האמת בעקבות השמש

אם לקראת החופשה נארוז ספר לדרך, סביר להניח שנבחר בזה שישבה את ליבנו בזכות המלצה חברית, חסד נעורים לכותב או פשוט בשל הכריכה האחורית. ספרים מהסוג "הרוחני" שמורים אצל רובנו לנישה אחרת. להם אין מקום באותה מזוודה.

אך מה קורה כשרוח וחומר מתחברים? האם ישנה כתיבה ספרותית ללא נגיעה רוחנית והאם כתב קודש בעל תכנים מסתוריים איננו בעצם סוג של פרוזה?

שיר השירים לדוגמה הוא טקסט ארוטי עוצר נשימה. אחת הפרשנויות הידועות היא שזוהי אלגוריה ליחסי ישראל והאל. שיר האהבה הארוטי הוא למעשה שיר אהבה לאלוהות.

בגיל 15 נחשפתי לכתבי דקארט. אחי הזאטוט העז לנפץ את עולמי כששאל אותי מה בעצם גורם לי לחשוב שלא הכול חלום הוא. אז התחלתי לפחד. הפחד הוביל אותי לרצות לדעת ובגיל 16 ידיד טוב הציע לי לקרוא את "זן ואומנות אחזקת האופנוע".

לא עוד היאבקות בספרי פילוסופיה עבשים בתרגומים ארכאיים ולא רק פרוזה נהדרת שאותה מאוד אהבתי אך לעיתים רבות הותירה בי תחושת ריקנות. הנה נפתחה בפני משאת נפשי. דרך האמצע. הפרוזה והרוח, הגשמי והרוחני, שתי אהבותיי הגדולות - הפילוסופיה והספרות. מה עוד אפשר לבקש?

לכן שמחתי לגלות השבוע על מדף הספרים את הספר "שמש חדשה" (שי טובלי ואילון לסטר בהוצאת הקיבוץ המאוחד).

"מעניין ומסקרן" הייתה התגובה הראשונה. נזירים טיבטים? אלים מסתוריים? והכול בעצם מתחיל בצרפת? הייתי חייבת לגלות מה מסתתר שם. גם העובדה שהספר נכתב על-ידי שני כותבים משכה את תשומת ליבי. מה קורה שם בחדרי חדרים בפועל? האחד כותב ורעהו מתקן? כל אחד כותב פרק משלו? ואולי מעל שניהם שורה משהו אחר נוסף שמאחד את הכתיבה?

הספר כתוב כיומן. זהו סיפורם של שני אחים שאיבדו את הוריהם בתאונה טרגית. האח הבכור נאלץ כעת לשמש הורה ומגונן לאחיו השברירי והרגיש. באופן מפתיע ופולשני חודרים לחייהם נזירים טיבטיים הטוענים כי האח הצעיר הוא האל שיגאל אותם. המסע מתחיל: אהבות ותשוקות, מיניות וקדושה כולם כרוכים אלה באלה. ככל שהעלילה הולכת ומתקדמת כך הצוהר הרוחני נפרש ומגלה עולמות. הגבולות מיטשטשים ואולי לא היו שם מעולם. מי הרוחני ומי הגשמי? האם הנזירות היא המפתח לאושר ואולי מימוש התשוקות בגוף?

הדמויות הנוספות בעלילה מרחפות מעל האחים כמעין מלאכים שומרים או שדים הבאים לבחון את כוחם של אהבה, אמונה ומסירות והאח "הגשמי" מגלה שהעולם אינו צבוע בצבעי שחור לבן אלא יש בו נדבך נוסף שמעולם לא נחשף אליו.

אחד הדברים היפים ביותר בספרות מסוג זה הוא הפלורליזם והליברליות שמאפשרים הצצה גם לעולמות נוספים ולא נוקטים נקודת מבט דוגמטית. ספר זה למרות שנכתב על-ידי כותבים ישראלים גורם לחלוטין את התחושה שנכתב בווילה עשירה במרומי גבעה בצרפת ולמרגלות מקדשים הודים מסתוריים ואינו מהסס להביא אליו כמובן את המזרח אך גם הצצה לנצרות. השילובים הללו מאפשרים לחוות את המארג המושלם של הדברים. אין עוד קודש וחול וחוסר ההפרדה בין העולמות הופך להיות יותר ויותר טבעי עם התקדמות העלילה. זהו סיפור אהבה על כל גווניה ולפרקים ספר מתח של ממש הנובע מהחיכוך הטיבטי-סיני ומהמישורים הנסתרים העולים אל פני השטח לאורך העלילה.

ישנה תחושת סכנה בספרים מסוג זה. אם עולמם של בני עשירים בצרפת הולך ומתערער כתוצאה מחדירת הרוחני לחייהם, האם אנחנו מוכנים לכך? הספר "שמש חדשה" גורם לנו לרצות לקפוץ למים העמוקים. יותר מכך - נדיר לקרוא ספר שבו עם נחיתתך בעמוד האחרון, לא ברור לך למה מסתירים ממך היכן ניתן להשיג את ספר ההמשך.

לא קל למצוא ספרים שנרצה שיילוו אותנו תמיד. אלו הם ספרי המסע האמיתיים. אותם הספרים שלוקחים לאי בודד ודי בהם למלא את כל צרכינו. הספרים שנוכל לקרוא בכל זמן ומקום, לאמצם אל ליבנו, להתרגש איתם. אלה הם הספרים שתמיד נוכל לחזור אליהם בכל זמן ומקום והרלוונטיות שלהם היא נצחית.

טוב ומועיל לעיין בדברי הבודהא, בכתבים הקדושים של התנ"ך והנצרות ובוודות. יותר מכך טוב כשכל אלה הם חלק מהחיים ולא נותרים על מדף הספרים כתיאוריה.

"שמש חדשה" מצליח בטבעיות גמורה לשלב בין העולמות. הוא הזמנה נדירה להנאה שבפרוזה ולמסתורין שברוחניות. ושני אלה יחד הם הסיפור כולו ובעצם רק הפתח לעולם שלם נפלא הפורץ את גבולות הדף וחודר כחץ מפלח ללב ולנשמה.