|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ישנם מספר גיבורים עלומים-נשכחים - כמו פאבל פרנקל, מנהיג ארגון אצ"י (ארגון צבאי יהודי) - שגבורתם בימי השואה מוכחשת ● מדוע גבורתם נשכחה אתם שואלים? התשובות: זלזול וגם מוות
|
|
האנדרטה לזכר מרדכי אנילביץ' שבוורשה [צילום: מיקה]
|
|
|
|
|
|
מרדכי אנילביץ'
|
|
|
|
|
|
|
|
"המידע ההיסטורי על מרד גטו ורשה הונע ממניעים פוליטיים"
|
|
מחלקה ראשונה
|
|
אלו דברי שר הביטחון לשעבר שנאמרו במסגרת יום עיון בבית לוחמי הגטאות שהתמקד בחלקם של צעירי בית"ר במרד גטו וארשה * לדבריו, המחקר ההיסטורי הציב את מורדי אצ"י בצל או כלל לא הזכיר אותם בכדי לא לפגוע בחלקם של לוחמי אי"ל, שבאו מתנועות הנוער של מה שכונה ארץ ישראל העובדת
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
מדברים אצלנו בלי סוף על מכחישי השואה בעולם, אבל נראה שקיימת חומת שתיקה שהקימו מכחישי גבורה בשואה, לפניה ואחריה, בכל הנוגע לגיבורים עלומים-נשכחים השייכים למחנה הלאומי מיסודה של תנועת זאב ז'בוטינסקי - בית"ר, אצ"ל, המפלגה הרביזיוניסטית והאִרגון העלום אצ"י, שעורר והניע למעשה את מרד גטו ורשה ושפעולותיו היוו את ליבת המרד. ואל תתפלאו שלא שמעתם על כך. יש כנראה לא מעטים שגם הובילו לזה ובמודע. אז והיום הם טורחים לטשטש ולהעלים גם נושאים אחרים כמו - העלייה הבית"רית "אף-על-פי", ה"סזון", פלוגות הגיוס של בית"ר, גבורת מחתרת האצ"ל וחלקה המכריע בגירוש הבריטים מהארץ.
גבורת מרד גטו ורשה, למשל, מיוחסת במסמכים רשמיים ובספרי היסטוריה למרדכי אנילביץ' שעמד בראש אִרגון סוציאליסטי של תנועת השומר הצעיר. מעטים יודעים שאִרגון אי"ל של אנילביץ' נגרר למעשה אחר יוזמתו של אִרגון אחר, חזק, מאורגן וגדול יותר, שיזם את המרד וניהל את פעולותיו העיקריות. ובכל זאת, אין כמעט אף מילה במסמכים ובספרים הרשמיים על אותו ארגון ששמו אצ"י (ארגון צבאי יהודי) ועל מנהיגו פאבל פרנקל, איש אצ"ל ובית"ר שנפל במהלך המרד.
אחד המומחים הגדולים למרד גטו ורשה, הנחשב גם למוסמך ביותר, הוא יצחק גוטמן שבעצמו היה לוחם בגטו ורשה באִרגונו של אנילביץ'. גוטמן, בוגר תנועת "השומר הצעיר", עלה לארץ אחרי המלחמה, היה חבר קיבוץ להבות הבשן, למד באוניברסיטה העברית, עשה דוקטורט וכתב ספר שנחשב לספר בהא הידיעה על יהדות ורשה בימי המלחמה, בו מופיעים כמה פרקים על המרד. גוטמן איננו מתעלם מהארגון של בית"ר, אבל מייחס לו תפקיד מִשני. אולם גם הוא מודה היום שאכן נגרם לאנשי אצ"י עוול ושלא נתנו להם את הקרדיט המגיע להם.
|
|
| האנשים אשר סיפרו את הסיפור של מרד גטו ורשה היו בראש ובראשונה חברים בארגון אי"ל הסוציאליסטי, כמו יצחק צוקרמן, ששרדו את השואה ואת המרד, והתעלמו לגמרי מהארגון השני. הם ידעו את העובדות, אבל זלזלו בהן | |
|
|
|
הראשון שהזכיר את אצ"י וחלקו המרכזי במרד גטו ורשה היה חיים לזר ז"ל, שהיה איש בית"ר ופרטיזן במלחמת העולם השנייה וכתב ספר על מרד גטו ורשה שבו תיאר את החלק המרכזי שתפסו בו אנשי בית"ר ואצ"ל (חיים לזר ליטאי, "מצדה של ורשה", הארגון הצבאי יהודי במרד גטו ורשה Z.Z.W, הוצאת הוועדה לציון יום השנה ה-20 למרד גטו ורשה שעל יד תנועת החרות, תל אביב, 1962, והוצאה מחודשת ב-1983). פרופ' משה ארנס, לשעבר שר הביטחון וח"כ של הליכוד, עמל כבר מספר שנים על מחקר מקיף בנושא זה, בעיקר על בסיס מסמכים שאיתר בארכיון "יד ושם". הוא ביקר גם בפולין, היה בקיבוץ לוחמי הגטאות, ראיין את כל הלוחמים שנותרו בחיים ומתגוררים בארץ, כמה מאנשי בית"ר וכמה מאנשי אנילביץ'. הדבר המפתיע הוא, שלמעשה כל העובדות היו גלויות כל הזמן. התברר שהתיעוד העיקרי של מה שקרה במרד מבוסס על הדוחות של הגנרל הגרמני יורגן שטרופ, שהיה אחראי לחיסול הגטו ולדיכוי המרד, ונהג כל יום לכתוב דוח אותו שלח לממונים עליו. מהדוחות הללו בפרט, וממחקרו של ארנס בכלל, ברור מעל לכל ספק כי מבין שני הארגונים שהשתתפו במרד - הלחימה המרכזית הייתה של אצ"י - ארגון צבאי יהודי, שלא במקרה כמעט זהה לראשי התיבות של אצ"ל - ארגון צבאי לאומי. לארגון הזה הצטרפו אנשים שהיו בתאי האצ"ל שהוקמו בפולין לפני המלחמה. יש כמה סיבות לכך שדווקא הרוח החיה של מרד גטו ורשה נעלמה ממסמכים רשמיים, ספרי לימוד והיסטוריה. ראשית, האנשים אשר סיפרו את הסיפור של מרד גטו ורשה היו בראש ובראשונה חברים בארגון אי"ל הסוציאליסטי, כמו יצחק צוקרמן, ששרדו את השואה ואת המרד, והתעלמו לגמרי מהארגון השני. הם ידעו את העובדות, אבל זלזלו בהן. עיקר הניצולים היו צוקרמן, אשתו צביה לובטקין, שהייתה גם אישה פוליטית וחברה באי"ל, והיה גם מרק אדלמן, חבר הבונד וארגונו של אנילביץ'. סיבה נוספת להיעלמות או השתכחות חלקם של אנשי בית"ר במרד, היא העובדה שאיש מהמפקדים הבכירים של הארגון לא ניצל וכך גם איש מהחברים הבולטים בשורות התנועה באותם ימים.
|
|
פאבל פרנקל, שהפך במהרה לראש אצ"י, הצליח לחמוק מן הגטו, אבל נהרג בקרב עם חיילים גרמנים. בעוד שמרדכי אנילביץ' נחקק בתודעה כמנהיג המרד, נותר פאבל פרנקל אלמוני. ארנס מסביר במחקרו שהדבר התאפשר מאחר שלתנועת העבודה, שעמדה בראש ההנהלה הציונית והסוכנות היהודית, ולאחר מכן בראש ממשלת ישראל, היו תמיד משאבים ויכולת ארגונית כדי לבנות את האגדה הזו, בעוד שלתנועה הרביזיוניסטית, לבית"ר ולאצ"ל לא היו מעולם משאבים וכוח פוליטי. אגב, חוץ מפאבל פרנקל היו לארגון אצ"י עוד שני מפקדים בולטים: דוד אפלבאום וליאון רודל, שהיה עיתונאי רביזיוניסטי.
מהמחקר של ארנס גם מתברר כי אנשי בית"ר ואצ"ל היו מצוידים טוב יותר מאנשי אנילביץ', היה להם יותר נשק והם היו מאומנים טוב יותר. גם הטקטיקה שלהם הייתה שונה מהטקטיקה הפרטיזנית של אנשי אנילביץ'.
גם התפיסה האסטרטגית והטקטיקה של אצ"י הייתה שונה מזו של אי"ל, שהתרכז בפעולות "פגע וברח" פרטיזניות. אצ"י, לעומת זאת, נערך היטב לקרבות חזיתיים, בעיקר באזור כיכר מוראנובסקי, שלבסוף הפך לקרב המרכזי והמכריע.
אנשי אצ"י התבצרו באזור מסוים של הגטו, לחמו חזיתית נגד הצבא הגרמני והניפו על הבניין הכי גבוה בגטו את הדגל הציוני והדגל הפולני. "בשביל הפולנים", אומר פרופ' ארנס, "זה היה סמל המרד, אבל השכיחו את זה, כי הבית"רים הם שהניפו את הדגלים".
|
|
| תאריך:
|
14/04/2010
|
|
|
עודכן:
|
14/04/2010
|
|
זאב בן-יוסף
|
|
נשיא בית המשפט העליון בעבר, מר מאיר שמגר, בוודאי משפשף את עיניו בתדהמה. הוא שיצר במו ידיו את "הלכת ציטרין" המפורסמת, בה הוכרה זכותו של עד-עיתונאי לשמור בסוד על מקורות המידע שלו ובלבד שאין אינטרס חיוני אחר המחייב, למען עריכת משפט צדק, לכפות עליו את הגילוי. החיסיון שיצר שמגר היה מטבעו (ועל-פי המקובל בשיטות משפט אחרות) חיסיון יחסי ולא מוחלט, ואין צל של ספק ששמגר לא היה מתיר הסתמכות על החיסיון כאשר קיימת סכנה לאינטרס ציבורי אחר, כמו השמירה על סודות המדינה והענשת עבריינים שעברו עבירות ריגול חמורות.
|
|
|
|
|
השנה, כמדי שנה בשתיים עשרה השנים האחרונות, הגעתי למצעד החיים בפולין. בשבת בבוקר, במהלך ארוחת הבוקר, בוורשה התחילו פתאום התלחשויות שונות. מהר מאוד התחילו שיחות טלפון מגורמים שונים בפולין - אסון אווירי כבד אירע למטוסו של נשיא פולין, לך קצ'ינסקי. אין מידע לגבי גורלו וגורל פמלייתו. חלפו עוד דקות ספורות והתבררו ממדי האסון הפולני. הנשיא ורעייתו, הרמטכ"ל וצמרת הצבא, נגיד הבנק המרכזי, בכירים בשלטון וחברי פרלמנט שהיו על המטוס - ניספו כולם. אין ניצולים נרשם בתחתית המרקע במשדר מיוחד של הטלוויזיה הפולנית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"הרב שלי נגד. המחנך שלי נגד. החברותא שלי נגד. וגם ראש הישיבה שלי נגד, ובכל זאת אני בא". זהו ציטוט של אמיר, שמיניסט באחת הישיבות התיכוניות בארץ. מדובר על הליכה לשנת שירות בתוכנית יג"ל של הקיבוץ הדתי. בקרב מחנכים רבים יש התנגדות רבה לכך שבנים דתיים יילכו לשנת שירות. ובלשונו של אחד מראשי הישיבות התיכוניות: "זה לא מתאים לקו החינוכי שלנו".
|
|
|
|
|
הסיפור של ענת קם חושף הרבה פנים של החברה הישראלית. בהם, הפנים המתחסדים ומצדיקים גניבה של מסמכים צבאיים סודיים, בה בעת שאותה חברה ממש מוצאת הצדקה לכליאתם הממושכת של צעירים ממפגיני גוש קטיף שפעלו מסיבות אידיאולוגיות טהורות וגם לא שפכו חומצה על חיילי צה"ל.
|
|
|
|
|
