בהופיעו בוועדת הכנסת הדנה בהסתננויות מהגבול המצרי דיבר שר הפנים אליהו ישי כנראה (כי על כך לא דווח) בהתרגשות רבה, כאשר אמר בין היתר: "לראות איך הכל מתרסק ומתמוטט לנו. הייתי שם [בדרום תל אביב] בסיור עם שר האוצר, לפני חצי שנה, פשוט לבכות מה שקורה שם". אין מה לומר, דברים כדרבנות. מאז שהנושא עלה לסדר היום הציבורי בכל חריפותו בעקבות הזרם הבלתי פוסק לתוככי המדינה, הפך אליהו ישי לנושא דגל-המאמץ לבלום את מה שמצטייר כשיטפון שאותו הוא מגדיר כסכנה קיומית לרוב היהודי בישראל.
נדמה שחלף כבר עידן מאז שחזרו ודשו בכוונה
לגרש "400 ילדי זרים". זה קרה אך לפני ארבעה חודשים. הממשלה דנה והחליטה, התקשורת דיווחה וקולות נגד ובעד מילאו את האוויר. הנתון הזה התקבע משום מה כמהלך הנאבק בחדירת הזרים. אלא שה-400 הללו הפכו למספר מיסטי כפי שקרה עם 400,000 בהפגנה ההיא בכיכר במהלך מלחמת לבנון הראשונה. בשני המקרים מדובר במספרים מופרכים שכל מטרתם הייתה להעצים את חשיבותם כדי לשרת את המטרות של מי שקידמו אותם.
הילדים לא גורשו כפי שהרבה החלטות ממשלה מתמסמסות בדרך. לאמיתו של דבר, גם לא הייתה סיבה למקד את הנושא סביבם, כיוון שהבעיה היא כמובן הוריהם שהתנחלו בארץ באופן בלתי חוקי. כאשר מאות זרים גונבים את הגבול מדי שבוע ומתפזרים במהירות בערים השונות בהן מתרכזים אלה שהקדימו אותם, השאלה הבוערת היא קודם כל כיצד סותמים את הפרצה הקוראת להם.
עד היום זה אפילו לא דמה לילד המנסה לעצור באצבעו את השיטפון בסכר. דיבורים על דיבורים, כולל החלטת הממשלה על בניית גדר גבול אלקטרונית שהתעכבה במשך חודשים. בימים אלה אמורות העבודות להתחיל סוף-סוף, אלא שבינתיים נוספו עוד אלפים לקיבוץ ההולך וגדל של השוהים הבלתי חוקיים. באילת, בערד ובדרום תל אביב נוכחותם ניכרת.
הגדרתם החדשה כמסתננים איננה מקרית, ולוותיקים ולמבוגרים שבינינו מזכירה את שנות ה-50 כאשר המסתננים חצו באין מפריע את הגבולות למטרות שוד ורצח. התגובות מצידנו היו בפעולות תגמול. אומנם כיום אין למסתננים כוונות עוינות - לפחות עד כמה שידוע עד כה - ואיש לא מציע לטפל בהם בפעולות תגמול. אבל בחלוף למעלה מחצי מאה שוב מצטיירת מדינת ישראל כמי שמתקשה לסתום את הפרצות המאיימות עליה.
אליהו ישי, מתוקף היותו שר הפנים, אבל נדמה שעוד יותר בשל מנהיגותו בשס - עטה על עצמו את דמותו של קאטו הזקן מימי רומא העתיקה, הדואג להזכיר לכולנו כי האדמה בוערת מתחת לרגלינו גם אם רובנו לא חשים בכך. לא מעטים גינו אותו על עמדתו ואף היו מי שלעגו לו. עמיתיו השרים לא השמיעו את קולם בסוגייה כואבת זו משל היו מהאו"ם.
הגדר האלקטרונית אמורה להימתח לאורך 160 ק"מ בגבול שאורכו 250 ק"מ. מהניסיון בגבולות המדינה האחרים, למדנו כי הגדר כשלעצמה אין בכוחה לאטום הרמטית את הגבול, שלא לדבר, כמובן, על הקטע הארוך למדי החשוף לגמרי. צריך כוחות צבא שינועו לאורך הציר הארוך מאוד.
בנקודה זו אני מרשה לעצמי להציע לאליהו ישי רעיון שלא אטעה אם אעריך שעד כה לא עלה כלל בראשו. קח יוזמה לגייס את צאן מרעיתה של שס לטובת הגנתה של המדינה. לא עוד אברכים ה"מתים" רק באוהלה של תורה אלא גם המוכנים להתגייס למאבק שאותו אתה מוביל בגאון במשך זמן ממושך. מאחר שמדובר בגבול שלום והמסתננים אינם מגיעים מזוינים בנשק חם, ההכשרה הצבאית של המתגייסים החדשים לא מצריכה הכשרה כמו ביחידות הצנחנים, גולני או שריון, אם כי הם צפויים להחזיק ולדעת להפעיל נשק חם. רבים דוגמתם משרתים במילואים.
הידיעה והמראה של חיילים חרדים הנכונים להתייצב למשימה לאומית המובלת על-ידי ראשה, עשויה באחת לשנות את התדמית שדבקה בהם לאורך השנים. לא עוד דיבורים על כספים ועל העדפת אברכים על פני סטודנטים ועל מי שתורמים למדינה לעומת מי שרק נהנים מידיה. חלק לא מבוטל מהטיעונים של כל צד נגד רעהו יהפכו ללא רלוונטיים, לפחות בחלקם הגדול. או אז יוכל אליהו ישי לרשום לעצמו וי גדול מאוד של מי שלא רק נאה דורש אלא גם נאה מקיים. ורק חישבו מה זה יעשה לשמה הטוב של מדינת ישראל בקרב תפוצות ישראל ובקרב העמים...
