משתררים עלינו ומתחזים לשומרי הדמוקרטיה

לבריטניה הדמוקרטית, כמו לישראל, אין חוקה כתובה, אבל יש הסכמה בין זרועות השלטון. למשל, למלכה הסמכות לפזר את הפרלמנט ולהכריז על בחירות חדשות, אך היא לא תעשה זאת אלא אם יבקש זאת ממנה ראש הממשלה - אחרי שהפסיד את הרוב בפרלמנט או כאשר הגיע הזמן לבחירות חדשות. לעמת זאת, יודע ראש הממשלה כי אם לא יבקש את פיזור הפרלמנט מקץ חמש שנים, לא יוכל להמשיך בתפקידו עד אין קץ, כי אז תפזר המלכה ביוזמתה את הפרלמנט. אם כן, מה הצורך בחוקה כתובה ומדוע מבקשים חוגי הכת השלטת במדינה ליצור חוקה כתובה לישראל? אומרים כי החוקה מיועדת להגן על המיעוט, מפני החלטות של הרוב בכנסת.

באמת, חוקות כתובות נוצרות לאחר הפיכות. לאחר השימוש בכוח להריגת השליטים הקודמים או להבסתם במלחמה והפרת כל החוקים הקיימים, יש צורך להשיב את העם לשתף עם המשטר החדש פעולה ולשמור על חוקיו. כך לאחר המהפכה הצרפתית, ולאחר מרד המושבות באמריקה נגד השלטון הבריטי, לאחר מהפכת אתא-תורכ בטורקיה, ואף לאחר קריסת השלטון בצרפת ועליית הגנרל דה-גול.

לפעמים נקבעת החוקה בידי גורם חיצוני, כמו לאחר מתן העצמאות לארצות באסיה ובאפריקה, שהיו תחת שלטון בריטי או צרפתי. היה חשש שהבחירות הראשונות תהיינה גם האחרונות, כי המנהיג הראשון שנבחר לא יקים עוד בחירות בעתיד. ובכן, חיברו המשפטנים של המעצמות חוקות יפות, החוקות הללו הגבילו את זכויות בית הנבחרים, שלא יוכל לחוקק חוקים המנוגדים לחוקה, ולא ינצל את הרוב בפרלמנט הראשון לבטל ולפגוע בזכויות המיעוט. במציאות הפכו השליטים לעריצים והפרו את החוקה, כי מי יכול לומר להם מה לעשות ולהתלונן על הפרת החוקה? את העריצים הללו אפשר היה להחליף רק בכוח, בהפיכה. אחרי כל הפיכה מחוקקים חקיקה חדשה.

כאשר מתחברים אנשים ומשקיעים מכספם בחברה מסחרית, הם מסכימים על כללי התאגדות. בצורה זאת לא יוכלו בעלי הרוב לגזול את כספי המיעוט. אם בכל זאת יצביעו הרוב על החלטה הפוגעת בזכויות מיעוט מן המשקיעים, פתוחה הדרך לפני המשקיעים לפנות לבית המשפט לפסוק על-פי כללי ההתאגדות ולכפות את פסיקתו על הצדדים. אבל אם תחליט מחר הממשלה לא לציית להוראה של בית המשפט העליון, אין לבית המשפט צבא ומשטרה לכפות את רצונו. באותו זמן לא תרצה הממשלה להיראות בעיני הציבור כמפירת חוק. בג"ץ תלוי אם כן באמון הציבור. ההתפתחויות האחרונות מעידות כי האמון הזה אינו קיים עוד. במדינת ישראל נטל בית המשפט העליון סמכות להיות במקום הממשלה ובמקום הכנסת גם יחד, והוא פועל לא לפי החוקים, כי אם על-פי כללים שהוא עצמו בחר לעצמו וקורא להם נאורים. בג"ץ קיבל בעבר כמה החלטות בעניינים צבאיים אשר אין לו הבנה בהם או מתוך החלטה מודעת לסכן חיילים. ההחלטות הללו הביאו לאובדן חיים של חיילים ואזרחים ישראלים. בג"ץ נטל סמכות בלא לקבל אחריות.

בזמן שהפרלמנט הבריטי מחוקק לפי צרכי המדינה בזמננו, כפוף הקונגרס האמריקני לחוקה שנחקקה לפני כמאתיים שנה. כל חוק נסרק בידי בית המשפט לבדוק התאמתו לחוקה, ועורכי דין עסוקים בוויכחים ספרותיים על משמעות המתווכחים בפלפולים משפטיים וספרותיים לאלץ את המילים של החוקה העתיקה להתאים למציאות המודרנית, שלא עלתה על דעתם של מחברי החוקה.

ואיך התקבלה החוקה בארצות הברית? לאחר המרד בממשלה הקיימת הבריטית, היה צורך לקבע סדר חדש, של הסכמה חדשה לשלטון. והיה צורך נוסף בחוקה כתובה - המדינות שהתאגדו יחד ויתרו בכך על עצמאותן אך ביקשו לשמור על זכויותיהן, שלא ירמסו המדינות הגדולות את המדינות הקטנות. החתימה על החוקה התעכבה בגלל מחלוקת בין מדינות הצפון והדרום על חלק חשוב בחוקה והוא ייצוג המדינות בקונגרס. בבית העליון של הקונגרס - הוא הסנאט - שני חברים לכל מדינה ומדינה. אך בבית התחתון של הקונגרס - בית הנבחרים - לכל מדינה מספר חברים יחסי לאוכלוסייתה. כמו-כן נקבע לכל מדינה מספר חברים בגוף הבוחר את הנשיא על-פי גודל האוכלוסיה (והם מצביעים עבור המועמד שזכה לרוב באותה מדינה). במדינות הדרום היה מספר גדול מאוד של עבדים אשר לא הייתה להם זכות הצבעה, אבל הן ביקשו להכליל אותן בחישוב לקביעת מספר נציגיהן בקונגרס, אבל מדינות הצפון התנגדו. לבסוף הוסכמה פשרה - מספר העבדים לא יתווסף במלואו, אלא רק שלוש חמישיות יילקחו בחשבון. גם החוקה הזאת לא עזרה - כאשר ביקשו הנשיא לינקולן ומדינות הצפון לבטל את העבדות, אמרו מדינות הדרום כי החוקה מבטיחה את זכותן להחזיק בעבדים. המחלוקת הביאה למלחמת אזרחים ולנצחון הצפון על הדרום.

בג"ץ נטל לעצמו את הזכות לבטל חוקים של הכנסת בדרך מיוחדת. הוא נותן פירוש מרחיק-לכת לחוק אחד מסוים - חוק כבוד האדם וחירותו - ומבטל חוקים של הכנסת אשר על-פי דעתו אינם מתאימים לאותו חוק. בג"ץ מרחיב יותר ויותר את פירושו על אותו חוק וכולל בו שמירה על ערכים שונים שבדה בג"ץ מלבו ואין להם הסכמה בכנסת ובעם. בידי הכנסת פתרון פשוט לעצירת תהליך החלשת כוחה. ההחלטה על יצירת המושג של חוק יסוד התקבלה ברוב רגיל בכנסת. הכנסת יכולה מחר להחליט ברוב רגיל לבטל את המעמד של חוק יסוד.

האם תמצא הכנסת את האומץ הדרוש לתיקון המצב? יש בקרב חברי הכנסת מי שקופה של שרצים תלויה להם על גבם או קופה של כספי עמותות חבויה אצלם, והם חוששים שאם יגבה לבם על הרשות השופטת, תבוא הפרקליטות ותאמר להם שובו לאחור. גם חבר כנסת צח כשלג יש לו להתיירא מזעם הפרקליטות, כמו שארע שהוגשו כתבי אישום שעצרו מינוי אנשים לתפקיד שר משפטים או שר ביטחון פנים. במשפט שהתקיים נמצא שלא היה יסוד לתביעה, אבל המינויים כבר בוטלו ונבחרו אחרים במקומם. מי שהיו אחראים להגשת סדרה של תביעות כושלות לא נפגע מעמדם המקצועי, ולהפך - קודמו בסולם המינויים.

בעבר חסרו חברי כנסת אשר להם רמת ההשכלה והיכולת המחשבתית לעמוד בוויכוח רעיוני מול פרופ' אהרן ברק. מקרב חברי הכנסת של הליכוד של היום מתעלים יריב לוין וזאב אלקין בכושר הניתוח והצגת דבריהם, והם החלו בתהליך לעצירת הכרסום במעמד הכנסת.

ישראל אינה זקוקה לחוקה כתובה אשר תגביל את זכויות הגוף הנבחר - הכנסת - ותמליך את בג"ץ להחליט מה יהיו החוקים ואיך תנוהל המדינה. עלינו לחזור להסכמה ברורה בין הרשויות לבין עצמן ובין הציבור. הכנסת הנבחרת היא הרשות המחוקקת. הממשלה היא הוועד הפועל של הכנסת, ועליה לנהל את המדינה ולהגן עליה מפני האויב. הרשות השופטת ובכללה בג"ץ ישפטו בין אזרחים על-פי חוקי הכנסת, ויגנו על האזרח אם הרשות הפועלת - הממשלה - ואם פקידיה פוגעים באזרחים בניגוד לחוקי הכנסת. כל הרשויות תלויות באמון הציבור. ללא אמון, לא יצייתו האזרחים ולא יהיה ניהול תקין של המדינה.

המתנגדים לחוק מסוים שקיבלה הכנסת מודיעים כי החוק אינו חוקתי. כידוע, אין לישראל חוקה כתובה, אבל הם שבים עוד ועוד על הביטוי החוקתי, להטעות את הציבור שיקבל את התערבות יועצים משפטיים למיניהם להגביל את סמכות הכנסת לחוקק חוקים.

עוד מוסיפים המתנגדים ואומרים כי החוק אנטי-דמוקרטי והם יפנו לבית המשפט הגבוה לצדק לבטלו. הם מנופפים בשם הדמוקרטיה בעודם מבקשים לבטל את הדמוקרטיה, לבטל את החלטות הכנסת הנבחרת ולהשאיר את ניהול המדינה בידי שופטי בג"ץ שאיש לא הצביע בבחירות עבורם. היועץ המשפטי לממשלה אומר כי יתקשה להופיע בפני בג"ץ להגן על זכותה של הכנסת לחוקק את החוק.

מימי שבת השופט אהרן ברק בראשו, מבקש בית המשפט העליון הישראלי לדמות עצמו לבית המשפט העליון של ארה"ב. ברור כי אין שום יסוד להשוואה הזאת. בארה"ב נחקרים השופטים על דעותיהם והשקפותיהם בהופעות לפני הקונגרס. והקונגרס - אשר מייצג את דעות המצביעים בבחירות - הוא המאשר את מינוי השופטים. השופטים בישראל אינם נשאלים על דעותיהם בתהליך בחירתם. גם בבריטניה, בדומה לישראל, אין נשאלים השופטים על דעותיהם. הם מתמנים בידי הלורד צ'נסלור - שהיה עד הזמן האחרון השופט הבכיר בבית הלורדים וגם חבר הממשלה הממונה על בתי המשפט - על-פי כשרונם המשפטי. ובבריטניה, בניגוד לארה"ב, אין השופטים מבקשים לעצמם את הזכות לפסול או לתקן חוקים אשר מחוקק הפרלמנט. בג"ץ בישראל מבקש להיות בשני עולמות בזמן אחד - השופטים מתמנים כמו בבריטניה בידי גוף שרובו שופטים, ובאותו הזמן, כמו בארה"ב, הוא נוטל לעצמו את הזכות להתערב בהחלטות הכנסת.