לזכות את סבאר קאשור

סבאר קאשור, שהורשע באונס במסגרת עסקת טיעון ונדון לשנה וחצי מאסר, מערער לבית המשפט העליון.

הפרקליטות, שאמורה להתמודד עם הערעור, נאחזת בכל כוחה בטענה שיש לדחות את הערעור, וזאת כיוון שפסק הדין של בית המשפט המחוזי ניתן במסגרת עסקת טיעון שנחתמה עם קאשור.

פרקליטות סבירה והוגנת הייתה מטיבה לעשות אילו באה בדברים עם קאשור, ובהסכמה משותפת עימו הייתה מבטלת את עסקת הטיעון ומביאה לזיכויו. כי העסקה שנחתמה בין הצדדים היא עסקה מפוקפקת ואף מדיפה ריח רע.

העובדה שאדם חותם על עסקת טיעון - עובדה זו, כשלעצמה, עדיין אינה מספיקה להרשיעו. צריך גם שכתב האישום המוסכם במסגרת העסקה יגלה אשמה.

ברשימה קודמת ראינו שבית המשפט המחוזי, שהרשיע את קאשור במסגרת העסקה, עשה כן בלא שיבחן את עובדות כתב האישום במשקפי האדם הסביר - כלומר במשקפיו של בית המשפט עצמו - כפי שהיה עליו לעשות על-פי ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון.

וכך, בית המשפט קבע שהיה אונס כיוון שיחסי המין "אומנם בוצעו בהסכמתה, אלא שזו הושגה במרמה, בהסתמכה על מצג-שווא", וכי "אלמלא סברה כי הנאשם רווק יהודי המעוניין בקשר רומנטי משמעותי, לא הייתה משתפת עימו פעולה".

הנה כי כן, בית המשפט לא הביע את עמדתו הוא באשר לסבירות העובדות הנ"ל.

נניח מקרה שבו היה מעורב גבר יהודי, ובחורה הייתה טוענת שהיא הסכימה לשכב עם אותו יהודי כיוון שהלה הציג עצמו ממוצא עדתי מסויים, ולאחר מעשה התברר לה שהוא ממוצא עדתי אחר. ובכן, האם גם אז בית המשפט היה מרשיע את הגבר באונס משום שזה רימה את הבחורה באשר למוצאו העדתי? ברור שלא.

ולמה ברור שלא? כיוון שאז בית המשפט היה כבר מבין בכוחות עצמו שהדבר לא סביר - הן כשלעצמו והן מטעמים של מדיניות משפטית.

אבל יותר מכך וזה העניין כאן: מן הידועות היא שאת סבירות העניין יש לבחון על-רקע הנסיבות הספציפיות של המקרה הקונקרטי המסויים הזה.

ומה שאירע במקרה המסויים הזה הוא שיחסי המין בין הערבי והיהודיה התרחשו בחדר מדרגות - דקות ספורות בלבד לאחר שהשניים הכירו זה את זו.

וכדי כך אחזה בשניים התשוקה עד שהמשחק המקדים ביניהם החל בלהט כבר בהיותם בתוך המעלית שהובילה אותם אל גרם המדרגות של הקומה העליונה.

בנסיבות אלה - הייתכן שבית המשפט יבלע כפשוטה את הטענה שהיה כאן חיפוש אחר "קשר רומנטי משמעותי"?

הרי סביר בהחלט להניח גם, שאותו "קשר רומנטי" לא היה אלא מס שפתיים נוח לשני הצדדים, במיוחד נוח לבחורה, כדי שלא להיראות - גם לא בעיני עצמה - כזנזונת שאך זה עתה הכירה גבר וכבר מיהרה אתו אל חדר המדרגות הסמוך. במילים אחרות, סביר להניח שאותו "קשר רומנטי" לא היה אלא קולב נוח לשני הצדדים - מעין שקר מוסכם - כדי לתלות עליו את הסטוץ המזדמן והמהיר שחשקו בו.

ובאחת - היה על בית המשפט לבחון לעומק את משמעות העובדה, שיחסי המין בין השניים התקיימו תוך דקות ספורות מעת שהשניים הכירו זה את זו. העובדה הזו - קיום יחסי מין בהסכמה תוך דקות - משמעותית עד כדי כך, שבכוחה להעמיד באור שונה לחלוטין את טענת הבחורה באשר למצג של רצון בקשר רומנטי שהוצג כלפיה על-ידי קאשור.

אלא מה? הרושם המתעורר כאן הוא ששופטיו של קאשור, שבתוך עמם הם אמורים לשבת, כבר שכחו לשון עגבים, ושקרים מוסכמים ונוחים שלא פעם מרפדים את יצועם של בני זוג.