על-פי פרסומים גלויים מסתמנת אפשרות כי אירן נמצאת במצב לחץ אשר סיבותיו אינן ברורות. להלן פירוט הנתונים:
פעולות מצד אירן נשיא אירן מחמוד
אחמדינג'אד הגיע (25.2.10) לדמשק לשיחות עם נשיא סוריה
בשאר אסד. נשיא אירן אמר שהוא מתכוון לדון עם עמיתו הסורי ב"איומים אפשריים" מצד ישראל על שכנותיה, "כדי לקבל החלטות חדשות בנושא", והוסיף: "המשטר הציוני ותומכיו באזור מתקרבים במהרה למבוי סתום". הוא ציין גם כי אירן וסוריה ניצבות "יחד בחזית ההתנגדות וסוריה ניצבת בקו הקדמי מול המשטר הציוני".
בשיחת טלפון בין השניים לפני כשבועיים אמר אחמדינג'אד לאסד כי "אם המשטר הציוני יחזור על טעויותיו ויפתח במתקפה צבאית, יש להתנגד לו בכל העוצמה, ולשים לזה קץ, פעם אחת ולתמיד". הוא הוסיף כי "יש לנו מידע שהמשטר הציוני מנסה למצוא דרך לפצות על התבוסות המגוחכות שספג מהעם בעזה ומחיזבאללה בלבנון". הוא חזר על הדברים הללו זמן קצר אחר-כך גם בשיחת טלפון שערך עם מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה.
ביקורו של נשיא אירן צפוי להימשך יומיים, במהלכם ייפגש גם עם ראשי ארגוני הטרור הפלשתינים שמושבם בדמשק, ובהם חמאס, הג'יהאד האיסלאמי וחיזבאללה.
ב-27.2.10 מתכנן נשיא אירן אחמדינג'אד לערוך בבירת אירן ועידה סגורה של כל ראשי ארגוני הטרור הפלשתינים והערבים הרדיקאליים במזרח התיכון, במטרה להגיע ביניהם לסיכום סופי מחייב של דרכי פעולה נגד ישראל במקרה של התלקחות מלחמה מזרח-תיכונית.
רשמית יוכרז כי מטרת הכינוס היא בדיקת הדרכים להביא לפיוס בין הפלגים הפלשתינים, במטרה להסוות את היעד האמיתי, שהינו ההכנות האירניות למלחמה נגד ישראל.
סיבות אפשריות לפעילות האירנית בשימוע בסנאט אמרה מזכירת המדינה האמריקנית כי נעשתה "התקדמות גדולה" במגעים עם סין לגיבוש סבב הסנקציות הבא. "דווקא בגלל התלות הסינית בנפט האירני, הם חייבים לתמוך בסנקציות. מירוץ חימוש במפרץ אינו אינטרס סיני".
מזכירת המדינה האמריקנית אמרה (24.2.10) כי היא מקווה שבתוך "30 עד 60 יום" תתקבל במועצת הביטחון ההחלטה על החרפת הסנקציות על אירן. בשימוע בסנאט הוסיפה
הילרי קלינטון כי המאמצים הדיפלומטיים בשנה החולפת, קירבו בין עמדת ארה"ב לעמדת סין, וציינה כי כל המעצמות "עובדות יחד" לגיבוש החלטה משותפת.
ישראל מהדקת את המגעים עם ארצות הברית לקראת אפשרות של החרפת הסנקציות על אירן: שר הביטחון
אהוד ברק, שהמריא (23.2.10) לארצות הברית, צפוי להיפגש ביום חמישי בוושינגטון עם ראשי הממשל האמריקני ולדון עימם בהטלת סנקציות נוספות על אירן.
בסבב השיחות של הרמטכ"ל האמריקני במזרח התיכון, הועלתה מספר פעמים האופציה הקיימת של פעולה צבאית נגד אירן. בנוסף, נערכה בחינה על-ידי גורמים בכירים בארה"ב לגבי האפשרות של תקיפה ישראלית באירן ואיך ישפיע הדבר על אמריקה.
מדוע אירן נלחצת הטלת סנקציות חדשות - קשות ככל שתהיינה - לא תהוונה עילה מספקת לפעילות התקפית יזומה על-ידי אירן וגרורותיה, מה עוד שההכנות המבוצעות על-ידי אירן וגרורותיה הינן בפן ההגנתי/תגובתי ולא בפן ההתקפי.
סבב השיחות של הרמטכ"ל האמריקני ונסיעתו של שר הביטחון הישראל לארה"ב, יכולים להיראות כתיאומים לקראת אפשרות של פעולה צבאית מתואמת.
עצם הבחינה שנעשתה באמריקה על ההשפעות האפשריות של תקיפה ישראלית, יכול להיראות בעיניים אירניות כהוכחה שישראל עומדת בקרוב לתקוף. שכן מנקודת מבטן של ישראל ואמריקה - חד הן, ובדיקה כזאת מצביעה על אפשרות כי ישראל תתקוף לבד ראשונה ואמריקה, ייתכן שתצטרף בשלב השני.
ייתכן כי אירן עומדת לבצע בקרוב ניסוי גרעיני באתר שבנתה במזרח המדינה וחוששת מתגובות חריפות ביותר מצד ישראל וארה"ב. אי לכך, אירן מכינה את התגובות האפשריות למקרה זה.
ייתכן גם שאף אחת מהאפשרויות שצוינו נכונות. מכל מקום, ברור שהסבריו של נשיא אירן כי "יש לנו מידע שהמשטר הציוני מנסה למצוא דרך לפצות על התבוסות המגוחכות שספג מהעם בעזה ומחיזבאללה בלבנון", אינם הסיבה לפעולות האירניות.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
