח לקבל תיק כזה לשיפוטו. אחרי הכל, בתיק שכזה גלומה חשיפה תקשורתית גדולה, שאינה מזיקה אחר-כך למסלול הקידום לבית המשפט המחוזי. ובתיק שכזה גלום גם פוטנציאל לקבל "פתק" מהנשיאה בקנשטיין.
