אני מקבל באופן שוטף את העידכונים השוטפים ששולחים השר וחברי הכנסת של "הבית היהודי", בהם הם סוקרים את פעילותם הציבורית בכנסת ובממשלה, תוך ציון הישגיהם המרובים. לצערי, לאחר קריאה של מלל ארוך ומייגע מצד שלושתם, אני מגיע למסקנה שהם עוסקים בזוטות אם לא למטה מזה.
הצעות חוק אותן הגישו נציגנו, הן איסור מכירת אלכוהול בשעות הלילה ופטור מארנונה לאקדמיה ללשון העברית, שהם בעצם לא חוקים אלא שיפצור והרחבה של חוקים קיימים אחרים (=תיקוני חוק). פעילות זו, שאין לזלזל בחשיבותה, מתאימה לח"כים מהספסלים האחוריים של סיעה בת 30-25 חברי כנסת, אבל לא מראש סיעה וראש ועדה, וודאי לא משר. מסיעה בת שלושה ח"כים, שבתוכם שר, הייתי מצפה ליותר. ולו רק בשל מספרם המועט.
אני נזכר למשל בח"כ
זהבה גלאון ממרצ, שעל-אף היותה מסיעה קטנה, היה לה 'פה גדול'. לא היה יום שהיא לא כיכבה באמצעי התקשורת, לא היה יומן בוקר שלא נפתח ב"לא יעלה על הדעת" שלה. אומנם דבריה היו ברובם שטויות, אולם הם קבעו את סדר היום הציבורי של אותו יום ובעצם, היא שקבעה את השיח הציבורי הישראלי. למה "הבית היהודי" לא לומד ממנה? כשאורי אורבך היה שדרן בגל"צ היה לו יותר מה לומר לציבור הישראלי וקולו היה מושמע יותר מאשר כיום, כח"כ מחמד מ"הבית היהודי". השר
דניאל הרשקוביץ מתראיין רק אם זה קשור לתחום משרדו ותו לא, או ביום השואה, כבן לניצולת שואה.
כאשר למשרד המדע קשרו גם את האחריות לתקציבי השירות הלאומי, מתקבל הרושם שהשירות הלאומי הוא עסק של דתיים ולא אינטרס של המדינה. זה סידור עבודה לבוגרות אולפנה להוצאת המרץ בין התיכון לאוניברסיטה, וחבל, כי הן עושות עבודת קודש ולמדינה יש ערך מוסף בפעילות שלהן. את זה לא מצליח "הבית היהודי" לשדר.
ומה באמת מעסיק את בוחרי "הבית היהודי"? שום דבר מכל מה שנמנה לעיל!
אין לבית היהודי בסקירה של חבריו שום מילה על בתי המשפט, המשטרה, השב"כ, צה"ל, מדיניות החוץ, סל הבריאות, האיום האירני, ההתבוללות, המסתננים מאפריקה, ילדי הזרים; בקיצור, הוא חי בבועה שלו - איך דאגנו לכיתת גן פה, לעוד תקן שם ולעיגון תת-סעיף זניח בתקציב.
ככה לא בונים מדינה! ככל לא מגיעים לשלטון! ככה מתאיידים!
חושיהם המחודדים של עסקני המפלגה כבר מריחים את ההתאיידות, ובצר להם מוכנים הם לחבור אפילו למפלגה הצרה להם - "האיחוד הלאומי". לא פלא שמי ששכל בקודקודו, מצביע ברגליים וחובר למפלגות שלטון. ככה הבינו
"סרוגים" רבים שעזבו את "הבית היהודי" למגינת ליבם של פעיליו ועברו לליכוד, לישראל ביתנו ואפילו לקדימה.
אם "הבית היהודי" לא יעשה סוויץ' באג'נדה שלו, יתנער מכל העסקנים מלחכי הפינכה הסמוכים על שולחנו, ויתחיל לראות עצמו כמפלגה ממלכתית בעלת יומרות להנהיג את המדינה, מהר מאוד יהפוך "הבית היהודי" לעוד אתוס בתולדות המדינה, שמה שיישאר ממנו זה מוזיאונים ולוחות הנצחה. קולו יהיה דומם כמו קולם של אלו שמצבה מכסה אותם בבית החיים.
