דמיינו לכם עולם שבו כל המערכות פועלות בצורה אידיאלית ולא מונעות מאינטרסים אישיים. דמיינו לעצמכם עולם שפועל מתוך תחושה של צדק ולא בשביל מערכת אינטרסים צרה. דמיינו לעצמכם עולם שבו מערכת המשפט פועלת בשביל האזרח הקטן, עולם שבו הצדק יוצא לאור בבתי המשפט. עכשיו עיצרו לשנייה ודמיינו לעצמכם את העולם הבא: עולם שבו כל המערכות פועלות מאינטרסים צרים, אינטרסים אישיים, עולם שהמערכת גונבת מהאזרח הקטן, עולם שבו הקשרים בין האנשים שולטים והחלטות במערכת המשפט תלויות בקשרים הללו. דמיינו לעצמכם עולם שבו אין שום קשר בין הצדק לבין המשפט, עולם חסר חוקים שרק בעל הקשרים היותר טובים או חזקים מקבל סוג של צדק, והשאר מקבלים אכזבה במקרה הטוב או במקרה הפחות טוב גיהנום.
עכשיו תרשו לי לשאול אתכם כמה שאלות: באיזה עולם הייתם מעדיפים לחיות?, בעולם האידיאלי שבו המערכות פועלות כמו שצריך, כמו שמצופה מהן, בעולם שבו הצדק יוצא לאור בבתי המשפט? או בעולם השני, בעולם שפועל ממערכת אינטרסים צרה, ואין שום קשר בין הצדק לבין מערכת המשפט?. אני אישית הייתי רוצה לחיות בעולם הראשון, אותו עולם שפועל למען הצדק, שבו המשפט קשור לצדק ואך ורק לצדק. אני מאמין שגם אתם הייתם רוצים לחיות בעולם הזה, אך לצער כולנו אנו חיים בעולם השני, בעולם האפור שאפשר לגנוב בו ולמעול באמון האזרח, שהקשרים שולטים בו ושהצדק אצלו הוא רק כוכב במקרה הטוב.
הסיפור שלנו הוא סיפור שקשה להעלות על הדעת,
סיפור מקומם בכל קנה מידה. ע"וד בשם עידית אורן קמפינסקי אשר מונתה לייצג קשישה העונה לשם רינה הירשפלד מקבלת ייפוי-כוח מהקשישה. בעזרת אותו ייפוי-כוח, עורכת הדין מושכת מהחשבון של הקשישה כ-180 אלף שקלים לצרכיה האישיים. פרט זה נוראי לכשעצמו, אבל לצערנו הסיפור לא מפסיק פה. עורכת הדין מורשעת בשני בתי דין בפגיעה בכבוד המקצוע ומקבלת הרחקה של כארבע שנים מעיסוק כלשהו במקצוע עריכת הדין. בנוסף, היא מקבלת השעיה על-תנאי לשלוש שנים נוספות ותשלום קנס בסך 7,500 שקל.
נעזוב לרגע את זה שהעונש איננו מספיק, שכן היא מעלה בביטחון שהלקוחה שלה נתנה בה וגנבה ממנה, כאשר היא אמורה לעשות את ההפך המוחלט ולהיות שם לצדה. ובואו נמשיך בסיפור, שכן הסיפור שלנו מקבל טוויסט מוזר עוד יותר. סגן נשיא בית משפט השלום בירושלים
מתערב לטובת עורכת הדין המקורבת אליו, ומנסה ללחוץ על ועדת האתיקה כדי שזאת תדחה את ההשעיה של עורכת הדין שגנבה כאמור מהקשישה כספים.
לסיכום, בתחילת המאמר הצגתי שני עולמות: עולם ראשון אשר הצד והמשפט שקולים זה לזה והמערכת פועלת כדי להגיע לצדק הנדרש, ועולם שני שבו הצדק איננו קיים והמשפט תלוי-קשרים ומערכת אינטרסים צרה.
לאחר מכן הצגתי את המקרה המזעזע שבו מערכת המשפט כשלה בכל הנקודות האפשריות - מקרה שמראה שהעולם שבו אנחנו חיים הוא העולם הראשון, שאין שום קשר בין צדק למשפט במדינתנו, שמערכת המשפט כשלה בכל הרמות, החל ברמת עורכת הדין שמעלה בכספי הלקוחה שלה, בעונש הקל יחסית שהיא קיבלה ועד לשופט שמתערב לטובת הפושעת. ושלא יהיה לכם ספק הקל שבקלים - כל זה, חברים, קורה כאן במדינת ישראל, של שנות ה-2000. סיפור אשר התחיל בתחילת העשור הקודם וממשיך עד לתחילת העשור הנוכחי.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
