חמש שנים אחרי, וזה נראה כמו נצח. חמש שנים מאז גלעד שליט נחטף וכבר נגמרו המילים. כל מה שאמרנו לפני שנה, שנתיים ושלוש, כל מה שייחלנו לעצמנו במהלך חמש השנים האחרונות, לא התממש. החלומות הרעים עדיין מתעתעים. שליט הפך להיות הקורבן החי עם המאכלת מעל לראשו, ומדינה שלמה עומדת מהצד ומתווכחת האם להקריב אותו במזבח מכבסת המילים של שחרור מחבלים עם דם על הידיים, הפחדה מפני המעשים שיעשו הרוצחים וכולי. חמש שנים שבהן הציבור השפוי, שיודע היטב את עלות המחיר להחזרתו, עשה כמה צעדים כדי להשתתף במחאה ובמאבק של הוריו, אבל במבחן התוצאה נכשל.
חמש שנים שבהן אביבה ונועם לא נחים לרגע עד שיראו את בנם חזרה בבית. ככל שחולפים הימים, הם מבינים היטב שיש להם פה עסק עם מנהיגים שמפחדים לקבל החלטות. עם מנהיגות שמחפשת רק ספינים שמניבים כותרות יפות. כמו בסיפור הדליקה בכרמל, בשיא הוויכוח, ביום השנה החמישי לחטיפתו של שליט, כאשר כל הציבור נסער מה התנאים המשופרים שמקבלים האסירים הביטחוניים, מופיע האביר על הסוס הלבן ומודיע: אפסיק את ההטבות ההזויות שיש למחבלים בכלא. ההצהרה הזו כמובן טעונה הוכחה בשטח. מי שמכיר את המציאות מאחורי הסורגים בבתי הכלא של המחבלים הרוצחים, יודע שלא פשוט ליישם את זה. גם התועלת של מהלך כזה מוטלת בספק, מעבר לצד התדמיתי-הצהרתי שלה. התגובה בצד השני, שכבר ראינו שאין לו קמצוץ של צלם אנוש, עלולה להיות הפוכה: החמרת תנאיו של שליט שמי יודע באיזה תנאים הוא מוחזק עכשיו. ההפסד, בכל מקרה, יהיה שלנו.
חמש שנים שבהן אנו צריכים להתייצב בפני משפחת שליט ולומר: סליחה, אנחנו מתביישים וכואבים מאוד את המציאות שנוצרה. ובינתיים הוויכוח על תג המחיר ימשיך להכות מעל ראשם של אביבה ונועם. פתאום הם מגלים שהילד שלהם הוא חלק מתעריפון בלתי כתוב, שכמו כל מחיר הוא נתון למו"מ. פתאום הם מבינים שהילד שלהם הלך לצבא כדי להילחם מתוך ידיעה שהוא עלול לא לחזור, אבל לא חלם על כך שהוא יהיה בחיים, מעבר לפינה, ומדינה שלמה עם הצבא הכי חזק במזרח התיכון לא יודעת היכן הוא נמצא. עוד יום ועוד יומיים ואולי שבועיים, נחזור כולנו אל השיגרה, משפחת שליט אל האוהל שלה והזוג נתניהו ימשיך לעבור ליד האוהל של המשפחה יום-יום מבלי לומר מילה. ואולי מפני שאין להם מה לומר.
יזכור אלוהים שבמלאת חמש שנים לחטיפת שליט הילד עדיין לא בבית. יזכור אלוהים שחמש שנים אחרי, אף אחד מאלו ששלחו אותו לא לוקח אחריות. יזכור עם ישראל שכאשר נבחריו שולחים אותו למלחמה ומבטיחים לו כי יעשו הכל כדי להשיבו הביתה, לא יאמין להם. יזכרו האזרחים את הדברים האלו בדרך לקלפי בעוד שנתיים.