בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עולם בלי גחליליות הוא עולם ריק ועצוב. תארו לעצמכם איך ייראה העולם, אם מה שקרה – אולי – לגחליליות יקרה גם – הו לא – לפרפרים? איך ניראה בלי רפרופם, מעופם, יופיים?
יש נושאים חשובים יותר, דחופים, בוערים, שאינם סובלים דיחוי. ודאי. אובמה. נתניהו. אולמרט. אריאל. שרון. הנגבי. תשובה. לסלאו. ספקטור. יש סדר יום מדיני, פוליטי, ביטחוני, צבאי. אבל יש גם משהו נוסף, קטן, שוודאי סובל דיחוי, אבל כך או כך – זה העיתוי. אני בוחר להעלות את הנושא כאן ועכשיו ולפתוח אותו לדיון קצר, גם אם צדדי – מה קורה לגחליליות? אני חושב שהגחליליות מתחילות להיכחד. אני לא רואה אותן מהבהבות בירוק הפוספורי בגינת המעט שבביתי. לפנים הן היו שם, ודאי בילדותי. האם אלה השנים העוברות שמעבירות את הגחליליות? זאת לא אדע. ממה עשויות גחליליות? האם ייתכן כי הן מושפעות – לרעה, להיגרעות – מהתחממות כדור הארץ? האם הידלדלות שכבת האוזון והידקקותה ממעטות את הגחליליות וגורעות עוד ועוד ממצבתן? עולם בלי גחליליות הוא עולם ריק ועצוב. תארו לעצמכם איך ייראה העולם, אם מה שקרה – אולי – לגחליליות יקרה גם – הו לא – לפרפרים? איך ניראה בלי רפרופם, מעופם, יופיים? לא, זה לא יכול להימשך כך. מישהו מתבקש לקום ולהסביר לי, מה קורה לגחליליות שהן פוחתות במקומותינו ואולי זו רק טעות אופטית או, אולי, בורות. כך או כך, אנא מכם, מומחי הגחליליות, עוצו לי עצה, למדוני דבר, החכימוני. פזרו את הערפל שבתוכו נמוגות הגחליליות עד כדי היעלמותן. כשהייתי ילד, גחליליות שמרו עליי. כשראיתי אותן מנצנצות, מהבהבות - נרגעתי. הן שמרו עליי בעצם נוכחותן. מעולם לא ראיתי גחלילית באור, רק את האור הירקרק שלה בחושך. האם יש להן קול? ודאי שאינן מצרצרות כצרצרים וגם כצפרדעים הן אינן מקרקרות? האם יש להן עיניים? עפעפיים? ריסים? האם יש להן רגליים, אף, פה? מה אני יודע על גחליליות, מה אתם יודעים? אנא מכם, עיזרו לי. אל תניחו לגחליליות להיעלם סתם כך, ככה סתם, ללא סיבה, כביכול. אומנם הן ייוותרו בזיכרון ובגעגוע, אבל הן חסרות בהווה. האם הן עוד ישובו? אולי מעולם לא נעלמו? האם זה רק המבט המופנה למקומות אחרים, גסים ושחורים, אל אדמות הטרשים של הרוע והכיעור, שם לעולם לא יהבהבו גחליליות, במקום אל ערוגה לחה ותחוחה, שם מקומן של הגחליליות של ילדותי?
|
תאריך:
|
11/11/2010
|
|
|
עודכן:
|
12/11/2010
|
|
אברהם שרון
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
דניאלה כ
|
12/11/10 13:10
|
|
אל כבוד מנהיג העולם החופשי,
|
|
|
רחל אמנו הייתה אחת הדמויות הטרגיות ביותר בהיסטוריה של עם ישראל. הצער הרב שאפיין את חייה הקצרים ממשיך, על-פי הנביא, גם אחרי מותה: "רחל מבכה על-בניה מאנה להנחם" [ירמיה ל"א, י"ד]. נשאלת השאלה: מדוע מכל הנשים הגדולות שזכינו להן, דווקא רחל אמנו היא זאת שמבכה על בניה?
|
|
|
מדי שנה, סמוך ליום העצמאות, עולה שוב הדיון על סוגיית האמנים המשתמטים. חשוב לציין שיש לדייק במונח השתמטות, המתייחס לפעולה לא חוקית להתחמקות מגיוס לצה"ל, כך שאלו שקיבלו פטור מגיוס, הן מסיבות רפואיות והן מסיבות ערכיות, לא נכללים בקטגוריה זו. אז האמנים מחליטים כן להתגייס בלחץ הציבור, מה גם שזה לא יזיק לקורות החיים לקראת תחרות "כוכב נולד" הבאה.
|
|
|
מי שיקרא בתרגום לעברית את חוקי נירנברג, שפורסמו ב-15.9.1935, ולא יזדעזע מדמיונם לחוק האזרחות ולחוק ישובים קהילתיים במדינת ישראל, יכול להיות בטוח שהוא גזען מצוי.
|
|
|
לא מעט תהיות עולות סביב השאלה למה זכתה דווקא קדנציה זו של הפרלמנט הישראלי לקדם חוקים פשיסטיים, שאפילו כהנא המנוח לא חלם עליהם. אבל במבט מהיר - התשובה לא כל-כך מסובכת. הכל החל ב"מפץ הגדול" שבו שרון ניתק את עצמו מהליכוד, ולפני בחירות 2006 נותר עם חצי ליכוד שקראו לו "קדימה". רבים חשבו אז, לאחר פינוי "גוש קטיף", כי המפה הפוליטית זזה שמאלה. הפינוי של "גוש קטיף", הקמת "קדימה" על חורבות הליכוד (עם עלי תאנה ממפלגת העבודה - הנשיא הנוכחי, דליה איציק וחיים רמון), וכן מעברם של עשרות ח"כים מהליכוד למפלגה החדשה, הפיחו בציבור מצביעי המרכז והשמאל תקווה כי לא רק שהימין קרס, אלא שח"כי הליכוד שהפכו ל"קדימה" שינו את דעתם באופן יסודי. הזמירות ה"יוניות" של אולמרט ולבני המשיכו את האשליה. בקדנציה של 2009-2006 האמינו בשמאל ובמרכז כי 12 המנדטים של הליכוד הם "שירת הברבור" של הימין הציוני.
|
|
|
|