בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מדוע ילדים כותבים בשגיאות ומהי הדרך נכונה להיפטר מהן
|
לא לתקן אותם [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
לעיתים קרובות אני שומעת את הטענה כי "הילד לא קורא ולכן הוא כותב בשגיאות". זוהי טעות. גם מתוך הניסיון בשטח וגם מתוך מחקרים עולה, שאין קשר בין שליטה בקריאה לשליטה בכתיבה. ילדים יכולים לקרוא היטב והרבה, ובכל זאת לכתוב בצורה משובשת ובשגיאות כתיב איומות. הסיבה העיקרית לכך היא שפעולת הכתיבה מצריכה כישורים ויכולות שונות מפעולת הקריאה. כך למשל, כתיבת מילה ללא שגיאות, כרוכה ביכולת לזכור את האופן בו היא נכתבת, היינו: בהפעלת זיכרון חזותי. ילד יכול לקרוא היטב את המילים, ולא לזכור איך כותבים אותן. אם לא יכוונו אותו לזכור את האופן בו המילים כתובות - הוא גם לא יידע לכתוב אותן בצורה מדויקת. יש פער גדול בין שפת הכתב לשפת הדיבור וכתוצאה, בכל לשונות העולם, לעיתים קרובות הגיית המילים שונה מהאופן בו הן נכתבות. כך למשל, בעברית של היום קשה לדעת כי "תשומת לב" אין כותבים בצ', כי המקום בו לומדים הוא "בית ספר" ולא "ביצפר", וכי "עצמאות" כותבים בעי"ן ובאל"ף. כדי שתלמידים ילמדו לכתוב בצורה נכונה את המילים הללו, יש להסב את תשומת ליבם לאופן בו כותבים אותן, ולגרום לכך שהם יפנימו את השפה כתובה. התרגיל הפשוט והיעיל ביותר הוא לאמן את הילדים מדי יום בזכירת הכתיב של 20-10 מילים. נותנים בידיהם רשימת מילים ומנחים אותם להתבונן בהן ולנסות לזכור אותן. לאחר-מכן, הילדים צריכים לכסות את המילים ולכתוב אותן מהזיכרון. עם סיום הכתיבה, כל ילד בודק בעצמו מה שכתב ומשווה למילים שקיבל. במידה שהוא מאתר שגיאה, עליו למחוק את מה שכתב ולכתוב את כל המילה מחדש בצורה נכונה, ללא שגיאות, וזאת על-מנת שהכתיב הנכון של המילה ייחקק בזיכרונו. תיקון שגיאות כתיב על-ידי המורה או על-ידי ההורים, הוא בלתי יעיל ולעיתים הוא אף עלול להזיק מפני שהילד עלול לזכור את השגיאה ולא את התיקון. חשוב שהילד יאתר בעצמו את השגיאות, ויכתוב כל מילה מחדש ובצורה נכונה. בדרך זו הוא גם ילמד לכתוב נכון, וגם יחזק את ביטחונו העצמי. כאן המקום להפריך את הדעה המקשרת בין כתיבה מבולבלת ורצופת שגיאות לבין יכולות שכליות. באופן חד-משמעי יש לחזור ולהדגיש שילדים בעלי יכולות שכליות טובות ואפילו מצוינות, יכולים לגלות קושי בכתיבה ולכתוב בשגיאות. אצל אחוזים גדולים מאוד מהילדים ניתן גם למצוא פערים גדולים בין היכולת להתבטא בעל פה לבין היכולת להתבטא בכתב, והסיבה לכך היא, בין השאר, שבתי הספר לא מקדישים די זמן כדי לאמן את הילדים בכתיבה.
|
רבים טוענים שכיום ילדים כותבים בשגיאות בגלל הגישה הרווחת שלא לתקן את שגיאותיהם. מניסיוני אני יכולה להעיד שתיקון שגיאות כתיב על-ידי מורים או הורים, אינו גומל את הילדים מכתיבה בשגיאות. ילדים לומדים לכתוב נכון על-ידי שיפור הזיכרון החזותי ומיקוד תשומת הלב בזכירת האופן בו כתובות המילים. בנוסף, יש להקדיש זמן ללימוד שיטתי של "משפחות מילים", היינו: לימוד המנגנון של יצירת מלים משורשים [מכתב - כ.ת.ב]. בכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי יש ללמד דקדוק ותחביר ולזכור כי גם כשלומדים דקדוק ותחביר יש לפתח את הזיכרון החזותי של כתיבת המילים נוכח ריבוי היוצאים מהכלל בעברית. צריך ללמד ילדים להיעזר בהקשר בו מופיעה המילה על-מנת לכתוב אותה בצורה נכונה. כך למשל, במשפט "אני לא רוצה לאכול" - המילה "לא" מביעה שלילה ולכן היא תיכתב בא'. בהקשר זה יש להדגיש כי כתיב של מילים בעלות הגייה זהה כמו "עם" או "אם", יש ללמד לחוד ולא ביחד. אחרת כשהילד יבוא לכתוב את המילה, הוא יהסס כיצד לכתוב אותה. הוראת הקריאה והוראת הכתיבה צריכות להיות משולבות זו בזו. מהשלבים הראשונים של הקניית הקריאה בכיתה א', יחד עם רכישת אבני היסוד של הקריאה, יש ללמד כתיב ולהרגיל ילדים להשתמש בשפה הכתובה להבעה עצמית. יש הבדל בין כתיבה חופשית לבין תרגול כתיב ללא שגיאות. כשילדים כותבים כתיבה חופשית - אין לתקן שגיאות כתיב. הם צריכים להתמקד במה שהם רוצים לכתוב, ברעיונות שהם רוצים להעביר ולא איך לאיית את המילים. בגיל צעיר חשוב לעודד את הילדים ולחזק אותם על כל ניסיון כתיבה שהם עושים וברור מאליו שהערות ותיקוני שגיאות עלולים לגרום להימנעות מכתיבה. לסיכום: ככל שהילדים יעסקו בכתיבה ויפנימו את השפה הכתובה, שגיאות הכתיב שלהם יפחתו.
|
|
|
מחברת המאמר הינה מייסדת ומנהלת המרכז להוראה דיפרנציאלית, זוכת פרס החינוך, יוצרת תוכנית ליטף להוראת קריאה, כתיבה והבנת הנקרא
|
|
תאריך:
|
31/05/2010
|
|
|
עודכן:
|
31/05/2010
|
|
נירה אלטלף
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מדריך לעברית
|
31/05/10 15:50
|
|
|
|
tbrty4
|
31/05/10 18:32
|
|
2
|
|
הורה
|
1/06/10 00:42
|
|
3
|
|
רחובותית
|
1/06/10 09:05
|
|
כבר מימי משה רבנו בהנהיגו את בני ישראל במדבר, נקבעו כללים כיצד צריך לשפוט את העם - וכך כתוב בספר שמות, פרק י"ח פסוק כ"ו: "ושפטו את העם בכל עת. את הדבר הקשה יביאון אל משה, וכל הדבר הקטון ישפטו הם".
|
|
|
הנה מוטלות גופותיהם. שורה אופקית אחת. מצבה חיה-מתה לנוראותיה של מלחמה. הנה הם, "פעילי השלום" – במירכאות ובלעדיהן – שנשאו, בעל כורחם, בנסיבות שהם היו אחראים ליצירתן, בתוצאות מעשיהם.
|
|
|
מי שביקר, כמונו, בעיירת הנופש הקסומה, ברילוצ'ה, בפטגוניה שבצפון-ארגנטינה, התרשם מן הסתם לא רק מאתריה ונופיה המרהיבים, אלא גם מהחוויה הקולינרית שהיא מזמנת לאורחיה: מבשר משובח שבמשובח, דרך יין מבציר צעיר, ועד לשוקולדים וגלידות שאין להם מתחרה.
|
|
|
לכאורה זו סתם תוכנית רדיו, משעשעת למדי, שעה של פטפוטים לפני הצהריים. לא צריך להתרגש. אך כאשר נוצרת תחושה, לא מחייבת, שמדובר במשהו החורג מן העניין עצמו, כדאי אולי להתייחס. לכן מתבקש להוסיף עוד מילה ל"מילה האחרונה".
|
|
|
אני מציע לא להתבלבל ולראות את המציאות כהווייתה. כוח קומנדו טרוריסטי במסווה של פעילי זכויות אדם ניסה לפרוץ את הסגר המוטל על רצועת עזה. המטרה הגלויה הייתה עימות אלים עם כוחות הביטחון של מדינת-ישראל והיא הושגה במלואה. האחריות למבצע הטרוריסטי הזה, כמו על תוצאותיו, מוטלת אך ורק על הכנופייה האלימה שתבעה לפרוע חוק. אני מצטער על פצועי צה"ל ומאחל להם החלמה מהירה, ואני שמח ועולץ על כל הרוג ופצוע בקרב הפורעים. חבל שלא היו יותר.
|
|
|
|