דוח ועדת שטייניץ לבדיקת איכות המודיעין ערב המלחמה בעירק, מציב את אמ"ן "ערום ועריה" בכיכר העיר, וכמו מזמין כל בר-בי-רב לסקול אותו באבנים. מחברי המסמך לא בחלו במילים כדי לשוות סממנים הגובלים בגיחוך כלפי נתונים והערכות שהוצגו על-ידי אמ"ן, בתקופה שקדמה למלחמה.
למקרא הדוח הגלוי של הוועדה, נדמה כי חבריה והיועצים לצידה עטו על בכירי אמ"ן מתוך תאווה יוקדת לרמוס מיתוס נוסף, כביכול כדי לחולל טלטלה בקהילת המודיעין.
אין חולקין על "השורה התחתונה", לפיה: הערכות המודיעין בעניין הסיכון הנשקף לישראל מכיוונה של עירק לא עמדו במבחן המציאות. איש גם לא יתכחש לעובדה, שלא נעשה מאמץ ממשי לצמצם את אפקט הפאניקה שרווח במחוזותינו, ואשר נשען על העדר אומץ לב מנהיגותי לגמד עד כדי ביטול את אקוטיות האיום.
ברשימה שפורסמה באתר זה ע"י הח"מ, ב-30 יוני 2003 [ראו קישור], נכתב כי "דומה שבהמולת ההתבטאויות של דוברים מחד, ומסביר מאידך, כולם כאחד מקרינים סמכותיות ותימוכין מודיעיניים, נבלע דווקא הד קולו של המודיעין שמסריו הבלתי-אמצעיים היו מאוזנים ופרופורציונאליים יותר. מעשית, ביכר הדרג המדיני לאכוף מכסימום צעדי זהירות ומוכנות, גם נוכח הערכת מודיעין אשר מזערה ובצדק, את משקלו של האיום העירקי. עוד נטען כי "מנקודת מבט של משקיף מן הצד, נראה כי השתלשלות העניינים בצידנו, טרם המלחמה האחרונה בעירק, עשויה להצביע על כרסום מסוים במידת השפעתו של אמ"ן על תהליך קבלת ההחלטות. מקרה-מבחן זה יוכל אפוא, אולי באורח פרדוכסאלי, לשוב ולהוכיח כי במבנה הנוכחי של קהילת המודיעין טרם קמה חלופה למערכת המשומנת של אגף המודיעין, הגם שהיה מקום לצפות לנוכחות ניכרת וקולנית יותר של קברניטיה בפורומים המשפיעים.
מסתמן כי חברי הוועדה מיהרו לשייך את מה שהוגדר "כשל מודיעיני" לרקורד הבעייתי של אמ"ן מן העבר, ובראשו הפתעת יום הכיפורים 1973. במשתמע, קיים רצף בלתי מחמיא של מחדלים המוליך למסקנה מרחיקת לכת לפיה אמ"ן הוא בבחינת "משענת קנה רצוץ".
הלבנת פני המודיעין הישראלי ברבים היא טעות נמהרת קשה מנשוא, גם נוכח המוניטין שצבר אמ"ן בעמל רב מול ממשלים ושירותים עמיתים בכירים, והישגים שטרם בשלו הנסיבות לחשוף אותם, ואשר רשמו פרקים מפוארים בדברי הימים של המדינה.
המקרה העירקי שונה במהותו ממחדל יום הכיפורים, עת כשלה המערכת בעיקר בהערכת כוונות האויב, שכן מהלכי התיגבור הבלתי שגרתיים במצרים ובסוריה נחשפו לכל כלי האיסוף הישראליים. בהקשר העירקי, יצא הקצף באופן ממוקד על ההגזמה ביכולות העירקיות בתחום הבלתי-קונבנציונאלי, ועל הסתמכות היתר על תשומות של שרותי ביון עמיתים, בהעדר יכולות "כחול-לבן" מספקות.
כלום היה על אמ"ן להתעלם ממידע המצטבר אודות ה"יכולת השייורית" של עירק בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה, ודיווחי צוותי הפיקוח של האו"מ? והרי איש לא הכחיש את העובדה כי עירק החזיקה ארסנל משמעותי של חומרי לחימה כימיים וכנראה גם ביולוגיים, לצד אמצעי שיגור ארוכי טווח. יתר על כן, בגדד אף השתמשה בחלק מאמצעים אלה בעבר. האם היה ניתן בביטחון לשלול סיכון זה על הסף.
יש מידה של צדק בקביעת הוועדה כי ספירה אריתמטית של האמצעים אינה בבחינת עוגן מודיעיני איתן, בהעדר הוכחות מוחשיות. מעבר לכך, היה נכון לצפות שקברניטי המודיעין ינחילו בתודעתנו את ההנחה הסבירה, לפיה עירק מודל 2003 חלשה עשרות מונים לעומת עוצמתה בשנת 1991.
נראה גם כי מעמדו המיוחד של "המסביר הלאומי" כמשפיע מרכזי על עיצוב דעת הקהל הישראלית, היה לרועץ מבחינתו של אמ"ן, ובדיעבד, ספג המודיעין חבטות בגין תחזיות אלרמיסטיות שמקורן לא היה בגופי ההערכה הרשמיים.
התרת הרסן בהשתלחויות העיתונאיות כלפי אמ"ן עד כדי תיאור קהילת המודיעין ככזו המתנהלת כ-"חלטורה", באופן החייב לעורר דאגה אצל כל אזרח, משקפת מידה של עזות-מצח, לצד הכרה קלושה של מערכת המודיעין.
התבססות על "דוח שטייניץ" כמחולל מוביל, בכל הקשור למהפכה ארגונית בקהילת המודיעין , תהיה בבחינת משענת קנה רצוץ! רפורמות מבניות הן עניין מבורך, אולם שומה להפקיד את גיבושן בידי מומחים מהדיסציפלינות המתאימות.
כתר "המעריך הלאומי" המיוחס לאמ"ן אינו מעוגן אמנם ברשומות, אולם הוא נשען על קביעות של קברניטים, שהקנו לו סמכות דה-פאקטו להוביל את סוכנויות הקהילה, ובכלל זה בתחום הכוונת האיסוף. עם זאת, גם אמ"ן התריע בעבר על העדרה של סמכות רשמית לקיומה של "הערכת מצב לאומית", הידועה במונח הלועזי NET ASSESSMENT. בארה"ב נתונה פררוגטיבה זו בידיה של המועצה לביטחון לאומי (NSC). במצב הנוכחי קשה להניח שהמועצה לביטחון לאומי בישראל תוכל לשאת באחריות למשימה כבדת משקל זו.
לסיום, יתכן שיימצא עניין בציטוט מתוך רשימתו של הח"מ שנזכרה לעיל , ולפיה "הכוונה המוצהרת של מחוללי החקירה היא אמנם להפיק לקחים מ"המקרה העירקי". אולם תהיה זו נאיביות לגרוס כי במחקר היסטורי עסקינן. סביר להניח שיו"ר ועדת החוץ והביטחון מעוניין להיאחז בנושא העירקי כ"קרדום לחפור בו" במסגרת בחינה כוללת יותר של הזיקות בין מערכת הביטחון לבין הממשלה."
____________
הכותב הוא אל"מ ( במיל.)
