ברשת מתפרסמות אלפי עצומות, ובכללן גם כאלה המציפות מחאה של אזרחים החשים נפגעים מגזירות שונות המוטלות על-ידי השלטונות. בין אלה בולטות העצומה נגד הקיצוץ שהאוצר תכנן לבצע בקצבאות הביטוח הלאומי, ובכללן גם קיצוץ בקצבאות הזיקנה, מחאה נגד ייקור מחירי המים, ובאחרונה גם התוכנית להקפיץ באופן תלול את המיסוי על מחירי הדלק, כך שיחד עם ההעלאות התקופתיות יחצה מחירו את רף שבעה שקלים לליטר. על העצומה נגד הקיצוץ בקצבאות הזיקנה (ביוזמת ארגון הגמלאים בחיפה) חתמו יותר מ-68,000 אזרחים, על העצומה נגד ייקור מחירי המים חתמו יותר מ-350,000 תושבים.
העצומות השונות המתפרסמות ברשת, בעיקר אלה המתייחסות לנושאים נקודתיים, משמשות בימים אלה כאחד המרכיבים החשובים במאבקים ציבוריים לבלימת רוע הגזירות בתחום הכלכלי (עצומות המתייחסות לתחומים אחרים מצריכות דיון נפרד). יש המפקפקים בחשיבות העצומות בכלל שמספרן מגיע לאלפים, כמעט בכל נושא אפשרי, בכלל זה גם נושאים אזוטריים, או סתם שטויות. הקלות בה אפשר להעלות לרשת, מתוך הכורסה הביתית, עצומה/גילוי-דעת ולהפיץ לרשימת מכותבים קישור, הקורא להצטרף ולחתום, באמת מפתה, אך כל זה אינו מספיק להגיע תוצאה כלשהי.
מול המפקפקים והמסתייגים עומדות באחרונה שתי עובדות שאפשר לקשור תוצאותיהן לעצומות הרשת: העצומה נגד הקיצוץ בקצבאות הזיקנה, מתגלגלת ברשת האינטרנט מאז נובמבר. חתמו עליה כאמור, יותר מ-68,000 איש. יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה בכנסת, ח"כ
חיים כץ (ליכוד), זיהה כבר לפני מספר שבועות את הפוטנציאל החברתי והאלקטורלי בנושא. בדיון האחרון של הוועדה לא איפשר להצביע על סעיף הקיצוץ שנכלל בהצעת האוצר במסגרת חוק ההסדרים. בשידור רדיו (בשבוע שעבר) הסביר כץ כי "מצא" לאוצר מקור כספי שיכסה את ביטול הקיצוץ.
כדאי לפרט מעט: כץ העביר בוועדה, בניגוד לעמדת האוצר, החלטה לפיה לא תופחת תקרת ההכנסה, לצורך תשלומי הביטוח הלאומי (האוצר ביקש לקבוע תקרת תשלום מירבי עד לגובה שכר של 40,000 ש"ח לחודש, במקום תקרה מירבית של 80,000 ש"ח כיום. התוצאה - חישוב דמי הביטוח הלאומי ימשיך להיות עד לגובה שכר זה - 80,000 ש"ח - ולא עד לתקרה של 40,000 ש"ח, שמעליה רצה האוצר לפטור מתשלום ביטוח לאומי), ותתקבל תוספת הכנסה לתקציב.
בהיעדר אישור הכנסת להפחתת תקרת ההכנסה לצורך חישוב דמי הביטוח הלאומי, ובהיעדר האישור לקיצוץ בעידכון הקצבאות, הושגה מטרת העצומה, תוך שמירת מסגרת התקציב. אבל לא רק. בוטל גם הקיצוץ הגורף בעידכון כלל קצבאות הביטוח הלאומי ובכלל זה קצבה לניצולי השואה. כאמור, נציגי האוצר הודיעו כי הם מתנגדים להחלטה. הם יכולים לערער ולדרוש דיון חוזר. אבל נוכח המצב שנוצר, יתקשו לשנות.
עובדה שנייה: באחרונה הודיע האוצר לוועדת הכספים כי הוא מושך הצעתו לייקור של 2.5% אחוזים במחיר המים לצריכה ביתית החל בינואר 2011. מה פתאום? הודעת היושב-ראש ח"כ
משה גפני (יהדות התורה) כי לא יאפשר הצבעות על סעיפי התקציב אם לא יבוטל הייקור. ברקע, עצומות נגד הייקור ברשת ועל אחת מהן חתמו יותר מ-350,000 איש.
מסקנה זמנית: לעצומות נגד גזירות הפוגעות בכיסו של האזרח יש היענות, אך נדרש מספר גדול של חתימות על-מנת שנושא העצומה יביא לשינוי המיוחל. לצורך זה דרושה פעילות נוספת ועירוב דמויות ציבוריות במאבק.
כמה שאלות לסיום: איך זה שלא נשמע קולו ברמה של
יצחק הרצוג שר העבודה והרווחה למען ביטול הקיצוץ בקצבאות? איך זה שההסתדרות לא הרימה קול? הרי היא חולשת על הסתדרות הגמלאים הארצית? מדוע הייתה אגודת הגמלאים בחיפה זו שנאלצה להניף את נס המחאה (תבורך על כך)? שאלה נוספת: מדוע לא נשמע ברמה קולם של שרי העבודה בנושא ייקור מחיר המים? ולמה הם לא משמיעים אפילו ציוץ נוכח ההחלטה להקפיץ את מחירי הדלק על-ידי העלאת המיסוי?