|
|
קבלת הפנים לרב ליאור בכניסה לירושלים [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
עיכובו של הרב דוב ליאור לחקירה (יום ב', 27.06.11) נתן את האות למחאה המונית של פעילי ימין בירושלים ובמקומות נוספים בארץ. "לא שותקים על כבודה של תורה", כך הם צעקו לשוטרים. ובכן, בהחלט אי-אפשר לשתוק.
אי-אפשר לשתוק לנוכח האיוולת שבמחאה הזאת. נכון, הרב דוב ליאור הוא אחד מתלמידי החכמים החשובים יותר שיש לציונות הדתית. עובדה זו אינה מעניקה לו כל חסינות מפני חקירה משטרתית. כמו שאינה הופכת את כל דבריו לנכונים או מוצדקים.
מכיוון שהעניק את הסכמתו לספר "תורת המלך", שנוח היה לו יותר שלא ייצא לאור משייצא בשל דברי ההסתה החריפים והברורים נגד מי שאינו יהודי הכלולים בו, נדרש הרב ליאור לחקירה. מכיוון שנדרש לחקירה - היה עליו להתייצב.
נכון, ישנן טענות כבדות משקל נגד צוות האכיפה המיוחד של המשנה לפרקליט המדינה, שי ניצן. אולם אין בהן כדי לבסס את הטענה שמדובר בסתימת פיות שפוגעת בחופש התורני.
גם הקשר שמנסים לעשות בין ההסתה שעליה הסכים הרב ליאור, לבין הסתה של מרצים מן השמאל נגד חוגגים ביום ירושלים, אינה מוצדקת. לאותם מרצים אין חיילים ולדבריהם אין כל משמעות מעשית. בשל-כך, אין לדבריהם תוקף של הסתה. לעומתם, לרב ליאור יש צבא תלמידים ועל-כך יכולה להעיד המחאה שפרצה אחר-הצהריים. מתן הכשר מצידו למסקנה ההלכתית שהופיעה בספר "תורת המלך" עלולה בהחלט להתפרש כהסכמה לביצוע מעשי הרג. הסכנה גדולה במיוחד נובעת מכן שרבים מתלמידיו של הרב ליאור הם צעירים שפעמים רבות אינם מצליחים לראות את העולם באופן מורכב.
לכך צריך להוסיף את השתרשות תפישת "דעת תורה" בציבור החרדי לאומי בשנים האחרונות. על-פי נוסח זה שמופיע על כרוזים רבים של רבנים, שהמשמעות הסמנטית שלו היא - זוהי דעת התורה ואין בלתה ומי שעושה אחרת פועל נגד התורה - דבריו של הרב אינם ניתנים לסתירה או לערעור. אם עד לשנים האחרונות ניתן היה למצוא אותו רק בצד החרדי של המפה הסוציולוגית בישראל, ניתן כעת למצוא אותו כיום בריכוזים רבים של הימין התורני ביהודה ובשומרון.
למעשה, הרב ליאור מסכן את התלמידים הנוהים אחריו, משום שהם ולא הוא ישלמו מחיר כבד - מי מהם שיפעל ברוח דבריו, ומי שיילך למעצר בגלל הפגנות כדי להגן עליו.
כאמור, מלחמות הכבוד שערך הרב ליאור ושערכו אנשיו עם המשטרה - בניסיון להביא לכך שהחקירה תתנהל בביתו - היא הבעייתית. המשטרה, שאנחנו איננו חוסכים ממנה את שבט הביקורת, ניסתה במקרה הזה לשכנע את הרב ליאור להגיע בעצמו לחקירה. לאחר שסירב פעם אחר פעם - נאלצה לעכבו לחקירה.
אגב, גם הטענות לפיהן הרב ליאור נלקח בניידת משטרה כאחרון הגנבים אינה נכונה. אחד משוטרי היחבא"ל החליף את נהגו האישי של הרב והוא נלקח למטה היחידה בלוד במכוניתו.
מי שפגע בכבוד התורה, מי שמחלל שם שמיים, הם הרב ליאור ותלמידיו. מספיק לשים לב על התחושה שהמחאה הזאת גורמת לציבור כולו על-מנת להגיע למסקנה הזאת. לו רק היו שמים ליבם על המשנה במסכת אבות שקובעת ש"כל שאין רוח הבריות נוחה הימנו - אין רוח המקום נוחה הימנו".
