|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
האנטישמיות העתיקה לא נעלמה; היא רק שינתה צורה, והפכה משנאת היהודי לשנאת מדינת היהודים ● התקשורת, האקדמיה וארגוני השמאל הקיצוני מזרימים דלק אנטי-ישראלי לדורשי רעתנו
|
|
השנאה בעינה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
העולם כולו נגדנו? זהו הרושם שמקבל הקורא הישראלי מקריאה, מהאזנה ומצפייה בתקשורת הכללית. צרכני התקשורת הישראלים לומדים לדעת שאין יום שצרתו אינה מרובה מחברו, על פני סקאלת השנאה הגוברת לישראל בקרב האומות הנוצריות. הן המירו את האנטישמיות הזורמת בדמם, שאינה כיום ממש פוליטיקלי קורקט, בשנאת מדינת ישראל. זה לגיטימי, זה איני, זה אפילו פוליטיקלי קורקט.
אלא שהאנטישמיות הנוצרית החולנית לא הייתה מגיעה לשיאים החדשים של איבה אנטי-ישראלית, עד כדי פקפוקים בשאלת עצם זכות קיומה של המדינה, אלמלא נאלמה ונעלמה ההסברה הישראלית שאינה מביאה בזמן אמת את העובדות האמיתיות וגם אינה שולטת היטב באמצעי ה'ניו-מדיה', הדורשים תגובות וירטואוזיות, קצרות ושנונות, ואלמלא נשענה על סייענים ישראלים.
המשת"פים הישראלים נחלקים לשלוש קבוצות. האחת היא התקשורת הישראלית, שמפמפמת באוזני העולם ללא הרף על "אסון הכיבוש" ועל ה"התנהגות הקלגסית" של חיילי צה"ל. התקשורת העולמית נהנית להעתיק תובנות אלה מן התקשורת הישראלית ולפעמים אפילו מצטטת מתוכה מאמרים שלמים בגנותה של ישראל, בבחינת "תראו מה הם אומרים על עצמם, על מדינתם, על ממשלתם ועל צבאם". מסתבר שאין קטיגור גדול יותר לישראל מהתקשורת הישראלית עצמה (שאנו, כלומר הציבור הרחב, מפרנסים אותה, ברוב סיכלותנו, אבל זו כבר אופרה אחרת).
וכאשר מצייצים מפעם לפעם נציגיה הרשמיים של המדינה נגד אימוץ הנרטיב הפלשתיני הכוזב בידי התקשורת העולמית המובילה, תוך התעלמותה הזדונית מן הנרטיב היהודי-ציוני ומצדקת דרכה של המדינה היהודית, מתחסדים התקשורתנים הזרים: "מה אתם רוצים? הרי זה מה שכותבים בעיתונים שלכם. אתם דורשים מאיתנו שנהיה פחות ביקורתיים כלפיכם מהתקשורת שלכם בבית?".
|
|
| האנטישמיות המסורתית הפכה לשנאה 'לגיטימית' כלפי מדינת ישראל. שנאת עולם לעם עולם, כפי שכינה זאת המנהיג הציוני העיתונאי נחום סוקולוב | |
|
|
|
וכך, בעזרתם האדיבה של מכפישי ישראל בתקשורת, באקדמיה ובגופי השמאל הרדיקלי, שטובת האויב לנגד עיניהם, הפכה ישראל למדינה כמעט מצורעת בעולם. מצד שני, אין להתעלם מכך שזרעי האיבה המורעלת שמפיצים גופים אלה, נוחתים על קרקע אנטישמית דשנה. האנטישמיות המסורתית הפכה לשנאה 'לגיטימית' כלפי מדינת ישראל. שנאת עולם לעם עולם, כפי שכינה זאת המנהיג הציוני העיתונאי נחום סוקולוב.
זוהי המציאות, ושר התמ"ת, בנימין (פואד) בן-אליעזר, יכול לאשר זאת: בביקורו האחרון במטה האיחוד האירופי, הוא נדהם לשמוע מפי אחד הבכירים באיחוד האירופי, כי "ישראל נמצאת במצב הכי קשה שהייתה מול העולם, פשוט שונאים אתכם".
|
|
ארגון טרור ושמו הפלשתינים
|
|
"האמת אמורה להיות ברורה לכל המעוניין לדעת אותה. מדינות ערב לא זנחו מעולם את החלום להרוס את ישראל. עוד היום נוצרים הם חלום זה בליבם. עיתותיהם בידיהם. הם נכשלו שוב בהשגת מטרתם הנלוזה באמצעים מלחמתיים והחליטו להילחם בישראל על-ידי מיופי-כוח. למטרה זו הם יצרו ארגון טרור, ובציניות קראו לו: 'העם הפלשתיני', ומיקמו אותו בעזה, יהודה ושומרון. באיזה אופן אחר יכול אתה להסביר את סירובם של ירדן ומצרים לקבל חזרה באופן מכובד וללא כל תנאי את הגדה המערבית ועזה?", מסכם סאגאמורי.
מסתבר, שביפנית זה נשמע הרבה יותר טוב, אלא שהתקשורת הישראלית לא טרחה להביא מידע חשוב זה לידיעת הציבור, כפי שלא סיפרה לנו על עדותו של הקצין הבריטי מאפגניסטן. למה לה לקלקל את התחושה שהיא רוצה לטעת בנו, שהעולם כולו, אבל ממש כולו, נגדנו?
|
|
| אות משת"פים מקרב אלפי המורים באוניברסיטות פועלים, כותבים, מופיעים ומטיפים בעולם, בשם החופש האקדמי הבלתי מוגבל שהם נהנים ממנו, נגד מדינתם | |
|
|
|
אבל לא רק התקשורת הישראלית. גם לאקדמיה הישראלית, שחלק מבכיריה פועלים אולי ממקום של תמימות הזויה, וחלק בוודאי בזדון לב מרושע, נגד ארצם ונגד היד המאכילה אותם, יש מניות יסוד באיבה כלפי מדינת ישראל. מאות משת"פים מקרב אלפי המורים באוניברסיטות פועלים, כותבים, מופיעים ומטיפים בעולם, בשם החופש האקדמי הבלתי מוגבל שהם נהנים ממנו, נגד מדינתם, וקוראים להטיל עליה חרמות שונים, כלכלי ואקדמי וכל מה שזז. וישנם גם ארגוני הגייס החמישי, למעלה מחמישים, דוגמת ' שלום עכשיו', 'בצלם', 'עדאלה' ושאר ארגוני השמאל הרדיקלי, שחלקם מוזנים במימון אירופי אנטישמי, באמצעות הקרן לישראל חדשה. העולם קונה בשמחה את הכזבים שמנפיק השמאל ההזוי. הנה למשל קמפיין ההכפשה הנוסף של ארגון השמאל הרדיקלי 'בצלם', שעלה בימים אלה לאינטרנט. באמצעותו מנסה 'בצלם' לשכנע, שבעזה אין מחבלים, אין ארגוני טרור, אין תעשיית טרור, אין קסאמים, אין חיסול אכזרי של יריבים פוליטיים באמצעות השלכתם לרחוב מהקומה השביעית, אין ממשלת טרור שחרתה על דגלה את השמדת מדינת ישראל, ואין חייל ישראלי שנחטף משטח ישראלי ריבוני לעזה וזה למעלה מארבע שנים לא זכה לראות אור יום ולא ביקור של הצלב האדום. יש שם רק אנשים רעבים, עאלק!
|
|
|
|
|
רק ממתקים או גם חומרי נפץ? [צילום: דו"צ]
|
|
|
במצגת המאוירת, הצינית להחריד, של בצלם, מוצגת משפחה עזתית רעבה שמגיעה למעבר קרני ומתבוננת בכאב בחייל צה"ל, חמוש בקסדה וּבפנֵי פוקר, אשר חוסם באכזריות ובאדישות דרכם של מצרכי מזון, לידי הרעבים. ריבה, טונה וקפה, וגם בובת דובון חביב – הכל נחסם במעבר קרני, שדגל ישראל כמובן מתנוסס מעליו (כנראה כדי להבהיר מי כאן הרשע ומי האיש המסכן). להגברת אפקט האיבה נראה באותה תמונה ממש איש חמאס חביב, בלתי חמוש וחייכני, למצחו סרט בד ירוק, שמעניק בשמחה חבילת מחברות לתלמיד עזתי מסכן. ממש סנטה קלאוס חביב. הדוד תום.
כך מנסה בצלם לבלבל את הצופה הזר: האיש הרע בסיפור הוא כמובן הקלגס הישראלי (כך ציירו אותו) שמשלח מבט אכזרי ואדיש אל הסבל הפלשתיני, ומעיף בהנאה רבה מן המעבר מוצרי מזון שונים, על-מנת להרעיב את העזתים, והאיש הטוב הוא כמובן החמאסניק החביב, החייכן, גומל חסדים טובים, שמעביר במנהרות לטובת העזתים מכל טוב: קפה, ריבה, בובת דובון חביב, מלט, מחברות ואפילו חומרי נפץ. כן, גם חומרי נפץ. ללמדך שלכל המוצרים הללו, בעיני בצלם, חשיבות ומשקל מוסרי זהים. מזון וחומרי נפץ, היינו הך. הכל רק לטובה.
|
|
דווקא על-רקע זה נעים להיווכח שלא ממש כל העולם נגדנו. לפני מספר חודשים חזינו בקליפ באינטרנט בהופעתו האמיצה של המפקד לשעבר של הכוחות הבריטיים באפגניסטן בפני ועדה נכבדה של האו"ם, שם קבע כי ישראל נהגה בשיא הרגישות ההומניטרית במבצע עופרת יצוקה, בניגוד לילקוט הכזבים של גולדסטון (שגם הוא ניזון ממקורות ישראלים, כידוע). עכשיו מצטרף אליו העיתונאי היפני יאשיקו סאגאמורי, שפרסם בארצו סדרה של שאלות מביכות לעמית תומך הפלשתינים: כותב סאגאמורי: "אם אתה כל-כך בטוח ש'פלשתין, המדינה, קיימת לאורך רוב שנות ההיסטוריה המתועדת', אני מצפה ממך לענות על מספר שאלות בסיסיות על אודות אותה מדינת פלשתין:
"מתי היא נוסדה ועל-ידי מי? מה היו גבולותיה? מה הייתה כלכלתה הבסיסית? איזה צורה לבשה ממשלתה? האם הוכרה מעולם כמדינה בידי מדינה כלשהי? כיצד נקרא המטבע שלה? ולבסוף, הואיל ואין מדינה כזו היום, מה גרם לחיסולה ומתי זה קרה?
"אתה מקונן על 'שקיעתה האיטית' של מדינה 'גאה לשעבר'. תאמר לי, בבקשה, מתי בדיוק הייתה מדינה זו גאה ועל מה הייתה גאוותה?".
|
|
| תאריך:
|
30/06/2010
|
|
|
עודכן:
|
30/06/2010
|
|
מנחם רהט
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
חשדנית
|
30/06/10 14:29
|
|
|
|
2
|
|
אריק האדום
|
30/06/10 16:01
|
|
|
|
3
|
|
המספקת דלק
|
30/06/10 23:45
|
|
|
|
4
|
|
פלא יועץ
|
30/06/10 23:47
|
|
|
|
5
|
|
צייקן
|
1/07/10 00:46
|
|
|
|
6
|
|
קורןנאוה טבריה
|
1/07/10 06:54
|
|
|
|
7
|
|
יורם רובין, מאבטח
|
1/07/10 23:55
|
|
בשורה התחתונה, הכל מתחיל ונגמר בתקשורת. לא משנה באיזו בעיה נתקלים בעסק, היא תמיד תיפתר טוב יותר בעזרת תקשורת - בין אם זה נהלים ברורים יותר, הבהרת הדברים טוב יותר וכן הלאה. במקרה של ריבוי שותפים, העיקרון הזה הופך להיות אף יותר קיצוני מיתר המקרים.
|
|
|
|
|
עלינו להכיר תודה ליועץ המשפטי לממשלה ששם קץ לסירוב התמוה של צה"ל לקבור בקבורה צבאית את החייל יאיר ששון ז"ל שנהרג בתאונת דרכים, בעת שהיה נפקד משירות צבאי. היועץ המשפטי עשה זאת על בסיס הוראות חוק בתי קברות צבאיים, הקובע כי "חייל שנפטר יובא לקבורה בבית קברות צבאי, אשר בו בחר קרובו של הנפטר, אלא אם כן בחר קרובו להביאו לקבורה בבית קברות אזרחי". חייל הוא מי שנמצא בשירות צבאי ואף נפקד נמצא במסגרת שירות צבאי, הגם שהוא נעדר ממנו שלא כדין ודינו לעיתים קרובות מחבוש.
|
|
|
|
|
זה מכבר נקבעה על-ידי בית המשפט העליון הלכה רבת-משמעות לנישומים אשר נגדם מופעלים על-ידי רשויות מקומיות הליכי גבייה מנהלית, בעיקר בעניינים החולשים על תחום המיסוי המוניציפלי (ארנונה). במרכז ההלכה החדשה, אשר שמה קץ להכרעות סותרות שאינן מתיישבות האחת עם רעותה, אשר נפסקו, שתי וערב, בבתי המשפט לעניינים מנהליים, בפניהם נידונו עניינים דומים, ניצב חיזוק מעמדו של הנישום, אשר מעתה ואילך יוכל לטעון טענת התיישנות כנגד הליכי גבייה מנהלית הננקטים נגדו על-ידי הרשות המקומית (רע"א 187/05 נעמה נסייר נגד עיריית נצרת עלית).
|
|
|
|
|
על-אף שמו, מאוכלס רובו המכריע של הכפר הנידח "בני ישראל", שבדרום-מזרח סנגל, במוסלמים לכל דבר, המקיימים את הלכות הקוראן. ובכל זאת, עוברת בימים אלה בכפר שמועה עקשנית, מפה לאוזן, לפיה 4,000 מתושביו הם, בעצם, יהודים.
|
|
|
|
|
קורא תמים שנחשף בימים האחרונים לרוב העיתונות הישראלית - הכתובה והמשודרת - עשוי לקבל רושם שקרי לפיו ממשלת ישראל היא המחזיקה בשבי את גלעד שליט מזה ארבע שנים, ולכן חייבת לשחררו ויהי מה.
|
|
|
|
|
