|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פרשת הנגבי: לשקר יש רגליים!
|
לשקר אכן יש רגליים והן תטפסנה אל מעלה הפירמידה השלטונית, קרי אל הממשלה. כך לפחות מתברר מפסה"ד שניתן לצחי הנגבי
|
|
זה בסדר, צחי הנגבי, במדינת ישראל מותר לנבחרי ציבור לשקר... [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
אכן כן, צחי הנגבי זוכה מכל אשמה, להוציא "מתן עדות שקר", שזהו, כידוע, פסיק קטן ובלתי משמעותי בסולם הערכים של ישראל לעת הזו. הנגבי יצא מאוד-מאוד שמח ואפילו "מאושר" לדבריו, שהרי דבר פעוט כל-כך, כמו מתן עדות שקר, לא יעכב אישיות ציבורית מלטפס במעלה מדרגות השלטון מעלה-מעלה באין מפריע. אמנם הנגבי מרכין ראש ומצטער על טעויות שעשה, אך מדבריו ניתן להסיק כי טעותו - שקריו - אינה מהווה עילה להסתלקותו המיידית מכל פעילות ציבורית שהיא, כי באמת, למה נהיה קטנוניים ונחבל בקריירה של שר לשעבר אשר "רק" שיקר. אכן, סולם ערכים מופלא שורר במקומותינו וכאשר בארזים נופלת שלהבת, מה באמת נשאר לאזובי הקיר לומר? אין כלל להעלות על הדעת כי באיזושהי מדינה מתוקנת הייתה עבירה שכזו מסתיימת ללא הסתלקות מיידית של אותו נבחר ציבור. מזעזע ממש לגלות כי בעיני המערכת המשפטית, הרשעה בעדות שקר אינה מחייבת קלון! והיא סוללת את הדרך להפנמת התנהלות קלוקלת זו לכלל הציבור כדבר שבשגרה וכדבר נסלח. יומו המאושר של מר צחי הנגבי הוא יום עצוב נוסף לחברה בישראל. בעשרת הדיברות כתוב "לא תענה" - לא תענה ברעך עד שקר! לא מדובר בשקרים רגילים (אם קיים בכלל שקר רגיל) אלא בעדות שקר, אשר במדינות רבות נחשבת לעבירה פלילית; וגם בישראל, בחוק העונשין, עדות שקר עשויה להושיב אדם בכלא לשבע שנים. לא קשה להבין את שמחתו של מר הנגבי על כך שבית המשפט "שכח" את מקורות עדות השקר ביהדות ובמוסר היהודי, אך קשה מאוד לאזרח המדינה לבלוע בפעם המי יודע כמה את פסקי-הדין הביזאריים היוצאים מבית המשפט שלו. "מדבר שקר תרחק" [שמות כ"ג, ז'], אלא אם כן אתה נבחר ציבור הנשפט בישראל. |
| תאריך:
|
14/07/2010
|
|
|
עודכן:
|
14/07/2010
|
|
רות פורסטר
|
|
פרשת הנגבי: לשקר יש רגליים!
|
|
הנה הסתיימה עבודתה של ועדת הבדיקה לאירועי המשט הטורקי בראשות האלוף (בדימ.) גיורא איילנד ודוח הבדיקה הוגש לרמטכ"ל. בדיוק כפי שהובהר ופורסם בתקשורת, הדוח אינו כולל "מסקנות אישיות". צריך ולקרוא את הדוח וגם להקיש מהנאמר בין השורות. הוועדה לא מצאה "התרשלויות" ולא מחדלים. עיקר הממצאים נופלים בתחום שהוגדר על-ידי ועדת איילנד "שגיאות". אלו הן השגיאות העיקריות:
|
|
|
|
|
עוד משחר פעילותו הציונית הבין זאב ז'בוטינסקי שלא תיתכן הטמעתה של לאומיות עברית בקרב הנוער והמבוגרים, אלא רק לאחר שילמדו לדבר, לקרוא ולכתוב בלשון העברית. לשון יפה - בסיס לדרך ארץ, דרך תרבות, הדר של בני מלכים. לדעתו, דיבור בשפה העברית הוא קשר אל העבר וגשר אל העתיד, היסוד המלכד בדברי ימי עם ישראל: "השפה היא הגרעין והבסיס של נגינה לאומית. כמו שעובד הכנר או הפסנתרן על סונאטה שמחר ינגנה בפומבי, כך צריך כל אחד לעבוד על שיפור מִבטאו"... והוא מוסיף ואומר: "ברור שמִבטאם של אבותינו הקדמונים הצטיין בדייקנות מובהקת. הם לא דיברו בחיפזון, לא בלעו הברות, לא עִרבבו תנועה בתנועה - בקיצור, לא ידעו את אופן הביטוי הרשלני הנשמע כעת ברחובותינו". במהלך הפעילות להחייאת המִבטא העברי הנכון, הזדמן לראש בית"ר להיות שותף פעיל בהקמתו של "התיאטרון הארץ-ישראלי" הראשון (תא"י).
|
|
|
|
|
רבות דובר על ההגמוניה השמאלית בתקשורת ונדמה שעכברי הימין מתחילים לצוץ מהחורים. מהבור העמוק בו היו נתונים אנשי תקשורת מהצד הימני, אותו חפרה התקשורת מקום המדינה, מתחילים לבצבץ כישרונות בעלי אידיאולוגיה. מה קרה מה"נמחק לחיים יבין את החיוך" של בגין, דרך "הם מפחדים" של נתניהו, ועד דרך הביטוי של "לאטמה", שבמקום למחוק ולהפחיד - מעדיפה לפוצץ את הבלון הנפוח, כלשונם.
|
|
|
|
|
פסק-הדין במשפטו של שר המשפטים לשעבר צחי הנגבי מעלה הרבה מחשבות נוגות בכל הנוגע להחלטות היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, להגיש גיליונות אישום פליליים נגד אנשי ציבור. באופן טבעי, הכל עסוקים בתוכנו של פסק-הדין, בגורלו של הנאשם שזוכה מעיקר האשמות ואיש אינו מייחס דבר וחצי דבר לפרקליטות המדינה שטחנה קמח טחון על-חשבון המדינה ועל גבו של אדם שלא חטא.
|
|
|
|
|
למי שלא מכיר: מדי שנה אלפי מתמחים בתחום ראיית החשבון והמשפטים מסיימים את התמחותם, ומסתגרים בביתם לשלושה חודשים, וזאת לצורך לימוד לבחינות הלשכה: זאת לאחר שבילו שלוש וחצי שנים תמימות בלימודי ראיית חשבון/משפטים. אחרי כל המאמץ הזה, הלימודים לבחינות הלשכה אינם אלא בבחינת ריצה במקטע-האחרון והסופי של מירוץ-המרתון בו הם נטלו חלק בחמש השנים האחרונות - זהו מקטע-הסיום של תהליך ארוך טווח בדרך להיותם רואי-חשבון מוצלחים או עורכי-דין מהוקצעים כמו בסדרות הטלוויזיה על עורכי-דין - כל ה"התנגדות" והחקירות הנגדיות מהסרטים נוסח "פרקליטי LA" ממתינות להם מעבר לפינה, אם רק ינשכו שפתיים עוד רגע קט, לאחר ארבע וחצי שנות מאמץ, ואם רק יצלחו את בחינות הלשכה. ואז בא חוק ההסדרים ומבאס למתמחים הצעירים שלנו - חדורי המוטיבציה, דמו-של עצמם נואמים נאום חוצב-להבות בפני חבר-מושבעים בבית המשפט לנגד עיניהם, בעודם שופתים מן הקומקום עוד כוס קפה ועוד כוס קפה בכדי לתרגל עוד כמה תרגילים בספר התרגול של "מחשבות" - את כל העניין. נניח לרגע בצד את העובדה כי המתמחים הצעירים שלנו לעולם לא ינאמו נאום חוצב-להבות אל מול חבר המושבעים, תוך שגופם נע אנה ואנה, בתנועות דרמטיות, ברחבת אולם בית המשפט לאור הזרקורים של המצלמות, פשוט מפני שבישראל לא נהוגה שיטת משפט של חבר-מושבעים.
|
|
|
|
|
