אני כבר מוכן לתגובות הצפויות, הנה הוא שוב דואג לאויב הפלשתיני, במקום לדאוג לעניי עירו. ראשית, אני גאה בתפיסתי, שאינני רואה את הפלשתינים כאויבי ישראל, אלא כעם שזכאי למדינה עצמאית ככל העמים. אך מעל לכל אני מבקש ברשימה זו להביע את דאגתי לדמותה המוסרית של החברה הישראלית, לנוכח היחס הבלתי נסלח לבני שבט הג'האלין. ובמיוחד לכוונה להרוס את מבנה בית הספר האקולוגי. אני רואה בהחלטת המנהל האזרחי ואנשי כפר אדומים להרוס בכל מחיר את מבנה בית הספר של שבט בדואי פגיעה בדמותה המוסרית של החברה הישראלית.
אני כותב את הרשימה הזו ב-י"ח בתמוז, יום אחד אחרי יום י"ז בתמוז שהוא יום חשבון-נפש לאומי. בעוד כל ילד בישראל ציין בשמחה את היום האחרון ללימודים, היום הזה צוין בדאגה רבה על-ידי מאה תלמידים משבט הג'האלין. שבט שגורש מהנגב ב-1948. התיישב ברשות בוואדי בדרך מדרום לירושלים בדרך היורדת ליריחו. סמוך למאהל של השבט התמקמה התנחלות כפר אדומים. כמו לכל התנחלות, יש לכפר אדומים תוכנית מתאר הכוללת בית ספר, מרפאה, מבני ציבור, כבישים, שחלקם מיועד לקום במקום בו יושבים הבדואים כבר כשישים שנה. להם אין תוכנית מתאר, לכן במשך 43 שנה לא קיבלו אף לא היתר בנייה אחד. גם הדרישה להקמת מבנה לבית הספר נדחתה על הסף, למרות שלימודים ביריחו מחייבים כל תלמיד לרכוב על חמור שעתיים עד שלוש בבוקר וגם בערב, בתנאים הקשים של החום בקיץ והקור בחורף.
לעזרת צעירי השבט נחלצו מתנדבים מאיטליה, שסייעו להם להקים מבנה אקולוגי מבוץ ומצמיגים, שאינו מחייב רשיון בנייה. למלאכת הבנייה היו שותפים תלמידים, הורים, צעירי השבט ועשרות מתנדבים מארגון אקולוגי איטלקי VENTO DI TERRA (רוח האדמה).
מתנחלי כפר אדומים בגיבוי המנהל האזרחי ביקשו לפני עשרה חודשים מבית המשפט להוציא צו להרוס מיד(!!!) את הפנינה החינוכית שהקימו הבדואים, כי זה ימנע את ההתרחבות העתידית של כפר אדומים. בית המשפט לא נענה לבקשה להרוס מיד את המבנה. השופט ביקש שעד סוף שנת הלימודים ינסו אנשי כפר אדומים והמנהל האזרחי למצוא פתרון, שלא יחייב את הרס בית הספר שבבנייתו היו שותפים תלמידים והורים.
את היום האחרון ללימודים חגגו כל בני שבט הג'האלין יחד עם קונסול איטליה בירושלים ואנשי הקונסוליה, שבמהלך השנה תרמו רבות לבית הספר בציוד ובמיכשור לימודי. אך האווירה החגיגית הייתה מלווה בדאגה לנוכח הנחישות של אנשי כפר אדומים והמנהל האזרחי להרוס את המבנה שיצר מהפך בחיי השבט. למרות שהמנהל האזרחי מונע במאה העשרים ואחת חיבור לחשמל ולמים, הצליחו בני השבט להכניס ציוד לימודי מודרני למבנה הבוץ והצמיגים כדי להעשיר את עולמם של ילדי השבט.
לעברם של תושבי כפר אדומים ואנשי המנהל האזרחי שגמרו אומר לדרוש מבית המשפט לאשר את הרס בית הספר כיוון הנביא ישעיהו
1 את דבריו:
"הוֹי מַגִּיעִי בַּית בְּבִיִת שָׁדֶה בְּשָׁדֶה יַקְרִיבוּ עַד אֶפֶס מָקוֹם". לעברם של אנשי כפר אדומים מיועדת שאלת הנביא כפי שנוסחה בסופו של הפסוק:
"יְשַׁבְתֶּם לְבַדְּכֶם בְּקֶרֶב הָאָרֶץ"?