בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
נעמה החובקת בחובה כיעור של ניצול
|
ההתנחלות נעמה שבבקעת הירדן אימצה לתוכה את כל הכיעור וההשפלה של אדם ● אך יש נקודת-אור: המושפלות זכו במשפט
|
ניצול מחפיר של עובדות פלשתיניות [צילום אילוסטרציה: AP]
|
|
|
|
|
נעמה, שם יפה, שם שחובק בחובו נועם, רוך, חן, לבביות. מי שהחליט שזה יהיה שם היישוב בו הוא גר, בוודאי רצה שכל היופי הגנוז בשם יפעם בדופק חייו של היישוב, שהוקם בלב של נוף קסום. הגם שבמקרה הזה מדובר בשם של ישוב שהוא גם ראשי תיבות של שמות חברים. אך נראה שההתנחלות נעמה בבקעת הירדן החליטה בנחישות רבה להסיר ממנה את כל החן ואת כל הנעימות, ולאמץ לתוכה את כל הכיעור וההשפלה של אדם, המשכיר את כוח עבודתו תמורת שכר. לידיעתם של תושבי נעמה, בספרות "הזוהר" נעמה היא אמו של השד אשמדאי. בספר בראשית נעמה היא בתו של למך, שהנפיק לנו את השיר הראשון במקרא, שלצערי הוא שיר הלל לכוח ולשררה בלתי מרוסנת, ושהכל מותר לבעל השררה. גם מותר לרמוס חוק. ראוי שמתנחלי נעמה יפנו מבט לשירת למך, אבי נעמה, בספר בראשית פרק ד', פס' 24-23, שיר ששם לצחוק ולקלס את הציווי של קדושת החיים - "איש הרגתי לפצעי, וילד - לחבורתי". האשמדאי והכיעור בשירת ההלל לכוח מאומצים באופן גס על-ידי מתנחלי נעמה ביחסם המשפיל כלפי פועלות פלשתיניות העובדות במשקי ההתנחלות. אקדים, שבכל הסיפור המכוער והעצוב הזה יש שלוש נקודות אור: 1) מאבקן הנחוש של הפועלות הפלשתיניות. 2) "קו לעובד" שהגיש להן סעד משפטי. 3) בית משפט בישראל שהגיש סעדו לפועלות הנאבקות על זכויותיהן.
|
שטחים כבושים - שדה פורה לניצול אדם
|
|
עובדות פלשתיניות, שהועסקו בתנאים מחפירים אצל "איתן וינון חקלאות בע"מ" במושב נעמה בבקעת הירדן, תבעו את מעסיקן בשל שכר ירוד, ניכויים בלתי סבירים מהשכר, אי-תשלום פיצויי פיטורים, פדיון ימי חופשה, פדיון ימי הבראה ודמי חגים. לכאורה אין כל חדש תחת השמש, השטחים הכבושים הם שדה פורה לניצול אדם, שנאלץ למכור את כוח עבודתו בתנאים משפילים. לא כל יום אוזרות אומץ עובדות פלשתיניות, המועסקות בשטחים הכבושים ואומרות 'לא' למעסיק. לנחישות של הפועלות לתבוע את זכויותיהן הוגשה יד תומכת של ארגון רב-זכויות - "קו לעובד". ארגון שהגיש את מלוא העזרה לפועלות כדי לבקש סעד מבית המשפט. לשמחתי, יש סיום טוב לסיפור הזה, שבית המשפט התייצב לצידן של הפועלות הפלשתיניות שקופחו על-ידי מעסיקן. מצער וכואב שבחממות התבלינים הריחניים ובפסטורליות של נוף קדומים מהמם מתבצע ניצול מחפיר של עובדות בעבודה פיזית קשה. טוב שיש נקודת-אור בסיפור הזה, שבית משפט בישראל אמר 'לא' לשררה, ושמע את הזעקה מנופיו הקדומים של הארץ הזו - "על שלושה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו, על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים".
|
|
תאריך:
|
19/09/2010
|
|
|
עודכן:
|
19/09/2010
|
|
איתן קלינסקי
|
נעמה החובקת בחובה כיעור של ניצול
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
נעמה העבריה
|
19/09/10 12:39
|
|
2
|
|
נעמה העבריה
|
19/09/10 13:14
|
|
3
|
|
אלישמע
|
19/09/10 14:28
|
|
|
|
די לפאשיזם היהודי
|
20/09/10 08:49
|
|
|
|
אלישמע
|
20/09/10 09:44
|
|
|
|
די לפאשיזם היהודי
|
20/09/10 10:48
|
|
|
|
אלישמע
|
20/09/10 11:48
|
|
4
|
|
מטאטא
|
19/09/10 15:03
|
|
|
|
מורה נבוכים
|
19/09/10 17:21
|
|
|
|
אביאל עיני
|
20/09/10 11:00
|
|
|
|
איתן ק.
|
19/09/10 19:53
|
|
|
|
מטאטא
|
20/09/10 11:56
|
|
|
|
די לפאשיזם היהודי
|
21/09/10 07:55
|
|
|
|
אלישמע
|
21/09/10 14:33
|
|
5
|
|
ברק ברעם
|
19/09/10 15:05
|
|
6
|
|
עמירם בן יעקב
|
19/09/10 15:17
|
|
|
|
זהר איזנברג
|
19/09/10 17:10
|
|
|
|
רפאל1
|
19/09/10 20:48
|
|
7
|
|
רפאל1
|
19/09/10 20:43
|
|
|
|
מורה נבוכים
|
19/09/10 21:33
|
|
|
|
די לפאשיזם היהודי
|
20/09/10 08:41
|
|
8
|
|
איש עצוב
|
19/09/10 21:08
|
|
|
|
מורה נבוכים
|
19/09/10 21:43
|
|
|
|
איש עצוב
|
19/09/10 22:52
|
|
9
|
|
נעמהתקראי את 8
|
19/09/10 22:57
|
|
10
|
|
עצוב עוד יותר
|
19/09/10 23:04
|
|
11
|
|
קורןנאוה טבריה
|
20/09/10 06:47
|
|
12
|
|
קורןנאוה טבריה
|
20/09/10 06:54
|
|
13
|
|
מתבוללת
|
20/09/10 08:02
|
|
14
|
|
ניצן אביב
|
20/09/10 08:58
|
|
|
|
איש יותר עצוב
|
20/09/10 10:39
|
|
|
|
dodel
|
20/09/10 13:02
|
|
|
|
די לפאשיזם היהודו
|
21/09/10 08:02
|
|
15
|
|
אביאל עיני
|
20/09/10 10:28
|
|
כותבים רבים על ענייני חברה ופוליטיקה, ואני כלול בחוטאים, כותבים לעיתים כך שמשתמע מן הטקסטים שלהם שהם יודעים למה דברים קורים, ויומרני מכך - שהם יודעים איך ניתן לגרום לדברים להיות אחרת. מי שמבין קצת בביסוס הנחות סיבתיות במדעי החברה יודע שמעט מאוד פעמים, אם בכלל, ניתן להגיע למובהקות סיבתית לגבי תהליכים חברתיים נרחבים.
|
|
|
ברחוב הראשי שמתחת לחלוני שררה דממה מחלטת. אף רכב אחד לא נע. היינו שקועים בשיחה עם ידיד, כאשר קרה דבר שלא ייאמן. צפירות-האזעקה פתחו ביללה אדירה. תוך דקות החלו מכוניות לדהור ברחוב במהירות מטורפת. אנשים יצאו בחיפזון מהבתים, במדי-המילואים שלהם, תרמילים על גבם. הרדיו, ששמר על דממה מאז אתמול, כנהוג ביום זה, התעורר לפתע לחיים. פרצה מלחמה. המצרים והסורים פתחו בהתקפה על ישראל. יום הכיפורים, היום לפני 37 שנים.
|
|
|
למדנו מן העיתונות המקומית ("גפן", 17.9.10) כי:
|
|
|
כשמריצים חיפוש מהיר בגוגל על ישראל היום, אפשר למצוא מגוון תוצאות רב, ביניהן את זו הטוענת לביביתון. האמת שאותי, זה כבר מזמן לא מצחיק. הפוצי מוצי של שלדון אדלסון נוסד למעשה אי שם בשנת 2007 הלא רחוקה. אדלסון, כך מספרים, הינו אדם רב ממון הידוע בתור לאומנותו בכל הנוגע למדינת ישראל. אבל בעיקר בלאומנותו לבנימין נתניהו, זה במקרה נבחר גם לראשות הממשלה, כשנתיים לאחר צאת העיתון.
|
|
|
שלום רב לך אדוני ראש הממשלה. בנאומך בטקס הרמת כוסית, שלפת את משפט המחץ, ה"נוק אאוט" שאמור להותיר את מבקריך ומודאגיך חסרי תשובה: "אני אומר לכם, אל תדאגו. איש לא צריך ללמד אותי ואת חברי מהי אהבת ארץ ישראל". מה נגיד? ה"אל תדאגו" של הפתיח דווקא כן מדאיג, כי קשה שלא להיזכר בבגין ובשרון שעשו שימוש במשפט הזה כאמצעי לקיצוץ ריבונותנו בארץ ישראל. גם בהמשך דבריך, "אני לא חושב שיש ממשלה כלשהי שתנווט טוב יותר", אתה למעשה אומר לנו: "אין לכם בכלל ברירה". וזה כנראה אמור להרגיע...
|
|
|
|