היצוא הישראלי המכוון לאירופה הוא גדול וצומח. בתוכו, רוב גדול של היצוא הישראלי הוא מכוון לארצות האיחוד האירופי.
לכן, אין תמה כי יצואנים ישראלים רבים, ובפרט של מוצרים טכנולוגים, מזמינים עבודות של חקר שוק אודות השוק הפוטנציאלי למוצר המיוצר בישראל, אל ארצות האיחוד האירופי.
בעבודה של חקר שוק, הנמשכת כמה חודשים, נהוג לבחון את מאפייניו של שוק היעד האירופי למוצר טכנולוגי המפותח בארצנו ולבצע תחזית למכירה שנתית של אותו מוצר בתוך שוק היעד הזה.
מאפייניו של שוק היעד הם לדוגמה גודלו השנתי של השוק, זהותם של פלחי השוק של משתמשי קצה הפעילים בשוק, צינורות השיווק הנהוגים בשוק ואופיה של התחרות הקיימת בו.
מאפינים אלו נלמדים דרך עשרות שאלות מחקר מפורטות יותר. הלימוד שלהם נעשה בעזרת ראיונות עם שותפים לשוק היעד כמו: קונים, סוחרים ומתחרים הפעילים בתוכו.
מסתבר כי כאשר מראיינים אנשים כאלו בארצות האיחוד האירופי, היצואן הישראלי צריך להיזהר מאוד מלהגיע לתחזית אופטימית ביחס לגודל העתידי של השוק, ולפיכך, למכירה השנתית הצפויה ליצואן הישראלי בתוך שוק זה.
הסיבה לכך היא שהשוק הקיים בארצות האיחוד האירופי למוצרים הטכנולוגיים רבים איננו שוק אמיתי, המונע על-ידי שיקול כלכלי גרידא, כי אם שוק מלאכותי קמעא, אשר נבנה משיקולים חברתיים ודומים להם ולכן, הוא בבחינת בועה העלולה להתפוגג בעוד כמה שנים.
למסקנה זו הגיע מכון המחקר של ציגלמן יצוא, במהלך מחקר שוק מקיף אודות מוצר טכנולוגי חדש, אשר השוק העיקרי לו בעולם היה נראה לכאורה בתוך ארצות האיחוד האירופי. מחירו של המוצר הוא שווה לכמה רבבות דולר, והוא מיועד להימכר למוסדות ולא לצרכנים פרטיים.
השוק האירופי נראה היה לכאורה שוק יעד עיקרי עבור המוצר החדש מכיוון שבו פעילים כבר כעשרה יצרנים מקומיים, בהשוואה למתחרה בודד המייצר מוצר טכנולוגי דומה בארצות הברית.
בעבודה של חקר שוק שנעשתה עבור היצואן הישראלי, אשר שקל לייצא את המוצר הטכנולוגי שלו כלפי השוק הנמצא בארצות האיחוד האירופי, רואיינו נציגים משלוש האוכלוסיות הבאות:
- מנהלים באיחוד האירופי שהם אחראים על חלוקת הכסף הנדרש לשם מימון הפיתוח של המוצר הטכנולוגי הזה, וגם לסבסוד הקנייה שלו במוסדות הרוכשים אותו;
- אנשי מקצוע, כמו פרופסורים, אשר מפרסמים מחקרים, בתמיכת האיחוד האירופי, אודות המוצר הטכנולוגי החדש;
- הדרג המסחרי, כמו מתחרים בענף אשר מייצרים את המוצר הטכנולוגי.
נמצא כי לכל אחת מבין שלוש אוכלוסיות אילו של שותפים לשוק היעד יש שיקולים שאינם כלכליים גרידא.
השיקולים של האוכלוסיה הראשונה, הכוללת מנהלים באיחוד האירופי, הם לחזק את המעמד התחרותי של האיחוד האירופי מול ארה"ב, להשקיע בחוקרים צעירים, לחזק ארצות חלשות, כמו יוון ופורטוגל, הנמצאות בעיקר בדרום אירופה, וליצור מקומות תעסוקה בארצות אילו.
השיקול של אוכלוסיית הפרופסורים, שהיא האוכלוסיה השנייה, הוא לפתח טכנולוגיה ולהבין היבטים מדעיים שלה.
לבסוף, השיקול של האוכלוסיה השלישית הוא לייצר ולהשתמש בטכנולוגיה שפותחה דווקא בארצות האיחוד האירופי.
השיקול של אוכלוסיה זו גם הוא איננו כלכלי מכיוון שהן יצרני המוצר הטכנולוגי והן המשתמשים בו הם מסובסדים על-ידי מוסדות האיחוד האירופי.
לאור זאת, נמצא כי השוק באירופה למוצר הטכנולוגי הזה, שנראה לכאורה שוק גדול, תוסס וצומח, הוא עדיין לא מתאים ליצואן ישראלי המבקש לשווק כלפיו מוצר דומה, ואפילו יהא זה מוצר איכותי יותר מהמקובל באירופה.
