התופעה שנחשפה בסרטון בו נראו אוהדי כדורגל מעודדים ילדים לקרוא קריאות "מוות לערבים" היא בבחינת דגל אדום לכולנו. בעקבות פרסום הסרטון, בו נראו מספר אוהדי בית"ר ירושלים מלמדים ילדים שירי הסתה, וגל הגינוי שבא בעקבותיו, התקוממו אוהדי בית"ר וטענו כי האשמת כלל האוהדים בגזענות היא הכללה המציירת את כל האוהדים כגזענים, בורים ומתלהמים. אלא שזהו בעצם השיעור הראשון בגזענות. הכללה היא הבסיס לגזענות.
ניתן לומר שההכללה לגבי האוהדים היא תגובה הולמת "במגרש שלהם": מי שנמנה על קבוצה שחלק (לא קטן ממנה) קורא להרג וגירוש ערבים, שלא יתפלא שהתגובה להסתה תהיה מכלילה.
מצד שני, ייתכן שזהו התמריץ הגדול ביותר עבור אוהדים, שאינם מזדהים עם קריאות ההסתה, לברא מתוכם את העשבים השוטים, שצמחו בהם ולחנך את ילדיהם ברוח סובלנית יותר.
האוהדים כעסו על האצבעות המאשימות נגדם וטענו שתמיד נטפלים אליהם. אבל הנה דווקא בעבר הלא רחוק היה מי שפרגן להם מכיוון מפתיע: עבאס סואן, שחקן נבחרת ישראל ובני סחנין לשעבר, שדווקא פרגן השנה להנהלת בית"ר ירושלים על מאמציה למיגור הגזענות והאלימות במגרשים, בעקבות פרסום ממצאי דוח
הקרן החדשה לישראל המסכם את מדד הגזענות במגרשי הכדורגל בעונה האחרונה.
אבל לא רק האוהדים השפויים של בית"ר צריכים לקחת אחריות נגד גזענות. הנהלות הקבוצות הם אלה שצריכים לפני כולם להתעשת. זה נכון לא רק לגבי בית"ר, או כפי שהצהיר לא מזמן יניב קטן, קפטן אלופת ישראל: "לשחקנים יש אחריות להראות את הדרך לדור הצעיר לכדורגל הוגן כמובן שהניצחון הוא המטרה, אבל אלימות ושנאת האחר הם לא הדרך".
חשוב לציין את מה שאינו מובן מאליו - לאחר התקרית הנהלתה של בית"ר פרסמה הודעת גינוי להתנהגות האוהדים. נדמה שתמו הימים בהם גילויי גזענות טואטאו מתחת לשטיח ב'בית וגן'. בהתאם לרוח החדשה הנושבת בהנהלת הקבוצה, גם בחלק לא מבוטל מאוהדי הקבוצה, מכירים בעובדה כי קריאות ההסתה והתדמית הגזענית פוגעים בראש ובראשונה בקבוצה עצמה ובתדמית הכדורגל כספורט קבוצתי מקצועי ומהנה.
העברת "לפיד השנאה וההסתה" מדור הבוגרים לדור הילדים, היא תהליך מסוכן שיש לבלום, ויפה שעה אחת קודם. אסור שהכדורגל הישראלי יהפוך למקום בו מחנכים את דור העתיד של ישראל לשנאה ולגזענות.
רגע לפני שעונת המשחקים הבאה מתחילה, על כל הגורמים המעורבים בתעשיית הכדורגל - שחקנים, הנהלות הקבוצות, ההתאחדות לכדורגל וכמובן האוהדים - לראות בחינוך הדור הצעיר לסובלנות וקבלת האחר, יעד אסטרטגי להפחתת האלימות במגרשים. ללא חינוך לסובלנות וקבלת האחר וללא חינוך לפעולות למיגור הגזענות במגרשי הכדורגל, יהפוך הספורט מסמל לקבוצתיות ופתיחות לכשרון ספורטיבי בלי הבדל דת, גזע ומין, לסמל לכל הדברים המכוערים בחברה הישראלית.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
