|   15:07:40
  ציפי לידר  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
מהי חרדה דנטלית ואיך מתמודדים איתה?
כתיבת המומחים
הקשר בין טסט שנתי לרכב ותקלות ברכבים ישנים

לפרשת ויקהל-פקודי

האקדמיה לאמנות: בצלאל

המשכן במהדורה חוזרת אדריכלי המשכן בצלאל ואהליאב ההופעה הסדרתית של השבת והנשמה היתרה וגם: משה והקופה הציבורית
12/03/2010  |   ציפי לידר   |   מאמרים   |   תגובות
בצלאל ואהליאב - השילוב המנצח
מני ישי
בצלאל בן חור ואהליאב בן אחיסמך - שני הפכים, שאמנותם התמזגה ליצירת מופת אחת - בניית המשכן * מעט לפרשת ויקהל-פקודי
לרשימה המלאה

הסטאז' במשכן

פרשות ויקהל-פקודי, שנקראות השבת, חותמות את ספר שמות ואת מלאכת המשכן, כליו וכוהניו, העומדים במרכז החלק השני של החומש. אולם פרשות אלה נראות מעין מהדורה חוזרת של פרשות תרומה ותצווה העוסקות בנושא זה. השאלה היא, מה פשר חזרה זו בשתי פרשות שלמות, כאשר ידוע שהתורה מצטיינת בשפתה הלקונית והתמציתית, ואין בה אפילו תג מיותר ללא משמעות. האם אי-אפשר היה 'לקפל' את שתי הפרשות בפסוק אחד בלבד "ויעש משה ככל אשר דיבר אליו ה'", בדומה לדפוס המוּכָּר בפרשות אחרות?

נראה לי שהתשובה נעוצה בחשיבות המֶסֶר הגלום בפרשות אלה. אם בפרשת אליעזר, עבד אברהם (פרשת חיי שרה), מגוללת התורה בשנית את הקורות אותו, כפי שהוא משחזר בשיחה בבית לבן, במטרה להשיג את האישה המיועדת - רבקה - ליצחק, על אחת כמה וכמה בפרשת המשכן. בפרשת אליעזר מצביע רש"י על סיבת החזרה, כי "יפה שיחת עבדי אבות מתורתם של בנים". העבד המשרת את רבו, חי בצילו ללא הפסקה, ונאמן לו דבק בדרכי אדונו, המשמש לו מודל של ספר תורה חי בחיי המעשה. באורח חייו ובמידותיו הטובות הוא משקף את מעשי רבו שלמד מהם. הכלל המנחה את התורה הוא כי לא המדרש עיקר אלא המעשה. ביהדות, לא התורה הפילוסופית או התיאוריה חשובות, כמו אצל כל העמים, אלא קיום המצוות בפועל.

עיקרון חשוב זה מקבל משנה תוקף בפרשת המשכן. כפי שהצבעתי בפרשת כי תישא, המשכן מהווה תיקון לחטא העגל. הוא התשובה היהודית האולטימטיבית להתנסות החווייתית השלילית הכרוכה בסגידה לעגל הזהב. במקום הזהב שנתרם לעבודה זרה, הזהב נתרם עתה למשכן למטרות קדושה. כל התכשיטים והבדים שנתרמו למשכן שודרגו למעמד רוחני גבוה. התרבות החומרית קיבלה ממד טהור והפכה לחלק בלתי נפרד מקדושת המשכן. כל העם נטל חלק בהקמת המשכן, אם בתרומה ואם באדריכלות מעשית על-ידי האמנים חכמי הלב.

בדומה לשבט זבולון, הנוטל חלק במצוות לימוד התורה של שבט יששכר, בזכות התמיכה הכספית בו, כך גם במשכן. כל העם נוטל חלק במצוות הקמת המשכן, ושכרו לא פחוּת משֶל האמנים שעסקו בבנייתו, בזכות התרומה בו. שחזור תהליך הקמת המשכן בפרשותינו הוא תיאור ההתנסות החווייתית החיובית של העם במצוות המשכן.

ההשתתפות האקטיבית בקדושת המצווה לאחר חטא העגל, שנבע מההתבוננות הפסיבית כצופים בלבד בהתגלות ה' הסדרתית בניסי מצרים והים ובמעמד הר סיני, חשובה לאין ערוך מלימוד ההוראות. ערכן של ההוראות בתורה הוא במימושן וקיומן בפועל. התורה נבחנת בחיי המעשה ולא בתיאוריה. כל תרומה וכל עשייה המתוארת במשכן מצווה היא, והשכר הוא בהתאם. כפי שמעידה הפרשה, העם עבר את מבחן ההתבגרות היהודית המעשית בהצלחה רבה, מתוך הזדהות פנימית עמוקה עם המצווה. אין ספק, בכך השלימו ישראל את הפאזל החסר במעמד מתן תורה - ההשתתפות האקטיבית והחווייתית במצוות. את הסטאז' המעשי הם עשו לראשונה במשכן, המשמש גם סמל להכלת השכינה הפרטית על-ידי כל יהודי בקיום התורה.

אחדות העם

לא פלא שהפרשה נקראת ויקהל, על שם הפסוק הפותח אותה "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל". המשכן משקף, כאמור, את אחדות העם סביבו. אך האחדות באה לידי ביטוי גם מבחינה חברתית בשוויון בין כל המעמדות. עובדה היא שלאדריכלי המשכן הראשיים מונו שניים: בצלאל משבט יהודה, הנחשב לאליטה של השבטים ול'היי סוסייטי' של הקהילה, ואהליאב משבט דן הנחשב לנָחוּת שבשבטים ול'אסופִי' של העם. המינוי המשולב לבניית המשכן המקודש הוא אפוא סמל לגישור מעמדי וחברתי בעם. אכן, שמות שניהם נושאים את שם השכינה - בצלאל, ששמו מורכב משתי המילים "בְּצֵל א-ל", ואהליאב, ששמו מורכב מהמילים "באוהל אב" (ה'). הם הצטיינו ברוח הקודש ובכל תחומי האינטליגנציה הרגשית, השכלית, הרוחנית והמעשית "וימלא רוח אלוקים בחוכמה, בתבונה ובדעת ובכל מלאכה". מכאן התואר שלהם החוזר כלייטמוטיב בפרשה "חכמי לב".

אחדות העם היא בראש ובראשונה סביב מצוות השבת הפותחת את הפרשה. לכאורה, מה עניין שבת למשכן? כמו בפרשה הקודמת, המסר הוא, שמלאכת המשכן אינה דוחה את השבת. נהפוך הוא: היא המקור לל"ט אבות מלאכה, האסורים בשבת.

השבת - ליכוד חברתי ולאומי

ראוי לשים לב להופעה הסדרתית של השבת ברצף, מפאת חשיבותה, החל מפרשת בשלח ועד פרשת ויקהל (פרט לפרשות תרומה ותצווה העוסקות נטו בסוגיית המשכן, כליו וכוהניו). אולם בכל פעם הדגש הוא על היבט שונה, בהתאם להקשר הפרשה. בפרשת בשלח השבת נמנית עם המצוות שניתנו במרה, טרם מתן תורה (רש"י). בפרשת יתרו השבת היא במרכז עשרת הדיברות, זכר ליציאת מצרים המאוזכר בדיבר הראשון כבסיס לכל המצוות מזה, וזכר להפסקת הבריאה הספציפית בשבת מזה. הדגש הוא על שמור מחילול שבת, החל על כל בני הבית ועל זכור - קידוש השבת. ואכן, הדיבר הזה משמש מקור לקידוש של יום השבת, המשמשת גם גורם לליכוד התא המשפחתי.

בפרשת משפטים, העוסקת בעיקר בסוגיות חברתיות, מודגש הפן השוויוני. בדומה לשביתת האדמה בשנת שמיטה, המאפשרת לעניים ליהנות מפירות ההפקר שלה, כך בשבת השביתה מעבודה משותפת לעניים ולעשירים כאחד. המנוחה בשבת חוצה את כל המיגזרים, ובמיוחד מוזכרים השפחה והגר - ואפילו החי השור והחמור (בפרט בחברה חקלאית) - שהנטייה היא להעבידם ולהפלותם לרעה.

בפרשת כי תישא מודגשת מהות השבת, המשמשת ברית בין ישראל לה'. מֵעֵבֶר לחוזה השבת היא אות ושלט המכריז על יהדותנו. היא מוזכרת כאמור בהקשר למשכן ובהקשר לעונות חקלאיות שאינם דוחים את השבת.

המדיטציה של השבת

אם בעשרת הדיברות השבת מוזכרת גם כמאחדת את המשפחה, הרי בפרשתנו השבת היא בעלת ייחוד באיחוד לאומי סביב שמירתה. בכל המקומות התורה מצווה על שביתה ממלאכה, ולרוב היא מציינת גם את פן קדושת השבת. המנוחה המוגדרת במונח וינפש, כמו בפרשה הקודמת ובפרשת בראשית - מלשון נפש - דומני מצביעה על בריאת הנשמה היתרה בשבת (ואולי לכך התכוון רש"י, כשציין שהמנוחה הייתה בריאה מיוחדת של השבת, ומשום כך נאמר "ויכל אלוקים מלאכתו אשר עשה ביום השביעי"). הכפילות "שבת שבתון" בפרשתנו משקפת את המנוחה הפיסית והנפשית, בעקבות הנשמה היתרה, וכן מרמזת על איסור חילולה וקידושה גם יחד.

הערה נוספת, הראויה לציון, היא הלשון הסבילה "ייעשה" או "תיעשה מלאכה" בשתי הפרשות האחרונות. ייתכן כי הסיבה היא משום שבניית המשכן נעשתה על-ידי אדריכליה. סיבה נוספת שנראית לי היא האיסור ליהנות מחילולי שבת של אחרים, דוגמת צפייה בטלוויזיה הדלוקה בשבת. הרמז לכך בפרשתנו הוא הפסוק "לא תבערו אש בכל מושבותיכם", כשהכוונה היא כפי שהסברתי כבר לכל יצירת אש, גם בדרך אלקטרונית על-ידי לחיצה על מתג בלבד. אולם מעבר לכך מדובר בהפסד של המנוחה המדיטטיבית וההעצמה האישית המיוחדת בעקבות קדושת השבת.

פרשת פקודי פותחת בספירת המלאי של המשכן בעקבות התרומות. משה רבנו מוסר לעם דיווח מלא על ההכנסות וההוצאות הפיננסיות במשכן, עד לפרטים הקטנים ביותר דוגמת ווי העמודים. משה הוא מודל ליושר אישי ולניהול נכון של קופה ציבורית (הירשזון, משה מאחוריך). לתשומת לב הח"כים, השרים, הרשויות ועובדי ציבור החולבים את הקופה.

תאריך:  12/03/2010   |   עודכן:  12/03/2010
ציפי לידר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אוי, ביידן ביידן ביידן! ידיעת תולדות ישראל ברמה של חמש יחידות אינה נחוצה כאן. נעים אומנם להיווכח שטרחתָ ולמדתָ את סבלותינו, אבל גם אנחנו יודעים את ההיסטוריה שלנו וזה לא עזר לנו. ניסינו, דיברנו, רבנו, התפייסנו, קיימנו ועידות וכינוסים, הסתגרנו במחנות, היו כל מיני מגשרים שבאו, ודילגו, וניסו, ודיברו, ושיכנעו, ותבעו, וכעסו, והלכו כלעומת שבאו, ועדיין לא התקדמנו במילימטר אחד עם הערבים בארץ-ישראל, אם לא לוקחים בחשבון את הגירוש והחורבן שגזרנו על עצמנו ברצועת עזה, בשביל לסבך עוד יותר את המצב.
12/03/2010  |  דודו אלהרר  |   מאמרים
תמיד יש ארבע שבתות בין גאולת פורים לגאולת פסח והשבת הזאת, האחרונה בחודש אדר, היא השניה ביניהן ובה קוראים בתורה שתי פרשות, וַיַּקְהֵל-פְּקוּדֵי. עניינן של פרשות אלו הוא הבניה בפועל של המשכן וכליו ודוח מפורט אודות התרומות שנתקבלו לבנייתו. כזכור, המשכן נועד להשראת השכינה בגלוי בעם ישראל, כך שכל יהודי יוכל לחוות השראה זו בעת שהוא מבקר שם. החוויה הזאת תמלא את מודעותו, את מצבריו הרוחניים, ותעניק לו כוחות להתגבר על נפילות רוחניות מהסוג שהביא לחטא העגל, נפילה שחווינו בפרשה הקודמת. למעשה, אותו רעיון עצמו מסתתר גם במעבר מגאולת פורים לגאולת פסח. הרי נס פורים אירע בתקופה של הסתר פנים חמור; עשרות שנים לאחר חורבן בית המקדש הראשון, וכאשר מתגלים מניעות ועיכובים קשים בבניית בית המקדש השני. יהודים רבים נפלו ברוחם כי לא חוו את ההשגחה הפרטית שהקב"ה משגיח על כל אחד ואחת, והחלה הידרדרות שהתבטאה בהתקרבות לשכנים הגויים. תופעה דומה ואולי זהה לחטא העגל.
12/03/2010  |  נסים ישעיהו  |   מאמרים
"איך ייתכן שכאשר ערבים עושים פעולות כאלו הם נחשבים בעיניכם לטרוריסטים, וכשיהודים עושים פעולות כאלו הם גיבורים?", התריס בלעג ח"כ טלב אלסאנע, שהורחק מאולם המליאה עם עמיתו ח"כ אחמד טיבי, לאחר שהפריעו בקריאות ביניים בלתי פוסקות, לטקס לזכרם של עולי הגרדום, שהתקיים בכנסת (מתוך "ישראל היום", 10.3.10).
12/03/2010  |  גורי גרוסמן  |   מאמרים
יושבי קרנות
12/03/2010  |  הרב ישראל רוזן  |   מאמרים
איך קרה שאקט סטטוטורי בתוכנית בנייה בשכונת רמת שלמה, המשקיפה על כביש ירושלים תל אביב, הפך למחול שדים הזוי, כאילו מדובר במלחמת עולם שלישית, וזאת בניצוח אמריקני תמוה ובליווי היסטרי של תקשורת ישראלית חסרת-רסן, בהובלת רזי ברקאי מגלי צה"ל, שמעון שיפר מידיעות אחרונות, טלי ליפקין-שחק, מ"ערב חדש", ופוליטיקאים ישראלים שמאלנים המתחרים ביניהם מי יתרפס יותר בפני "הנציב העליון" האמריקני.
12/03/2010  |  חיים רוזנברג  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יואב יצחק
יואב יצחק
המו"מ לשחרור החטופים נקלע למבוי סתום, ולא במקרה: סינוואר יודע היטב - שחרור החטופים המשמשים כמגן אנושי יקרב את חיסולו    בנסיבות שנוצרו: על גורמי הביטחון בישראל להציב לסינוואר ולאנשי...
רון בריימן
רון בריימן
אסור שחיילי צה"ל ישמשו מגש הכסף להשלטת המחבלים "הטובים" של אש"ף - הארגון לשחרור פלשתין (כולה! מן הים עד הנהר!) - על המחבלים "הרעים" של חמאס    מטרתם זהה.
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
תפקודה הלקוי של צרפת בכלל ושל הצבא הצרפתי בפרט בתחילת מלחמת העולם השנייה; לאנשי צבא בכירים אין כישורים לפתח קונספציות ולקרוא את הכתובות על הקיר; דמיון בין התפתחויות ומגמות ב-1940, ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il