תקנה 3 לתקנות המהנדסים והאדריכלים (כללים בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), התשנ"ה-1994 קובעת:
- "(א) מהנדס או אדריכל יבצע את שירותיו המקצועיים במיומנות וברמה מקצועית נאותה.
(ב) רשום מהנדס או אדריכל במדור כלשהו בפנקס המהנדסים והאדריכלים בציון מסלול לימודי או מקצועי מסוים והמהנדס או האדריכל ביצע שירותים מקצועיים שלא בהתאם למסלול האמור, יראוהו כמפר את תקנת משנה (א) ."
תקנה זו מצויה בסתירה, לכאורה, עם דברי השופט ד"ר
גבריאל קלינג בת"א 1171/89
זלוצין ואח' נ' דיור לעולה בע"מ, לא פורסם, מובא בספר "עדות מומחה" מאת א' בן-עזרא בהוצאת "שי" בעמ' 661, כדלקמן:
- "כיום אין קץ להתמחויות בתחומים שונים, ואין קביעה כי יש תת-התמחות שאינה מנת חלקו של מומחה, אומרת כי אין לקבל את חוות דעתו של אותו מומחה המתייחסת לאותן תת התמחויות".
לכאורה, דבר והיפוכו - החמרה של התקנות לעומת הקלה של בית המשפט בעניין מרווח הנושאים האמורים והמותרים להיכלל בחוות דעת מקצועית. בעוד על-פי התקנה, מומחה חייב להגביל את חוות דעתו לנושאי התמחותו, בא בית המשפט וטוען כי ישנן תת-התמחויות אשר אין למנוע ממומחה להתייחס אליהן בחוות דעתו גם אם הן אינן עיקר התמחותו, ומן הסתם - גם אם הוא אינו רשום ו/או רשוי במדור המתאים לעסוק בהן.
בית המשפט יושב בתוך עמו, והוא מבין כי אי-אפשר להטיל על דייר שרכש
דירה להזמין עשרות מומחים למקצועותיהם - מהנדס קונסטרוקציות לעניין יציבות הבית, אדריכל לעניין תכנונו וחלוקת החלל, מודד לשם מדידה דקדקנית של פריטים שמידתם בעייתית, שמאי כדי להעריך נזקים שלא ניתנים לתיקון, מהנדס מעליות לבדיקת המעלית, מהנדס חשמל לבדיקת תקינות מערכת החשמל, ועוד עשרות מומחים למקצועותיהם.
ואילו תקנות המהנדסים והאדריכלים (כללים בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), התשנ"ה-1994 כיוונו למצב בו לא מדובר על בדיקת דירה באופן כללי, דבר שגישת בית המשפט רצויה בו ואף מבורכת בהיותה מקצרת את הליכי המשפט וההוצאות הנלוות להן, אלא מדובר בהכנת חוות דעת מקצועית נוכח בעיה הנדסית ברורה, שהיא עיקר התביעה.
דוגמה א':
בריכת שחייה ניזוקה עקב שקיעת רצפתה. ברור שאירוע מסוג זה הוא כשל בקונסטרוקציה, והמהנדס שיתמנה לתת חוות דעת בעניין זה יצטרך לבדוק תוכניות קונסטרוקציה, ואולי גם להציע הצעות לפתרון או לבחון הצעות מסוג זה. מדובר בדוגמה מהשטח, בה מונה מהנדס לבדיקה מטעם בית המשפט, של אירוע הנדסי כזה אשר אירע בבריכת השחייה במעיין צבי, והוא אינו קונסטרוקטור ואינו בעל רישיון, קרי: אינו מהנדס רשוי (ר' קמוצה. לא "רישוי"; מדובר במונח שנקבע על-ידי המחוקק). באה התקנה וקובעת כי במקרה כזה, יואיל המהנדס לסרב לקבל עליו את המינוי, שכן לתכנן את הבריכה בה מדובר - אסור לו, מטעמים מקצועיים, קל וחומר לכהן כמומחה לדבר אשר גם מכריע בסוגיות מקצועיות.
דוגמה ב':
עקב ליקויי בנייה שאי-אפשר לתקנם, נגרמה ירידת ערך למבנה. שיעור ירידת הערך ייקבע רק על-ידי שמאי ולא על-ידי מהנדס או אדריכל שאינו שמאי מקרקעין, אשר הוא מוסמך לקבוע מה הם הליקויים אך מנוע מלקבוע את שיעור ירידת ערך הדירה בגינם.
דוגמה ג':
בית שנסדק בגלל שקיעת יחסיות של ביסוס. אירוע כזה הוא ייחודי למהנדס רשוי בתחום הקונסטרוקציות, ומי שאינו רשוי אינו מוסמך להכין חוות דעת מקצועית בנושא. ההנדסה האזרחית מחולקת לענפי משנה רבים ולתתי התמחויות שונות. יכול מהנדס בוגר הטכניון, הפקולטה להנדסה במכון האוניברסיטאי אריאל או במוסד אקדמי מקביל, לסיים לימודיו מבלי שהתמחה בחישוב ובתכנון מבנים אלא, לדוגמה, התמקד בתכנון תחבורה או בתכנון אינסטלציה סניטרית. ועדיין - הוא יהיה מהנדס רשום בתחומו, אך לא רשוי בקונסטרוקציה. לפיכך, יסרב למינוי, אחרת יעבור על תקנה מס' 3 לעיל. בעת כתיבת שורות אלו, אני מטפל במספר תיקי תביעות כמומחה, אשר בהם המומחה הנגדי או מומחה מטעם בית המשפט - חיווה דעה בקונסטרוקציות, מקום שעיקר הבעיה היא קונסטרוקטיבית, וזאת אף על-פי שאינו מהנדס קונסטרוקציות ואינו רשוי במדור מבנים. באחד המקרים מדובר במהנדס שמונה זה מכבר לשמאי מכריע, אשר חיווה דעה לגבי קיר תומך וקבע כי עלות תיקונו כולל תכנון היא 18,000 שקל - במצב בו רק הייעוץ, עבור שיקומו של אותו קיר תומך שהתמוטט בינתיים - עלה סכום הגבוה מקביעת ה"מומחה"... אותו מומחה חיווה דעתו "המקצועית" בתחום הקונסטרוקציה במקרה נוסף בו בתים מחוברים הופרדו לצורך הריסת אחד מהם והשארת השני למגורים, כאשר הבית הנשאר - נסדק... מדובר במקרה הראשון על חומה בנהריה, ובמקרה השני על בית דו-משפחתי בהרצליה.
כמובן שהמהנדס המומחה מטעם בית המשפט הפר את תקנה 3 לתקנות המהנדסים והאדריכלים (כללים בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), בין אם תוגש קובלנה נגדו, בין אם לא, והעובדה שהוא מונה "כדין" על-ידי בית המשפט - לא תציל אותו.
