תראו עולם הפוך: הרב
עובדיה יוסף יכול ללמד מפלגות חילוניות שיעור בפרלמנטריזם ודמוקרטיה. והוא עושה זאת, למרבה האבסורד, דווקא בסוגייה בה - לעניות דעתי - הוא אינו צודק לגופה.
מדובר בפרשת ח"כ
חיים אמסלם, ש"מעז" להביע דעות נאורות ונכונות בנוגע לחרדים וליחסיהם עם המדינה. כך, למשל, פרסם הרב אמסלם ספר למדני מפורט המוכיח שניתן להקל בגיורים של העולים ממדינות חבר העמים, בדומה לעמדה של הציונות הדתית ובניגוד לקנאות החרדית.
אמסלם גם סבור שעל החרדים לצאת לעבודה ולא להסתפק בתמיכות מן המדינה. בכך, אגב, הוא הולך בעקבות הפוסקים הספרדיים - הן הרמב"ם (שאת דבריו
ציטטנו כאן אתמול) והן ר' יוסף קארו, אשר ב"שולחן ערוך" מדגיש את חשיבות המלאכה לצד לימוד התורה. הרב עובדיה חרת על דגלו את החזרת העטרה ליושנה - פסיקה בארץ ישראל על-פי ר' יוסף קארו, אך דומה שבנקודה זאת הוא סטה מדרכו. אך זו, כאמור, רק הערת אגב.
העניין הוא, שאמסלם לא נבחר לכנסת בבחירות אישיות. הוא נבחר כחלק מסיעת שס, לה יש קו ברור שאיתו הלכה לבוחר ועליו היא עומדת. אם יש לאמסלם דעות שונות - אין שום בעיה, אבל הוא אינו יכול להמשיך ולייצג מפלגה שעם דעותיה אין הוא מסכים.
יש לא מעט חברי-כנסת שמגלים, עם מרכאות או בלי מרכאות, שאינם מסכימים עם סיעותיהם. לעיתים הם מגלים זאת כאשר הקו שלהם משתנה, לעיתים רוב הסיעה מחליט לשנות עמדה, לעיתים הגילוי הזה מרופד בכורסה ונוסע במכונית שרד. בדרך כלל, הח"כים הללו פורשים מסיעותיהם, לוקחים איתם את המנדט ועוברים לסיעה אחרת או מקימים סיעה עצמאית.
ההתנהגות הזו היא שוד לאור היום וביזוי מוחלט של הדמוקרטיה. היא גם אחת הסיבות המרכזיות לחוסר היציבות של המערכת הפוליטית שלנו, משום שהיא יוצרת רסיסי סיעות וצורך להתמקח עם כל ח"כ סורר וסחטן. אם ח"כים הפורשים מסיעותיהם היו מחויבים להתפטר מהכנסת, הבעיה הזאת הייתה נפתרת.
התנהגות נכונה וראויה היא זו שהרב עובדיה דורש מאמסלם: החזר לנו את המנדט, בו זכית באמצעות מפלגתנו, בזכות משאביה ומכוח התמיכה בעמדותיה. הכיסא בכנסת אינו נחלה פרטית של אמסלם, אלא שייך לציבור הבוחרים באמצעות שס.
עמדתו הנכונה של הרב עובדיה היא פחות אות כבוד לו ולמפלגתו (שכידוע אינם בדיוק גופים דמוקרטיים), ויותר אות חרפה ליתר המפלגות והסיעות בכנסת ישראל. הן יצרו את המצב בו כל ח"כ יכול לסחור כאוות נפשו במנדט שקיבל, הן אלו המבזות את עצמן ואת הבית בו הן מכהנות, הן אלו המעמידות בסכנה את עצם קיומה של השיטה הפרלמנטרית והדמוקרטית שלנו.
