קוראים לזה "אופורטוניזם"

כשראש הממשלה שלי חי תחת מה שמצטייר כמשטר דיכוי עריץ מתמשך, אי-אפשר שלא לחשוב בחלחלה - מה יקרה לנו, האזרחים הפשוטים, האחרונים ב"שרשרת המזון" של הגברת נתניהו - ביום הדין.

גילוי נאות: גם אני, בעוונותיי, שמעתי "סיפורים" על הגברת הראשונה של מדינת ישראל, הרבה לפני התפוצצות הפרשייה הנוכחית, והקודמות לה. פטרתי הנ"ל ביובש כ-"'צ'יזבטים-מטעם', מבית היוצר של ממורמרי מרכז הליכוד (ז"ל) שלא קיבלו את הג'ובים עליהם חלמו".

אבל זה היה אז. לפני למעלה מעשור. והסיפורים אכן היו מסמרי-שיער. אבל בהכירנו (חלק) מהנפשות הפועלות, ומאחר שאנחנו "מעצבי דעת הקהל" (שם יפה למינפולטורים ברשות, קרי - ספינרים ואסטרטגים) רגילים לחשוב ב"מוד" אוטומטי של "מערך האינטרסים במגרש הפוליטי", ומיד מציירים חיצים וירטואליים, עם מניעים נסתרים וגלויים, ידענו לשייך אמירה או מהלך כזה או אחר שנעשה מול ובהקשר הזוג נתניהו וסביבתו הקרובה.

בפגישות פרלמנט של יום שישי בצהריים, בשיחות סלון, ואפילו בחדרי חדרים - כולם ידעו את מה שצף עכשיו כך, בטבעיות החוצה (כן, והאסוציאציה שרצה לכם עכשיו בראש, בהחלט מכוונת מטרה מבחינתי, מודה באשמה).

"ראש הממשלה לחיץ" הזכור, הינו מטבע לשון מבית מדרשו של אייל ארד, שכזכור לכולנו, צבר "קילומטראז' ביבי" לא מבוטל, עוד מימי בתוליו של זה האחרון במגרש הפוליטי, עת כיהן כשגריר ישראל באו"ם.

המשפט האלמותי הנ"ל מקבל עכשיו משנה-תוקף נוכח העדויות ההולכות ונערמות לפתחם של הזוג נתניהו.

אבל לא בזה עסקינן. קוראים לה "אופורטוניזם". ההגדרה המילונית למונח הזה גורסת כי "בפוליטיקה מכונים 'אופורטוניסטים' אותם פוליטיקאים שמשנים את נאמנותם לאישים, לגופים או לעקרונות, לפי סיכויי ההצלחה המשתנים" (ראה ערך "מקיוואלי").

ונשאלת השאלה "למה?" למה, מר נתניהו, אתה כמקבל ההחלטות מספר אחת של מדינת ישראל, על מורכבותה הידועה - ממשיך להיאחז בקרנות המזבח - לסבול את המצב בו אתה צריך לקבל החלטות הרות-גורל הנוגעות למיליוני בני אדם במזרח התיכון, ואולי בעולם כולו (זוכרים את "אפקט הפרפר"? יופי, תכפילו את זה ותעלו בחזקה), כשאתה צריך לרוץ לכבות שריפות שאשתך - כאחרונת הפירומניות - זורעת הרס עם גפרור דולק ביד אחת, ופחית נפט ביד השנייה?

למה, אדון נתניהו, אתה לא יכול להודות, אחת ולתמיד "אני שבוי"?

ואם כבר שבוי; מר נתניהו, למה שלא תיקח את זה צעד אחד קדימה, תסתכל לנו, לעם ישראל בלבן של העיניים, ותודה שאתה לא כשיר לנהל מדינה, ותלך לנוח קצת עם שרהל'ה?