בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"האח הגדול": ההתחשבות בסביבה
|
אולי בשל הלחץ הנובע מהשהייה בבית "האח" - ואולי לא - מתפרצת תכונה רעה נוספת במתמודדים: חוסר-התחשבות באחר ובסביבה
|
לא התחשבת - הודחת. אביב מבית "האח הגדול" [צילום: עכבר העיר]
|
|
|
|
"האח הגדול": ההכרה
|
עמוס עמירן
|
בדקתי ממה מוקסמים רבבות צופי "האח הגדול" ומצאתי: טבע האדם הפורץ בתוך בית בו מאוחדים אנשים שונים זמן רב הוא ה"טריגר"
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
לאחר ההתייחסות לרוע הלב שהוצג במאמר הקודם, נתייחס לתכונה שלילית נוספת הצפה ועולה אצל דיירי הבית של "האח הגדול" - חוסר ההתחשבות בסביבה. במאמרי הקודם, המתייחס לתכונות האדם הבאות לידי ביטוי בחיים בסיר הלחץ של בית האח הגדול, הוצגה תכונת רוע הלב - תכונה שכנראה קיימת אצל רבים ועולה וצפה במצבים שונים, וקשה לומר כי היא מביאה ברכה כלשהי. תכונה אחרת המצויה אצל אנשים היא חוסר התחשבות בסובבים אותנו. כנראה שרבים האנשים שאינם מקדישים כמה שניות למחשבה, שאולי מעשה או אי-מעשה שלהם מהווה חוסר התחשבות באחרים וגורר עימו מתחים בין אנשים, רוגז, כעס, רצון לנקמה ועוד. את האימרה "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" נוטים לשכוח.
|
בבית האח הגדול ניתן לראות דוגמאות רבות להתנהלות של חוסר התחשבות, מקום בו התכונה בולטת במיוחד עקב תנאי הלחץ המהווים את בסיס תוכנית הריאליטי ולפנינו חלק, ורק חלק, מביניהן: כעס ותוצאתו נתחיל אולי בדייר שהודח - אביב. אביב נהג להיכנס לחדר השינה ופשוט להעיר אנשים משנתם, סתם, בשביל הכיף. הוא, כמובן, לא היה שמח אילו הוא היה זה שישן ואותו היו מעירים. אומנם שרה טרחה להבהיר קטעים מהתנהגותו כצורת ביטוי כאשר לכל אדם צורת ביטוי משלו. אני רוצה לקבוע כי זהו פשוט חוסר התחשבות, הגורר כעסים, שבמקרה הזה הביאו להדחה, אך בעולם גוררים תוצאות קשות יותר. עומדת מהצד מקרה בולט נוסף מתקיים אצל איילה. לאחר חודשיים בבית האח הגדול, לא זכור לי שאי-פעם עמדה ושטפה את כלי האוכל הרבים המצטברים. מישהו אחר יכול ועושה זאת, אז למה לה להפריע? גם לקראת הארוחות השונות, לקראת סיום תהליך הבישול, כאשר רוב האנשים ממתינים בסבלנות שהארוחה וסידור השולחן יושלמו וכולם יתיישבו לאכול, נוהגת איילה להתקרב לסיר או לצלחות ההגשה ומתחילה לאכול. למה להתחשב בסביבה? - עדיף להתחיל לאכול כשמתחשק, והאחרים - לא חשוב. קישקוש ביצים ונעבור לארז - מה זה חשוב שאת הביצים שמזמינים צריכים לאכול למעלה מעשרה אנשים עד לאספקה הבאה? יותר חשוב שארז יאכל את עשר הביצים שלו ולאחר מכן, ישתתף בארוחה הרגילה עם יתר הדיירים. ניתן להוסיף כי את החלבונים הוא לא אוכל, אך לעשות מזה סלט ביצים או ממרח כלשהו - זה קשה, ועדיף פשוט לזרוק אותם לפח ושהסובבים אותו יתפוצצו - הם לא חשובים.
|
חינוך מבית וממערכת החינוך
|
|
כאמור, אלו דוגמאות בלבד ולא חסרות דוגמאות נוספות. האם לא עדיף לעצור לשנייה או שתיים לפני שעושים או אומרים משהו ולבחון את המשמעות של עשייה או אי-עשייה זו או אחרת על הסובבים אותך? האם לא יותר כדאי לפעול במקסימום התחשבות בסובבים אותך כך שלא יתעוררו בהם כעסים מיותרים? גם כאן, הפתרון מצוי בחינוך לערכים, חינוך שצריך לבוא הן מהבית והן ממערכת החינוך. מכיוון שעל אופן החינוך בבית קשה להשפיע, הרי מי שיכול לשפר התנהלות של חוסר התחשבות בסובבים אותנו זו מערכת החינוך - ויפה שעה אחת קודם.
|
|
תאריך:
|
14/01/2010
|
|
|
עודכן:
|
14/01/2010
|
|
עמוס עמירן
|
"האח הגדול": ההתחשבות בסביבה
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ישמעאל
|
14/01/10 11:36
|
|
אפשר להשתגע: כבר שנה בדיוק מכהנת בישראל ממשלה הרואה עצמה לאומית ורוב חבריה נמנים, לפחות תיאורטית, עם המחנה הלאומי. אבל הממסד המשפטי ממשיך לרדוף את המתיישבים, כאילו חיים רמון או יוסי ביילין עדיין מכהנים בתפקיד שר המשפטים.
|
|
|
יריית הזינוק למערכת הבחירות בבריטניה נפתחה בשבוע שעבר. מערכת הבחירות הקרובה לא צפויה להביא באמתחתה סוג של תקווה לעם הבריטי, בשונה ממערכות בחירות קודמות, היא בסך-הכל תביא לפתחו של העם את המצב העגום בו בריטניה נמצאת זה זמן רב עם כלכלה במצב איום, קרי - מיתון קשה; רצון להמשיך עם מדיניות "הידוק החגורה"; הסתבכות עם המלחמה באפגניסטן ובעיות-פנים קשות, בעיקר במסדרונות השלטון בלונדון. הקו יהיה יותר פסיבי מאקטיבי, כלומר - הן השמרנים והן הלייבור, כנראה שגם הליבראל-דמוקרטים, יפעילו מסע תעמולה פסימי שמטרתו להבהיר בצורה חד-ממדית את מצבה של בריטניה היום.
|
|
|
בפרשתנו משה פונה אל פרעה ומבקש לשלוח את בני ישראל דרך שלושה ימים, לזבוח להשם. תשובתו של פרעה, חדה היא ובוטה: וַיֹאמֶר נִרְפִּים אַתֶּם נִרְפִּים עַל־כֵּן אַתֶּם אֹמְרִים נֵלְכָה נִזְבְּחָה לַיהוָה׃ .
|
|
|
בסדרה של כמה מאמרים טענתי שבקרב המתנחלים הולכת ונוצרת אווירה של עוינות כלפי ממשלות ישראל, עד כדי ראייתו של המשטר הדמוקרטי כמשטר לעומתי. היו שתקפו את ההסברים, אפילו במילים גסות, תוך ניסיון בלתי-מוצלח להתכחש. לא המחאות של החיילים אשר הניפו כרזות נגד הפינוי, לא המתקפה משולחת-הרסן על ממשלת נתניהו בגלל ההקפאה, ולא האיומים על סרבנות וגט כריתות למדינה זיעזעו את הציבור.
|
|
|
ילד חוזר בוכה מבית הספר ומתלונן: "הילדים 'עשו' עלי חרם". השומע מצייר לו בדמיונו בקלות את מיני ההרחקה שהילד חווה: לעג, הפסקת תקשורת, בוז. מה הקשר בין אלה לבין מושג החרם כפי שהתפתח במשפט העברי? במקרא מציין המונח 'חרם' דבר שאסור ליהנות ממנו מפני שהוקדש או מפני שצריך לכלות אותו. רק מאוחר יותר התייחד המונח לציון הרחקה של אדם מתוך הקהילה. מקור ההבחנה בין 'נידוי' ו'חרם' הינו בתלמוד הבבלי. לפי הבחנה זו, החרם מוטל לאחר 60 יום של נידוי שבמהלכם לא התרצה המנודה לשוב מסורו. החרם מציין החרפה של הנידוי: המוחרם אסור בתלמוד תורה ובמלאכה.
|
|
|
|