בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לעזאזל העובדות, יחי הנרטיב!
|
עו"ד פלדמן הופך את פסה"ד של סולברג לכר פורה לדימויים ונרטיבים במקום להביט באומץ בעובדות הנשקפות ממנו ● חוטא כאילנה דיין
|
סולברג. הוטחה בו ביקורת שגויה [הרשות השופטת]
|
|
|
|
טורף זריז וחד שיניים
|
עו"ד אביגדור פלדמן
|
מפסק הדין של סולברג משתמע שאימאן אל המאס הייתה בגירה, כמעט בת 14, ושהייתה סיכון שעל סרן ר' היה "לנטרל" * סיפורה של הילדה, כיונקת הנטרפת על-ידי גירית, נטרפה על-ידי הנרטיב שהתווה סולברג בפסק דינו
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פסק דינו של השופט האנס ציגלר הוא סיפור עוצר נשימה. יש בו פרוזה וליריות משתפכת לצד תיאורים ספרותיים מרשימים. יש בו חלוקה ברורה ונוקדנית לטובים ורעים, לאנשים אכזריים וצמאי דם לצד חסידי אומות עולם. אצילי נפש לצד חיות טרף תת-אנושיות. יש בו גדרות תיל ואנשים רעבים המאבדים צלם אנוש הנלחמים על חייהם. פסק דין קודר ובינארי שגלונים של צבעי שחור ולבן נזרקו באחת לא רק אל תוך דפיו, אלא גם אל תמונת המציאות הנשקפת מתוכו. אין בו מקום למורכבות, להכלה של האחר, לנרטיב שונה. לא בכדי פותח ציגלר, שכמו וודי אלן יושב לו על כס השופט כבמאי יודע כל, לפתוח את עלילת פסק הדין בלוקיישן המצמרר של גטו ורשה במקום בהשפלתה של גרמניה בהסכמי ורסאי. הבחירה בילדים רעבים האוכלים קליפות תפוחי אדמה רקובים במקום בחיילי הוורמאכט האמיצים הקופאים למוות בכפור הרוסי אומרת הכל. תיאור המשטר של הרייך השלישי כ"אידיאולוגיה צמאת דם, גזענית ולאומנית", כלשונו של השופט, הינה נקיטת עמדה אידיאולוגית המפוררת את העובדות האובייקטיביות כביכול המתוארות בפסק הדין. כך יש להניח היה פותח אביגדור פלדמן את רשימתו הביקורתית המסקרת פסק דין של שופט גרמני אשר היה דן את אדולף היטלר למוות לו נתפס בעודו בחיים לאחר מלחמת העולם השנייה. אצל פלדמן אין מקום לעובדות או למציאות הנוקבת כהווייתה. כל העולם כולו נדמה בעיניו כאוטוסטרדה מערב אירופית הגדושה בנרטיבים, בדימויים ובמשלים, אשר מתערבבים באבחה במיקסר פלאי הלש אותן לכדי עיסה דביקה שאין בה עוד מקום לשיפוטיות ערכית, לצודק, לנכון, או למוסרי. אתה קורא את רשימתו של עו"ד פלדמן בעקבות פסה"ד בעניינה של אילנה דיין וסרן ר' פעם, פעמיים ושלוש ואינך מבין האם מדובר בעורך דין שהפרופסיה שלו מתיימרת להיות מושתתת על עובדות, או שמא עסקינן בדורש גימטריות ומיסטיקן אפוף סוד. במקום לקרוא את הטקסט הקוהרנטי של סולברג, מעדיף הכותב להיתלות בתילי תילים של רמזים וצפנים שכביכול נשתלו בו בשפת סתרים כזו או אחרת. כל אות ותג בפסק הדין זוכים לפרשנויות מרחיקות לכת ואפילו הטופוגרפיה של מקום מגורי השופט נעשית לפלדמן כקרדום להשתלחות אידיאולוגית מוסרנית כאילו כביכול גובהה של אלון שבות מסמל את התנשאותו של סולברג על שכניו "הילידים" ושוללת מסולברג את כושר השיפוט, תרתי משמע. אלא שפסק הדין בעניין סרן ר', כדרכו של פסק דין, עוסק בעובדות ולא בדימויים, במציאות חיינו המדממת בארץ האהובה והסבוכה הזו ולא בנרטיבים עלומים. פלדמן, חוזר במאמרו על החטא הקדמון של אילנה דיין ומנסה למכור לנו תצלום אילוסטרציה במקום את התמונה האמיתית, נרטיב פלקאטי ורדוד חלף המציאות כהווייתה.
|
העיוותים והעיתונות ההרוסה
|
|
מפאת קוצר היריעה וסבלנות הקוראים לא ניכנס לכל עובדות פסק הדין של השופט סולברג המשתרע על פני 117 עמודים, אלא נעמוד על עיוות מז'ורי אחד בכתבה של אילנה דיין - עיוות שפלדמן מתעלם ממנו כליל, כמו מיתר עובדות פסק הדין. בכתבה המדוברת הוזכרה לא פחות מארבע פעמים הבדותא לפיה אל-האמס הייתה בדרכה לבית הספר. במהלך המשפט התברר כי בעת שידור הכתבה ידעה אף דיין עצמה ידוע היטב כי בית ספרה של הילדה היה בכיוון אחר מן המוצב ביחס לביתה ובריחוק מקום. סילוף ועיוות זה לא נעשה מבלי משים, מטרתו הייתה ברורה - להטמיע בקרב הצופים את הנרטיב של ילדה תמה בשמלה אדומה ושתי צמות הפוסעת לבית הספר ואשר נורתה במזיד על-ידי חיילי צה"ל שאף ביצעו בה וידוא הריגה. בית הדין הצבאי שזיכה את סרן ר' מכל האישומים שיוחסו לו קבע בעניין זה את הדברים הבאים: - "לא למותר לציין כי בביקורנו במוצב, לאחר שראינו במו עיניו היכן נמצאת שכונת תל-סולטן שממנה הגיעה המנוחה, והיכן נמצא בית הספר הסמוך לשכונה, שוכנענו מעל לכל ספק, כי המנוחה לא הייתה בדרכה לבית הספר בעת שהגיעה לשערי המוצב, שכן הדרך למוצב היא בכיוון שונה לחלוטין מהדרך לבית הספר. שוכנענו גם כי אין כל אפשרות ממשית שגורם תמים יגיע בטעות לקרבת המוצב, שכן בין המוצב לשכונה הסמוכה מפרידים כמה מאות מטרים של שטח חולי קשה לתנועה, וידוע לכל שמדובר באזור ביטחוני מיוחד שאסור בתנועה"
פסק הדין מונה עוד שורה ארוכה של עיוותים קיצוניים נוספים שנעשו בכתבה ובכללם: השמעת רשת הקשר הצה"לית בה נאמר שהדמות החשודה הינה ילדה וזאת כאשר סרן ר' כלל אינו מאזין לה; הקרנת תצלום של חיילי הפלוגה שכביכול חוגגים את רצח הילדה, כאשר הצילום לקוח מאירוע אחר לחלוטין; הצגה שקרית של סרן ר' כמי שנוסע בג'יפ ממוגן עד מרחק של מטרים ספורים מהילדה ביודעו שהיא מוטלת על הארץ וזאת כדי לבצע בה וידוא הריגה, כאשר במציאות סרן ר' יצא להסתערות רגלית על-מנת לשלול קיומה של סכנה מצד דמות שנחזתה כמחבל. פלדמן מסיים את מאמרו בשליחת "עקיצה" לעבר סולברג כאילו הוא מבקש להרוס את חופש העיתונות בישראל, אלא שלנוכח גיוס החירום שנרשם בברנז'ה העיתונאית בימים האחרונים לטובתה של דיין, כלל לא ברור שעדיין יש מה להרוס.
|
|
תאריך:
|
25/12/2009
|
|
|
עודכן:
|
27/12/2009
|
|
עו"ד מתן פריידין
|
לעזאזל העובדות, יחי הנרטיב!
|
|
בעקבות גל ההלם שהרימה תוכנית המתקפה של צה"ל על מפעל ההתנחלות באו הכחשות: דובר צה"ל טען שזו רק "גרסת תכנון ראשונית", וכי "צה"ל ישאף כי בכל מקרה של עימות מול אזרחים ישראלים ייקחו חלק באירועים שוטרים ואנשי מג"ב, ולא חיילים". כמו-כן הבטיח, שלא חיל האוויר מצלם את ההתנחלויות, כי אם גורמים אזרחיים.
|
|
|
בשבוע שעבר שאלנו 'למה אין (לנו) כוח לעמידה איתנה'. הבאנו כמופת את עמידתו האיתנה של יוסף בכל תלאותיו במצרים והראינו כיצד דבקותו באלוקים, לא רק שעוזרת לו לעמוד איתן ולהישאר יוסף הצדיק, היא גם משפיעה על הסובבים אותו עד שפרעה מתחיל להשתמש בשפה שלו ומזכיר גם הוא את אלוקים. לעומת זאת אצלנו, למרבה הצער, לא מתייחסים כלל לאלוקים ולציפיותיו מאתנו. ממילא גם לא מקדישים, ולו שנייה אחת, להתבוננות בניסיון להבין את המסרים של ההנהגה האלוקית, לזהות את הכיוון שהיא מראה לנו. מתעלמים לגמרי מההשגחה הפרטית המלווה את כל צעדינו ולפיכך גם לא נכנסים בשערים שהיא פותחת בפנינו ולא מנצלים את ההזדמנויות שהיא מעניקה לנו.
|
|
|
הכרזת המלחמה של ממשלת הימין על מפעל ההתיישבות ביש"ע, עד כדי התייחסות כלפי המתיישבים, הציונים האמיתיים, כאל אויב מר שיש למגר בכל הכוח והאכזריות, לצד המתקפה הבלתי פרופורציונלית של שר הביטחון אהוד ברק בגיבוי ראש הממשלה בנימין נתניהו נגד הרב אליעזר מלמד תוך עצימת עין מתמשכת מן ההסתה לסרבנות באוניברסיטות, מעלה מחדש אל פני השטח את השאלה שבני הציונות הדתית מנסים לדחוק אל מתחת לשטיח - האם הנאמנות משתלמת?
|
|
|
העימות בין יוסף ואחיו שהחל בפרשת וישב, כאשר החיכוך ביניהם גרם לאחים להיפטר מיוסף על-ידי מכירתו למצרים. בפרשת מקץ חלה תפנית בעלילה, כאשר יוסף מועלה מבור האסירים היישר אל כס המלוכה. העימות מגיע לשיאו בתחילת פרשת ויגש, כאשר יהודה שאינו יודע שהוא מדבר עם יוסף, נושא בפניו נאום, שהוא בעצם איום: או שתניח לבנימין אחינו או שנחריב את מצרים. רק כשיוסף רואה את גילוי האחריות של יהודה כלפי אחיו, הוא מבין כי האחים למדו את הלקח וחזרו בתשובה. כעת הוא יכול להתגלות אליהם ולומר להם כי הוא יוסף.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
איתמר לוין
למחדל של 7 באוקטובר מוסיפה הממשלה את סכנות החורבן הכלכלי, האנטישמיות והמפלגתיות בארה"ב הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|