חיי שרה

סוֹף הַדֶּרֶךְ

סוֹף הַדֶּרֶךְ שֶׁל שָׂרָה וְאַבְרָהָם
מֵתָה שָׂרָה וְּלִצִּדָּהּ אַבְרָהָם שָׁם
פֶּרֶק רִאשׁוֹן בִּימֵי עַמֶּנוּ הָשְׁלַם
כְּשֶׁהִבְטִיחַ הָאָרֶץ נַחֲלַת עוֹלָם

והארץ לזרע אברהם קניין עולם

שלוש פעמים הבטיח הקב"ה לאברהם את ארץ כנען לתת אותה לזרעו אחריו ולו וכך נאמר: וַיֵּרָא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת (לך לך יב/ו) פעם שנייה הבטיח הקב"ה לאברהם כי הוא ייתן לו את הארץ לו יתננה ולזרעו אחריו וכך נאמר: כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם.(לך לך יג/טו) ביום שכרת ה' את הברית עם אברהם הבטיח לו כי יתן לזרעו את הארץ ומנה שם את העמים שֶׁיָּשְׁבוּ בה את הקני ואת הקנזי ואת הקדמני ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי , לא החסיר עם מן העמים שישבו אז בארץ, שלא הבטיח לו כי הוא יירש אתם ויבוא זרעו במקומם ולפני כן אמר: לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת (לך לך טו/יח ,יט,כא). והנה משמתה שרה ובקש אברהם לקברה, כי נודע לו כי אדם וחוה קבורים במערת המכפלה, בקש הוא לקבור את מתו את שרה שם, כי רצה וכך גם צוה שיקברוהו שם לצדה. מה הבעיה לקבור את שרה במערת המכפלה, הרי היא חלק מארץ ישראל שהובטחה לו לאברהם ולזרעו אחריו על-ידי בעל הארץ-הקב"ה, שלוש פעמים, וחזר ה' על הבטחתו בעקדת יצחק שאמר לו: וירש זרעך את שער איביו (וירא כב/יז) , אלא מה אברהם מצא כי הוא יפנה אל בני חת ויבקש רשותם כמחזיקים בקבר לקבור את שרה כי עפרון החתי החזיק במערה, ואמר להן: גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחוזת קבר עמכם (כג/ד) בכך אומר רש"י כי אברהם רמז להם: גר אנכי מארץ אחרת ונתישבתי עמכם ומדרש אגדה אומר: אם תרצו -הריני גר ואקננה מכם בכסף , ואם לאו - אהיה תושב ואטלנה -אקחנה מן הדין, שאמר לי הקב"ה: לזרעך אתן את הארץ הזאת. אף על-פי שהיו בפני אברהם שתי האפשרויות, בחר את הראשונה לקנות את חלקת הקבר בכסף ולא להסתמך על ההטחה שאיננו מערער חלילה עליה, אלא שהוא פעל על-פי הדין גם של ימינו. כאשר הממשלה צריכה חלקת קרקע או שטח רחב יותר למטרות צבוריות שלה, היא מחייבת את בעל הקרקע למכור אותה ומפרסמת כי היא רכשה את הקרקע ובעליה יכול לבוא ולקבל מחירה. לפי (פקודת (חוק) הקרקעות - (רכישה לצורכי צבור) )1943. בהדרך זן הךכה התנועה הציונית . הקימה את קק"ל לקנות את הקרקעות בארץ ישראל ולא להסתמך על הממשלה הטורקית או הבריטית שתעמיד את הקרקעות לרשות עם ישראל.

חיי שרה

חיי שרה או מותה של שרה. בפרשה זו אנו כבר אחרי תולדות שרה ומה הייתה בחייה. הייתה כִּשְׁמָהּ המקורי יִסְכָּה מלשון נסיכה שֵׁם מעין שֵׁם תואר. זה כשסופר על יציאת אברהם בדרכו אל ארץ כנען לפי צו השם שצוה עליו לך לך שנאמר: ויקח אברם ונחור להם נשים שֵׁם אשת אברם שרי ושֵם אשת נחור מִלְכָּה בת הרן (שהוא) אבי מלכה ואבי יסכה.(נח יא/כט) היכן נעלמה שרי ?, לא נעלמה היא נקראת כאן יסכה. שם זה הוא לא במשמעות נסיכה, אלא במשמעות של סוכך או לסוכך על אברהם אם כך מה משמעות השם שרי כפי שנקראה קודם לכן פסוק שבו נקראה גם יסכה, משמעותו שררה. הטומן בו את אופיה ואישיותה של האשה. כאמור משמעות שרי או שרה היא שררה . ואכן שרה הייתה בעלת שררה בביתה וּדְבָרָהּ נשמע ונעשה על-ידי אברהם עצמו שנאמר: ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך וַתְּעַנָּהּ שרי ותברח מפניה. (לך לך טז/ו) חיי שרה היו מלאים בהערצה ובהערכה על יפייה, אך גם הרבה סבל והתנכלות. משהלכו שרה ואברהם הלכו למצרים מפאת הרעב ששרר בארץ, שם נאמר: ויראו המצרים את האשה כי יפה היא מאד.(לך לך יג/יד) לכן נלקחה על-ידי פרעה. ומשנסע אברהם לגור בארץ הנגב לגרר שוב נלקחה על יד אבימלך ששלט בגרר שם נאמר: וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה. (וירא כ/כא/ב) . בשני המקרים נאמר כי שרה אחות לאברהם פעם בקש ממנה לאמר כך ופעם הוצגה כאחותו של אברהם ולא אשתו. זה מעשה התגוננות, אבל רבותינו אמרו כי זו התגוננות של אברהם לעצמו ומה עם הגנה על אשתו? ביסוד אמונתו של אברהם , ידע כי הקב"ה לא יתן לרשעים אלה לפגוע בה ולחלל כבודה, אבל גורלו של אברהם היה נחרץ למות בשני המקרים אם היה מוצג כבעלה. היו הורגים אותו ולוקחים אותה ואילו כאחיה, היו מקבלים הסכמתו או על כורחו ואף מיטיבים עמו. שרה הייתה עקרה ולא ילדה צאצא לאברהם חייה היו מלאי צער וסבל וויתור על יֹקְרָתָהּ בְּתִתָּה שפחתה לאברהם לאישה. והשבר הגדול היה בעקדת בנה יצחק ששבר את רוחה ובסמוך לעקדה נאמר : וַתָּמֹת שרה בקריית ארבע היא חברון.(כג/ב) בשונה מכל מקרה אחר בא אברהם וספד לה וּבִכָּה אותה ואנו כמוהו היום נספידנה.

הֶסְפֶּד לְשָׂרָה

נְסִיכָה שָׂרָה הָיְתָה לְאַבְרָהָם
בָּטַח בָּהּ בַעְלָהּ וְכִבֵּד רְצוֹנָה גָּם
מִשֶּׁאָדוֹן הָרַחֲמִים רַחְמָהּ סָגַר
וַתִּתֵּן לְאַבְרָם אָת שִׁפְחָתָהּ הָגָר

יָפְיָהּ וַהֲדָרָה הָיוֹ לְמַעֲנָה נִשְׁקָהּ
סוֹכְכָה עַל אַבְרַם כִּי הִיא יִסְכָּה
וְהָיָה בֶּית אַבְרָהָם מָלֵא הָדָרָהּ
בְּגַלּוֹתָה כּוֹחַ וּשְׂרָרָה בַּכֹּל, שָׂרָה

אֶלֶּה הֵם חַיֵּי שָׂרָה בְּטֶרֶם מוֹתָה
אֵם וְרַעֲיָה נֶאֱמָנָה הָיִתָה דְּמוּתָהּ
כַּךְ סָפַד לָהּ אַבְרָהָם וּבָא לִבְכֹּתָהּ
בַּמַכְפֵּלָה שָׁם טְמָנָה וְהוּא לְצִדָּהּ.

הגר וישמעאל

כפי שאמרנו בשמה של שרה טמונה גם תכונתה: שְׂרָרָה. כך גם בשמה של הָגָר המצרית טמונה תכונתה ותכונת צאצאה ישמעאל וצאצאי ישמעאל, ההגירה. לא בכדי האיסלאם מתחיל ספירת השנים מתחילת הָהִגְ'רָה (היא הָהֲגִירָה) של מוחמד נביאם מארץ מולדתו. עניין ההגירה בא לתת משקל למוחמד בְּדַמּוֹתָם אותו לאברהם (הוא אבראהים אל ח'ליל) שֶׁהִגֵּר לארץ כנען מארם נהריים על-פי צווי האלהים שאמר לו : לך לך מארצך וממולדתך וכו'. אותה הָגָר נקראה גם בשם קְטוּרָה כשנשאה לאברהם אחרי מות שרה. וכך נאמר: וַיֹסֶף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה (כה/א) על כך אומר רש"י קטורה- זוֹ הָגָר כי נאים מעשיה כִּקְטֹרֶת. גם ישמעאל בן הגר נקרא בשמו זה כפי שנאמר על-ידי המלאך להגר: כי שמע ה' אל עניך.(לך לך טז/יא) . יחד עם זה לא שכחה התורה גם לקבוע את אופי ישמעאל כך: והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכון.(לך לך טז/יב) למען האיזון יאמר כי גם ממנו יצאו 12 ילדים המכונים נשיאים כמו אצל יעקב . אבל מקום מגוריהם נקבע : מחוילה עד שור אשר על פני מצרים בואכה אשורה.(כה/יח) בתורה נאמר על צאצאי ישמעאל, שנחלתם היא במדבר, לא נאמר דבר על קשר שיש להם לארץ כנען היא ארץ ישראל. כפי שמסופר בתורה, הגר גורשה למדבר על-פי דרישת שרה מאברהם, למרות ששרה שנתנה לאברהם באמרה לו: בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקולה שרי (לך לך טז' ב'). כיון שהייתה שפחתה של שרה נחשבה היא כרכושה ובכלל זה הילד שיולד לה מאברהם בעודה שפחתה. למרות השררה של שרה, לא הרשתה לעצמה לגרשה בעצמה ופנתה אל אברהם בעניין זה לאמור: גרש האמה הזאת ואת בנה.(וירא כא' י') והוסיפה לאמר לו: לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק(כא' י) שרה חזתה מראש את אשר עתיד לקרות וחששה. על כן נהגה בדרך שנראית בימינו אכזרית למדי.

אזהרה מפני התבוללות

אברהם שהתיישב בארץ כנען, חשש מפני התבוללות צאצאיו בהיטמעם בכנענים שהיו עובדי עבודה זרה עבודת אלילים. אברהם אמר כמעין צַוָּאָה לדורות ישראל , להיזהר בנישואין , שאיש לא ישא אישה זרה לאלוהי ישראל, וגם לא תינשא אישה מבנות ישראל לאיש זר שלא נמנה על בני ישראל. כפי הנראה אז כבר ידע אברהם משאנחנו יודעים כיום יודעים שההתבוללות סופה שתצמצם את עמנו עד סכנת אבדן. לדידם של אברהם וליצחק בנו אחריו, הנשואים עם בני עמם הינו דבר מהותי ביותר. לכן אברהם אמר אל עבדו אליעזר המושל בכל אשר לו: שים נא ידך תחת ירכי ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני .( כד/ב,ג) לאחר ניסיונות מניסיונות שונים ואם דבר הנישואין האלה לא יתאפשר מסבה זו או אחרת , אין לרדת מהארץ. קם עבד אברהם והניח את דעתו של אברהם בכך: וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה.( כד/ט) כפי הנראה לא למדנו דבר נישואי התערובת אוכלים בעמנו בכל פה והוא הולך ומתמעט. והפוסחים על "שתי הַסְּעִפִּים", מתרצים זאת בליברליות. אך לאמתו של דבר כל יתר העמים קנאים לאמונתם , לדתם ולקיומם כיחידה לאומית , די לראות איך האיסלאם נלחם לקיום הדת בלי רחמים. מן הראוי להזהיר את עצמנו פן ביודעים ופן שלא ביודעים נעלם עם העלמות יחודנו האמונית והלאומית על-ידי נישואי תערובת למשל.

חַיֵּי שָׂרָה מַמְחִישִׁים אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּין בְּנֵי אָדָם שֶׁהָאֲהָבָה לָהֵם גֶּשֶׁר
זֶה אוֹמֵר בְּלִי לְצַוּוֹת וְזֶה מְקַיֵּם וְאִם לֹא הִסְפִּיק בָּא הַשֶׁנִי וּמְסַיֵּם
בְּרַם בְּעוֹלָמֶנוּ כַּיּוֹם זֶה רַק חָלוֹם שֶׁבְּהַגְשָׁמָתוֹ תִּמָּצֵא הַדֶּרֶךְ לַשָּׁלוֹם
רַק עָלֵינוּ לִנְהוֹג בְּחָכְמָה וּתְבוּנָה לִדְבּוֹק בְּמוֹרֶשֶׁת אֲבוֹתֶנוּ וּבָאֱמוּנָה
לֹא לָתֵת לַמְהָרְסִים וְלַמְחָרְבִים לְעָקְרֶנוּ מֵהָאָרֶץ לְשַׂכְּנֶנוּ בַּמַּאֲדִּים