תרחיש האימים - אפשרי

הרשות הפלשתינית עומדת על כרעי תרנגולת ממילא. סביר להניח שאם אבו מאזן יעזוב, המחליפים שלו, אפילו מרואן ברגותי יזכה, אינם מסוגלים להכיל את כלל האוכלוסיה ביהודה ובשומרון. מן הסתם עלול להיווצר ואקום מנהיגותי זמני שאל תוכו יישאבו כוחות חמאס ודומיהם.

המראות של עזה מלפני כמה שנים עלולים או עשויים (תלוי בתקוותיו של כל אחד) לחזור גם בגדה המערבית. מלחמת אזרחים בתוך הגדה תאלץ את צה"ל להתערב, אחרת ברור ידו של מי תהיה על העליונה. המצב הכלכלי הטוב, כדברי ראש הממשלה נתניהו ב"כנס סבן", אינו ערובה למאוויים הפוליטיים של אוכלוסיית הפלשתינים בגדה. ההתערבות של צה"ל תחסל אפילו את הסיכוי התיאורטי להגיע להסדר כלשהו עם הפלשתינים לפרק זמן בלתי ידוע. החלופה הריאלית ביותר לתהליך השלום היא כיבוש מחדש של כל הגדה המערבית והשלטת שלטון צבאי ישראלי.

לצד אלה מבין היהודים הסבורים שחזרה אל המצב שלפני הסכמי אוסלו היא התוצאה הרצויה, ישנם אחרים הסבורים ששלטון ישראלי בגדה יגרום לאינתיפאדה מחודשת, לפיגועים וכדומה. האם יש במערכת הביטחון תוכניות אופרטיביות למצב מסוג זה, זו שאלה כבדה מאוד. התרחיש של הזרמת כוחות צבא עצומים אל הגדה והזנחת הזירה הצפונית עלול לגרום לתוצאות קשות מבחינתה של ישראל. גם בזירה הבינלאומית עלולה ישראל למצוא את עצמה במצב קריטי למדי. אם "רק" בגלל התנחלויות או ירושלים הזירה הבינלאומית סוערת וזועמת כלפי ישראל, ניתן לשער בנקל מה תהיה העוצמה של התגובה בעולם.

תגובתה של ישראל על השמועות של כוונת הפלשתינים להכריז על הקמת מדינה משלהם באופן חד-צדדי ממחישה עד כמה ישראל רגישה לנושא זה. מבחינת הפלשתינים, אין בהכרזה על הקמת מדינה הפסד. התחושה בקרב ההנהגה הפלשתינית וגם של התושבים בגדה, אם כי גם בעזה, היא שישראל אינה מתכוונת ברצינות להגיע להסדר ולתיאום מדיני ובינלאומי באשר למימוש הנוסחה של שתי מדינות לשני העמים. אין כלל חשיבות אם בישראל באמת מתכוונים או לאו, אלא מה שחשוב הוא מה הפלשתינים מרגישים. ייתכן מאוד שמר נתניהו באמת מוכן להביא למימוש הנוסחה של שתי מדינות לשני העמים, אך יש לזכור שמר נתניהו אינו מסוגל לפעול לבדו. הקואליציה שלו היא יותר אנטי מדינה פלשתינית מאשר בעד. אלה החולמים או הסבורים שמר נתניהו יהיה מוכן ל"מפץ" פוליטי אם הקואליציה הנוכחית לא תאפשר לו לפעול, כנראה מהמרים ככל מהמר אחר מבלי שיש להם בסיס מוצק.

גם אם מדינות אירופה המערביות הודיעו שהכרזה חד-צדדית אינה באה בחשבון עתה, יש להתייחס אל הודעתן בחשדנות מה. אין לדעת מה תהיינה עמדותיהן בעת ההתרחשות. גם ארה"ב אינה מונחת בכיסנו והביטחון שהיא תטיל וטו במועצת הביטחון אם וכאשר, הוא ביטחון מופרז. אך גם אם הנס יקרה ויוטל וטו אמריקני, הדינאמיקה המדינית תוביל בהכרח לשינויים לרעתה של ישראל. אין להכביר מילים מה עלול לקרות אם ההצעה תגיע לעצרת האו"ם.

מצבה של ישראל בזירה הבינלאומית אינו מזהיר, בלשון המעטה. גם בתוך ישראל ניטש ויכוח מר ונמהר בין היהודים, בינם לבין עצמם, המפלגים את החברה ופוגעים בחוסנה המדיני-ביטחוני. התחושה של היעדר יוזמה מדינית ברורה מצידה של ישראל אינה מוסיפה. ראו לדוגמה התגובות לאישור בניית 900 יחידות דיור בגילה ותבינו עד כמה העצבים של הפלשתינים, מדינות המערב, ארה"ב ומדינות ערב חשופים. הסכנות להידרדרות במצב נתון זה, גדולות למדי. לכן ראוי גם ראוי לחשוב בכובד ראש על תרחישי אימה ולהתכונן אליהם היטב, והלוואי שלא יקרו.