הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   היסטוריה  מדיני/פוליטי  ממשל  עיתונאי-אורח  תרבות 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
מרצ נגד יורם שפטל
02/08/2017   |   בעז שפירא
 
 
 
אני מאשים
02/08/2017   |   אהרון שחר
 
 
 
37 הסנטים החסרים
02/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
המשורר הפרטיזן אבא קובנר
02/08/2017   |   חנינא פורת
 
 
 
הרהורים בעקבות תשעה באב
02/08/2017   |   איתן קלינסקי
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
אב"א שלי
יוסי אחימאיר. אב"א היה אוהב אדם

מי ומי:
 אריה לוין   בג"צ קול העם   חופש הביטוי   יצחק רבין   ממשלת ישראל 

"ב-1933 ארלוזורוב נרצח בגופו, אבל אבא בנשמתו. אבא היה אדם עדין שלא יכול היה לפגוע בזבוב. מרגע הרצח ועד ליומו האחרון הקדיש את זמנו למאבק בעלילה שדבקה בו. הכעס הגדול שלו היה על חבריו, על ברל כצנלסון שהכיר אותו וידע את נפשו ואופיו הרך, הנוח והחברי, ובכל זאת הפך לראש המעלילים עליו"

איך קרה שאיש השמאל אב"א אחימאיר, הפך לאחד ממנהיגיה הבולטים של התנועה הרוויזיוניסטית? מדוע הפצע שנפער בעקבות רצח ארלוזרוב עדיין פתוח במשפחתו, ואיך הרב קוק קשור לכל הסיפור? הארכיון שפתח הבן יוסי לזכר אביו, מנסה לענות על השאלות

>
>
>
▪  ▪  ▪
"בתמונה שהכי זכורה לי מאבא, הוא יושב אל השולחן בחדר העבודה שלו, או שוכב על הספה וקורא ספרים בחמש-שש שפות שבהן שלט". כך מתאר הבן יוסי אחימאיר - עיתונאי, חבר כנסת לשעבר ומנכ"ל מכון ז'בוטינסקי בהווה - את אב"א אחימאיר, איש 'הפועל הצעיר' ששינה כיוון והיה ממקימי האגף הרדיקלי בתנועה הרוויזיוניסטית.

"מי שלא הכיר אותו חשב שהוא קשוח, טורף אנשים", אומר יוסי, "אבל הוא היה ההפך מזה. הוא היה מאוד חם ומשפחתי. צנוע, עניו, פשוט הליכות. לא היה אוהב אדם יותר מאב"א אחימאיר".

בקצה רחוב ניצנים, בשיכון ותיקים ברמת-גן, שוכן 'בית אבא', הבית שבו התגורר בעשור האחרון לחייו אב"א (אבא בן אייזיק) אחימאיר, ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית, פובליציסט, היסטוריוסוף וסופר. לפני כשנה הפך בנו יוסי את חלקו התחתון של הבית לארכיון על שמו של אביו. בחלק העליון הוא מתגורר עד היום.

עשרות תיקים ובהם עיזבונו הספרותי והאישי של אב"א אחימאיר שוכנים בארכיון בסדר מופתי. צילומים, עיתונים, מכתבים אישיים וכמובן הספרים שכתב, כולם תחנות בזמן של מדינת ישראל: ברית הבריונים, ראשית המרד בשלטון הבריטי, הקמת המחתרות, רצח ארלוזורוב ועוד. חדר העבודה של אחימאיר מוצג בשלמותו - שולחן הכתיבה שלו, ספרייתו הענפה, רדיו ה'ווסטינגהאוס', מכונת הכתיבה 'הרמס בייבי' ועוד.

באחימאיר שלטו הניגודים. אדם רחב אופקים, ד"ר לפילוסופיה, איש ספר והיסטוריון משכיל מחד-גיסא, ומאידך-גיסא מהקיצונים שבמנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית. בשנת 1930, בעקבות פרעות תרפ"ט, היה בין מקימי 'ברית הבריונים', תנועה מיליטנטית אנטי-סוציאליסטית ואנטי-בריטית. ביוני 1933, כשנרצח חיים ארלוזורוב בחוף הים בתל אביב, הוטלה האשמה על קבוצה זו. אחימאיר, שנחשד בהסתה לרצח, ישב כשנה בבית הכלא המרכזי בירושלים. אף ששלושת הנאשמים זוכו מאשמת מעורבות כלשהי ברצח, אחימאיר לא שוחרר. הוא שבת רעב ואז הועמד לדין כמארגן 'ברית הבריונים' (שהוצאה מחוץ לחוק), ונידון לשנה וחצי של מאסר בפועל. בשל פעילותו עורר עליו אחימאיר את שנאת השמאל, אבל לדברי בנו יוסי, אנשי שמאל שמגיעים לארכיון מגלים על אביו דברים שלא ידעו.

אז הבית הזה הוא בעצם סוג של תיקון?

"לא תיקון, אבל הוא מאפשר מבט מעמיק באדם שכולו היה קודש לעמו ולארצו, קודש לשחרור הלאומי. אדם שב-14 שנותיו במדינה פעל לתיקון עוולות, שהיה אכפתניק כדי שהעם יפעל בצורה טובה יותר ובריאה יותר. וכן, בדרכו הוא גם הקים עליו יריבים לא מעטים".

יהיו מי שיגידו שהבית הזה הוא מפעל של בן שעושה כבוד לאביו.

"זה נכון, אבל לא הייתי עושה את כל זה אם לא הייתי יודע שאבי תרם תרומה עצומה לעם ולמדינה - אם בגירוש הבריטים, אם בחינוך הנוער הבית"רי ואם בהירתמות לטובת הכלל. הוא ויתר על הנוחות האישית שלו והיה נכון ללכת לכלא, להיפצע, להיהרג עבור המדינה הזאת. אבא היה אומר - 'מה לעשות שריבונו של עולם לא התייעץ איתי בששת ימי בראשית איך לברוא את העולם ולחלק את המדינות. מה לעשות שעמים ומדינות קמים וצצים בעקבות מאבקים, מלחמות, לפעמים עד כדי שפיכות דמים. גם לנו אין ברירה אלא להגשים את עצמנו בדרך זו'".

הרב נלחם על חפותו [באדיבות בית הרב קוק]

החשודים: שליחי גבלס

אם קיים פצע שעדיין לא נסגר במשפחת אחימאיר, זהו החשד שהוטל על אב"א במעורבות ברצח חיים ארלוזורוב. שנים אחר כך יהיו שישוו בין הרצח הפוליטי הראשון לרצח ראש הממשלה יצחק רבין, אבל יוסי אחימאיר לא מוצא מקום להשוואה.

"רצח ארלוזורוב לא היה רצח יהודי פנימי. חיסלו אותו שני שבאב מיפו, ערבים, שגם הודו במעשה כשישבו בכלא. הם אפילו התפארו בכך שהרצח שביצעו גרם להתכתשות פנימית בין היהודים, וחזרו ואמרו כמה היהודים טיפשים.

"האם הרצח תוכנן או אירע במקרה? האם היו אלו שליחי גבלס שחיפשו את ארלוזורוב, ידידה של גברת גבלס? האם, כפי שטען ההיסטוריון המנוח ד"ר שמואל דותן, ארלוזורוב נרצח בידי שליחי הקומוניסטים ברוסיה? או אולי בידי הבריטים? כנראה לעולם לא נדע. אבא לא הטיף לרצח. למרות שבדעותיו הפוליטיות היה חלוק על ארלוזרוב, הוא היה ידיד שלו. ברית הבריונים רצו למשוך תשומת לב, ואם היו עושים את המעשה - הם היו מתפארים בו.

"רצח רבין, לעומת זאת, בוצע בידי יהודי. את הנזק החמור ביותר להתנחלויות גרם יגאל עמיר. כשרבין נרצח כיהנתי כחבר כנסת, ובמשך שבוע הלכתי עם כיפה כאות אבל. למרות שהיינו יריבים פוליטיים, מעולם לא הייתה מעורבת בזה אלימות. במערכת הבחירות שאחרי רצח רבין הגיעו אנשי הרב כהנא לכל אסיפה פוליטית של הליכוד והפגינו. פעם אחת, אחרי פיגוע, הם הפגינו לא רחוק מביתי, וכשהגעתי לשם להרגיע את הרוחות הופלתי על ידם לרצפה. אז הבנתי מה זו אלימות על-רקע פוליטי".

איך חווית כילד את ההאשמות כנגד אביך?

"חרה לי שכך זוכרים את אבא, ולא בדברים שהוא תרם למדינת ישראל. ב-1933 ארלוזורוב נרצח בגופו, אבל אבא בנשמתו. אבא היה אדם עדין שלא יכול היה לפגוע בזבוב. מרגע הרצח ועד ליומו האחרון הקדיש את זמנו למאבק בעלילה שדבקה בו. הכעס הגדול שלו היה על חבריו, על ברל כצנלסון שהכיר אותו וידע את נפשו ואופיו הרך, הנוח והחברי, ובכל זאת הפך לראש המעלילים עליו. אבא היה מאוכזב ממנו מאוד. אין לי ספק שמחלת הלב שקיננה בו הייתה תוצאה של הסבל הנפשי שהוא עבר בעקבות הרצח".

גם הרב אברהם יצחק קוק נלחם למען חפותו של אביך. זה שינה במשהו את יחסו ליהדות, לדת?

"אבא לא אהב את הממסד הרבני על כל גינוניו. במיוחד את אלו שהוא קרא להם 'כיפה אדומה' - אותם אלמנטים בציבוריות הדתית שהלכו עם מפא"י. אבא היה איש אוהב מסורת, הוא היה קורא את פרשת השבוע עם הפרשנות והולך מדי פעם בחגים לבית כנסת, אבל לא היה דתי. מה שכן, הוא העריץ את הרב קוק, שנרתם מיד למאבק למענו. וכשאבא שבת רעב במחאה על כליאתו, הרב קוק שכנע אותו להפסיק. התמיכה של הרב לא נשענה על אינטואיציה או מתוך השראה דתית. במאבק על חפותו של אבא הוא היה כמו זאב ז'בוטינסקי; הוא נלחם למען אבא לא בגלל המחשבה ש'רוצחים לא יכולים לצאת מתנועתי', אלא בגלל ששניהם בדקו וחקרו והגיעו למסקנה כי לא ייתכן ששלושת הרוויזיוניסטים רצחו את ארלוזורוב. הרב קוק גם שילם על כך מחיר, כי הציבור כעס עליו. כשאבא שוחרר, הוא פרסם מודעת ברכה. הם נשארו בקשר והתכתבו ביניהם. המכתבים שמורים כאן בארכיון. רב אחר שאבא היה מקורב אליו היה רב האסירים, הרב אריה לוין. הוא הכיר את אבא בכלא ומאוחר יותר אף חיתן אותו ואת אמי".

נושא דברים בוועידה הארצית של תנועת חרות בשנת 1950

מי זה הפשיסט הזה?

בתקופה שלאחר הקמת המדינה כתב אחימאיר מאמרים ל'חרות' ושימש כחבר מערכת האנציקלופדיה העברית. "מי שנלחם להכניס את אבא למערכת האנציקלופדיה היה פרופסור בן-ציון נתניהו, שהעריך את ידיעותיו של אבי בהיסטוריה. האנציקלופדיה הייתה מפעל חיים לאותו דור, הוויקיפדיה של פעם, למרות שהיום אני שומע על אנשים שפשוט מוציאים את כל הסדרה לרחוב, וזה חבל. הערך הבולט שאבא פרסם היה על היטלר, דבר שעורר עליו את אנשי השמאל. הם טענו 'מי זה הפשיסט הזה שיכתוב על היטלר?'"

הוא הצטער בדיעבד על האהדה שהביע במאמריו לפשיזם?

"בוודאי שהוא הצטער. אבא אכן פרסם ב-1928, זמן קצר לאחר שהצטרף לז'בוטינסקי שמונה מאמרים ב'דואר היום' תחת הכותרת 'יומנו של פשיסט'. אבל 'הפשיזם' שלו היה מדינה יהודית, צבא יהודי, ממשלה יהודית וחוק וסדר יהודיים. אם זה נקרא פשיזם, אז היום כולנו פשיסטים. ולמרות זאת, אבא לא העריץ תורות זרות. הוא אימץ כל דבר שיהיה טוב וקל לעמו. דברים שחשב שיועילו ויקדמו את עצמאות העם והמדינה. כשהחל הפשיזם כפי שאנו מכירים אותו להתפשט, אבא התנגד לו מאוד. ברית הבריונים הייתה הראשונה שהורידה את דגלי הנאצים מעל הקונסוליה הגרמנית בירושלים, ומעל הקונסוליה הגרמנית ביפו, במאי 1933".

אשתו הראשונה של אב"א אחימאיר נפטרה עם לידת בתם הבכורה, זאבה. לאחר מותה נשא את רעייתו השנייה סוניה, קרובת משפחה רחוקה הצעירה ממנו ב-11 שנה. ביחד נולדו להם שני בנים: יוסי ויעקב. סוניה ליוותה אותו לכל אורך המשפט, בתקופת המאסר ובזמן הזיכוי.

"זו הייתה אהבה בלתי רגילה, פשוט התאמה מושלמת", מספר יוסי. "אבל ההורים שלה ריחמו עליה, אמרו לה 'מה את הולכת ללוונט'. אמא גדלה בבית עשיר מאוד, עם משרתים, עוזרות וכל טוב. ההורים שלה דאגו לה מאוד. הם אמרו לה, את תלכי לאיבוד ומי יודע מה יעלה בגורלך. בסופו של דבר היא חיה עד גיל 98, וכל משפחתה נספתה בטרבלינקה. אמא ליוותה אותו בייסוריו ובלבטיו ויצרה בשבילו את התנאים הטובים כדי לפעול, להגות, לחשוב. הם ניהלו חיי משפחה יוצאים מן הכלל".

אחימאיר שולף מאחד המדפים בארכיון את הספר 'עם קריאת הגבר' ומראה לי הקדשה שכתב אביו לאמו: "עת אשמדאי רקד את ריקודו בתוככי האומה, עת הועמדתי בצל גרדום, לא היססת הושיט לי את ידך, ותבני את ביתנו, ותהי אם הבנים, וככה הגענו עד הלום".

44 שנים חיה סוניה לאחר פטירת בעלה. השניים קבורים בבית העלמין בנחלת-יצחק.

איזה אבא הוא היה?

"הוא תמיד הביע עניין בלימודינו, וגאוותו הייתה כשהתגייסנו לצה"ל. הוא כתב אז לכל אחד מאיתנו מכתב נפלא. הוא חינך אותנו לפשטות ולאהבת הארץ. בתחילת שנות ה-50 קיבלתי מתנה מקרובינו בארצות הברית, פלא פלאים - טרנזיסטור. אני הייתי אז בתיכון ורציתי לקחת את הטרנזיסטור לטיול השנתי. אבא אסר עליי. הוא אמר: קודם כול, לא צריך לנקר לחברים שלך את העיניים, ודבר שני, כשאתה מטייל כדאי שתסתכל על הנוף של ארץ ישראל. תראה את הירק, האבנים, ההרים. בכלל, אבא היה טייל גדול. היה יושב על האדמה, מסתכל על הכנרת. התנהג בפשטות. זה היה נוהגו. הייתי מגדיר אותו כסוציאליסט בלי העטיפה, סוציאליסט בפשטות שלו, חוסר ההתנשאות. אבל כשהסוציאליזם התמסד הוא היה אויבו הקשה ביותר".

במהלך השנים נטל על עצמו יוסי אחימאיר לתעד את חיי אביו ולהנציחו. הוא כתב מאמרים וריכז מכתבים וספרים על פועלו. עשרה רחובות בארץ נקראים על שמו של אב"א אחימאיר. לפני שהיישוב ברקן קיבל את שמו, הוצע לתושביו השם 'בית אב"א', אך הם התנגדו. "הם טענו שזה שם מיושן מדי", אומר יוסי, "אבל מסתבר שלא זו הסיבה, הם פשוט לא רצו להביא את אב"א אחימאיר לפתחם, והעדיפו לקרוא ליישוב 'ברקן' על שם הכפר הערבי בורקין שהיה שם קודם. זה היה הדבר הכי כואב שחשתי בכל השנים. אבסורד שלא שמעתי קודם. מאז כף רגלי לא דורכת במקום הזה".

אב"א אחימאיר עם שני בניו - יעקב (י) ויוסי (ש)

"אני אוהב את השם 'ברית הבריונים', זה מתריס מאוד, אי אפשר להישאר אדיש אליו. היום מבינים שההיסטוריה של המאבק מתחילה בהנהגת 'ברית הבריונים'. הם סימלו את הדרך שבה עם צריך לקנות את שחרורו. אם לא תקריב את עצמך, לא יקרה כלום"

עצמאות לא עוברת על גשר מנייר

אב"א אחימאיר נולד ב-1897 בבלארוס בשם שאול גייסינוביץ'. כשהיה בן 15 עלה לארץ ישראל ולמד במשך שנתיים בגימנסיה 'הרצליה' בתל אביב. אז עוד היה בצד השמאלי של המפה: עד לשנת 1928 היה חבר ב'הפועל הצעיר', וכתב בביטאון התנועה וב'הארץ'. מהר מאוד החלו דעותיו התקיפות לקומם עליו את חבריו מהשמאל, בהם ברל כצלנסון. "אבא היה חברו הגדול של כצלנסון", מספר יוסי. "הם גדלו באותה עיר, בוברויסק שברוסיה הלבנה, ואבא נחשב לכוכב עולה בשמי השמאל. ברל תלה בו המון תקוות, ואבי אכן הרצה בקיבוצים כמו גבע, נהלל, זיכרון-יעקב, מקווה ישראל, אבל לאט לאט הוא סטה מהדרך".

איך השתנו דעותיו ב-180 מעלות?

"הוא היה היסטוריון, שלמד את תולדות העמים וחקר איך הם השיגו את שחרורם. הציונות הייתה בעיניו תנועה לשחרור העם. בהתחלה הוא חשב שצריך לעשות זאת בדרך הסוציאליסטית-המעמדית, להקים חברה חדשה וצודקת, אבל עם הזמן הוא ראה למה הסוציאליזם גורם, ובהדרגה הבין שהדרך הזו לא תוביל להשגת המטרה. מאמרים שלו אומנם המשיכו להתפרסם בעיתון 'דבר', אבל עם הערת שולים - 'המערכת לא מסכימה לדברים, אבל מפאת חופש הביטוי אנחנו מפרסמים אותם'. בסופו של דבר הפסיקו לפרסם את מאמריו. ב-1928 הוא עזב בעצמו את תנועת הפועלים והצטרף לתנועת ז'בוטינסקי".

יחד עם אחימאיר עזבו את תנועת הפועלים גם ד"ר יהושע ייבין ואורי צבי גרינברג, והקימו את האגף הרדיקלי בתנועה הרוויזיוניסטית. "הם לא סתם עברו, אלא אל הקיצוניות המקסימליסטית", אומר הבן.

בתוך שנה, בעקבות פרעות תרפ"ט, הקימו השלושה את 'ברית הבריונים', התנועה הראשונה בארץ ישראל שפעלה באופן אקטיבי נגד הבריטים. יש הרואים בפעולותיה את זרע המאבק המזוין, שהתבטא מאוחר יותר בהקמת המחתרות אצ"ל ולח"י. ב-9 באוקטובר 1930 בוצע האקט הראשון שנשא אופי מרדני כנגד השלטון הזר: כ-30 צעירים הפגינו נגד ד"ר שילס, סגן המיניסטר למושבות, בעת שיצא מפגישתו עם ראש עיריית תל אביב מאיר דיזנגוף. בהמשך הגיעו פעולות נוספות כמו הפגנות נגד פקידים ואנשי ממשל בריטים, הורדת דגלי התנועה הנאצית מנציגויות גרמניה, וחינוך הנוער על ערכי התנועה הרוויזיוניסטית.

השם לבדו, 'ברית הבריונים', כבר מעורר אנטגוניזם, לא?

"אני מסכים שזה שם קצת אומלל. אבא בהתחלה בכלל רצה לקרוא לארגון 'אגודת ש"א', על שם שרה אהרונסון. הוא העריץ את ניל"י. למרות שניל"י בעצם עזרה לבריטים, עצם העובדה שחבריה קמו ועשו מעשה למען ישיבה בטוחה בארץ גרם לאבא להעריך אותם. אחר כך חשבו על השם 'ברית הציונים המהפכנים', אבל בסופו של דבר התקבלה הצעתו של אורי צבי גרינברג.

"מצד שני, מה זה בעצם בריונים? בבית שני אלו היו לוחמים. לא היו אז יועצי תקשורת ויחצ"נים שייעצו להם שזה שם קצת מאיים. אני אוהב את השם הזה, הוא מתריס מאוד, אי-אפשר להישאר אדיש אליו. היום מבינים שההיסטוריה של המאבק מתחילה בהנהגת ברית הבריונים. הם סימלו את הדרך שבה עם צריך לקנות את שחרורו. אם לא תקריב את עצמך, לא יקרה כלום. אבא היה אומר 'עצמאות לא עוברת על גשר של נייר. עצמאות עוברת על גשר של ברזל'. אם הבריטים לא ממלאים את חובתם כפי שבאה לידי ביטוי בהצהרת בלפור ובהסכם המנדט, אין ברירה אלא להיאבק בהם".

איך בעיניך צריך להמשיך את דרכה של 'ברית הבריונים' בימינו אנו?

"כל תקופה ובעיותיה. היום אנחנו צריכים לשמור מכל משמר על המדינה ועל אחדותה הפנימית. כל המאבקים צריכים להתנהל בדרכים דמוקרטיות. אנשים היום לא מעריכים מה זה להשיג מדינה. קל מאוד לזעזע אותה ולגרום להיחלשותה הפנימית, להביא לחורבנה. קודם כול צריך לשמור על הבית השלישי, מתוך אחדות פנימית ומתוך ידיעה שכולנו אחים וכולנו רוצים בקיומו. מעבר לכך, עיקר המאבק כיום הוא בתחום החינוך. קיים דור שלא מבין את הדור שלנו, לא מבין את עצם נוכחותנו כאן ולא במקום אחר. אנשים יורדים מהארץ, יש התרופפות רוחנית, לפחות בקרב ציבורים מסוימים. במסגרת המאבק על קיומנו צריך קודם כול לחדש את האמונה הפנימית לגבי למה אנחנו כאן, מה הזכות שלנו לגור כאן, וזה חל על כל מקום בארץ - גם על שטחים שלא כלולים בקו הירוק".

ולמרות העמדות הנחרצות האלה, אחימאיר לא פוסל ויתורים טריטוריאליים. "אני לא יודע מה יהיה הפתרון המדיני, אבל גם אם נעשה ויתורים טריטוריאליים, אלו ויתורים מתוך כאב. ויתור הוא בעצם נתינה של משהו שלך למען מטרה אחרת, חשובה לא פחות. יש דיבורים האם אנחנו צריכים שטח כזה או אחר, האם אנחנו נאבקים על דבר כזה או אחר, אבל לא מדגישים מספיק את עניין הזכות שלנו בארץ הזו. והזכות שלנו בעפרה ובאריאל לא נופלת מהזכות שלנו כאן ברמת-גן".

אבל מרמת-גן איכשהו הדברים נראים יותר נוח.

"ארץ ישראל היא אחת. הנגב והגליל, כל אלו חטיבה אחת. איפה שאתה לא גר, אתה גר בארץ ישראל. משפחתי התנחלה ברמת-גן, אני מושרש כאן, לא יכול לזוז מכאן. כמה ישראלים את מכירה שגרים 57 שנה באותו מקום? זו ארץ ישראל שלי. זה שאני גר ברמת-גן לא מונע ממני להילחם באמצעות פעילות פוליטית, לכתוב ולפעול בעד ההתנחלויות. המתנחלים הם החלוצים של ימינו, כפי שהיו בעבר הקיבוצים. אני חושב שגם אנשי ההתיישבות צריכים להבין שאם הם לא ייעזרו בתומכיהם בנתניה, בחיפה ובאשקלון, הם לא יצליחו במאבקם. אנחנו צריכים לראות את עצמנו כעם אחד שגר בכל מיני מקומות. אם הייתי אסקימוסי הייתי נלחם למען זכויות האסקימוסים, כיהודי אז אני נלחם למען זכויות עמי. זו גם התשובה למי שיאמרו 'אבל מה עם זכויות העם הפלשתיני?'"

מה באמת הייתה עמדתו של אביך בעניין העם הפלשתיני?

"אבי החזיק בגישתו של ז'בוטינסקי. הוא לא זלזל בערבים, להפך, הוא היה אומר שבארץ קטנה שמשתרעת מן הים ועד המדבר, צריך להכיר שיש גם מיעוט ערבי, ואם הוא ירצה לחיות איתנו - צריך להקנות לו שוויון זכויות. צריך לזכור את הגר הגר בתוכנו. צריך לזכור איך אנחנו היינו בתור מיעוט במקומות אחרים, ולכן אנחנו צריכים לפעול גם למען המיעוטים שחיים בתוכנו".

אבל זה לא בדיוק קורה היום.

"הקמנו מדינה ש-20 אחוז ממנה הם מוסלמים, דרוזים, צ'רקסים. אנחנו צריכים לדאוג לזכויותיהם, אבל בתנאי שהם יכירו בישראל כמדינת העם היהודי. אם הם רוצים לחיות בה, יחולו עליהם החובות והזכויות כמו שאר האוכלוסיה. מי שלא נאמן למדינה היחס אליו יהיה בהתאם".

בני משפחת אחימאיר בחנוכת רחוב על-שם אב"א אחימאיר בבאר שבע (1990) [צילום: נתן אלפרט/לע"מ]
פורסם במקור: דיוקן, מקור ראשון
תאריך:  26/03/2010   |   עודכן:  26/03/2010
ריקי רט

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
אב"א שלי
הודעות  [ 5 ] מוצגות  [ 5 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
מרגש ומשכיל
26/03/10 19:19
2
עמנואל קרטן
26/03/10 20:34
3
michael123
26/03/10 20:54
4
קורןנאוה טבריה
28/03/10 04:18
5
יעקב הלל
6/04/10 00:32
פורום: מקור ראשון כתוב הודעה
+
משה פלאם
18/12/15 03:04
+
שלום ח
21/10/15 22:18
+
עופרק'ה
21/06/15 14:07
+
אהבת הארץ
29/05/15 09:49

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
"כך נראה שינוי. לא פחדנו מהעתיד – קבענו אותו". מי שאמר זאת השבוע היה נשיא ארה"ב ברק אובמה לאחר ההישג היסטורי שהשיג עם אישור רפורמת הבריאות. זו בעיניו של נשיא ארה"ב משמעותה של ההיסטוריה: לעשות אותה. לצפות קדימה ולתרום לעיצובה של היסטוריה. וזה אכן תפקידו של מנהיג.
26/03/2010  |  ד"ר בת-שבע שפירא  |  מאמרים
בתאריך 28.3, מרקורי, מארס והאסטרואיד וסטה מתחבקים, מה שגורם לכם לגונן על עקרונות ואידיאות החשובים לכם ביותר ועל כך תהיו מוכנים אף להילחם. הירח המלא יהיה בחג הפסח, בתאריך 30.3 לפנות בוקר, במזל מאזניים, המבטא את ההדדיות בין האינדיבידואליות ובין זוגיות או שותפות. הירח המלא מעורר את ההיבט בין המארס והוונוס, כך שהחושניות והלהט מתחזקים.
26/03/2010  |  טובה ספרא  |  מאמרים
לא מעט מתחבטים בשאלה כיצד יש לערוך את ליל הסדר. כאנשים שחפצים בקרבת השם, ומעוניינים שחיינו יהיו חיי עבודה ואהבה רוחנית, אנו יודעים ומרגישים שהחגים טומנים בחובם עומקים רוחניים כבירים. אנו רוצים להרגיש את הארת הימים, וחפצים להיפגש עם התוכן הרוחני המיוחד המאיר בכל חג ומועד.
26/03/2010  |  חיים איזנטל  |  מאמרים
מוזיאון "ביאטה אוזה" שבברלין לא נכלל ברשימת המוזיאונים הארוטיים למיניהם המאפיינים את רובעי המין הידועים. המדובר במוזיאון אמנותי לכל דבר, עם כל המטענים התרבותיים וההיסטוריים הכרוכים בו.
26/03/2010  |  ראובן לייב  |  מאמרים
כיצד פרסום טבלאות שכר המנהלים רק ממריץ אותם להשוות "למי יש יותר גדול" כיצד סגן שר הבריאות אינו יודע כבוגר ישיבה לעשות שיקול של "ממה נפשך" על אבי לוזון ועל מכון ויצמן וגבעת חלפון
26/03/2010  |  איתמר לוין  |  מאמרים

רשימות נוספות
כל אחמד לוקח משדר, מחבר לו מטאטא ומתחיל לשדר  /  יעקב בר-און
רמת שלמה אינה "שטח כבוש"  /  אריאל כהנא
ההסכמות הסודיות של נתניהו  /  אריאל כהנא
על מוזיקה אנינה בעידן המוני  /  יעקב בר-און
המשפחה הסודית  /  יפעת ארליך
ללא שונאים, ללא מרפקים, ללא עבודה  /  יעקב בר-און

פורומים
היסטוריה
מדיני/פוליטי
ממשל
מקור ראשון
עיתונאי-אורח
תרבות
כתבות מקודמות
עמינח
הגיע הזמן להחליף מזרן
עופר מ' כהן
חיסכון לכל ילד: צעד אחרי צעד
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט