גישור בין שותפים עסקיים

מהן הדרכים הפתוחות בפני שותף בעסק/בחברה אשר מגלה, בהדרגה או בוקר בהיר אחד, שהוא כבר לא סומך על שותפו?. הנביא עמוס הציג שאלה רטורית: "הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו" (עמוס ג'3). שאלתו ניתנת למספר פרשנויות. מכל מקום, המציאות מלמדת אותנו שלפעמים שניים שהלכו יחדיו, משך זמן כזה או אחר, בשיתוף עסקי שהיה מוצלח ורווחי, מגיעים למצב שבו המשך השותפות ביניהם בלתי אפשרי ואף בלתי נסבל.

כישלון שותפות עסקית יכול לנבוע מכמה גורמים, וביניהם העדר זהות בין המטרות של כל אחד מהצדדים, מחלוקות באשר לדרך העסקית או המקצועית המתאימה, אינטרסים זרים, כניסת דור ההמשך, וכו'. כאשר זה קורה בין שותפים, שהלכו יחד דרך ארוכה, עולות האשמות בבגידה ומעילה באמון, וגם תחושות רגשיות קשות של אכזבה ואפילו פחד וחוסר שליטה.

לעיתים קרובות מדי מגיעים השותפים למצב שבו לא קיימת שום אפשרות לתקשורת בונה ביניהם. חוסר האמון מתעצם והולך, ואפילו מעשים שעד כה היו חלק מנוהל שגרתי, יכולים להתפרש על-ידי שותף כמעשים זדוניים, שתחבולה מסתתרת מאחריהם.

לעיתים קרובות מתלווה לסכסוך ירידה חדה בתפקודו של העסק ובתוצאות הכספיות, ולא תמיד ברור מה קדם למה - הסכסוך או ההרעה הכלכלית. מצבו הגרוע של העסק עשוי לנבוע מהיחסים הרעועים בין השותפים ומהפסקת שיתוף הפעולה ביניהם, עד כדי השמצת השותף באזני לקוחות או ספקים, וזריעת ספקות אצלם באשר לכדאיות שבעבודה עם אותו עסק. לעיתים המצב הקשה של העסק הוא שמערער את היחסים בין השותפים. כתוצאה מכך, במקום לשלב כוחות, מתחילים בהאשמות הדדיות. כך או כך, המצב המתואר לעיל מחייב פתרון נמרץ ומהיר, שאם לא כן, יקברו השותפים לא רק את השותפות ביניהם, אלא גם את העסק, על כל יתרונותיו והפוטנציאל שבו.

מה עושים?

הנחות המוצא שלנו הן כדלקמן:

• הצדדים אינם מסוגלים להגיע לפתרון בהסכמה בכוחות עצמם;

• מדובר במצב שבו לא נכון להחזיר את השותפים למצב הקודם, אלא נדרשת "הפרדת כוחות" בין השותפים;

• הצדדים או אחד מהם מאמינים שקיים סיכוי של ממש להחזרת העסק לפסים של צמיחה, או למכירתו לצד ג'.

הפתרון המעשי נראה פשוט ומתבקש: אחד השותפים ירכוש את החלק של משנהו בעסק, ויישאר עם מלוא העסק לעצמו; או שני השותפים ימכרו את מלוא זכויותיהם בעסק לצד שלישי.

אלא, שפעמים רבות מאד, השותפים כבר אינם מסוגלים לתקשר ביניהם או להגיע להסכמות כלשהן בכוחות עצמם, וכל צד מתבצר בעמדתו; לפחות אחד השותפים מגיע לסף חשדנות כל כך גבוה, עד כי כל הצעה, הוגנת וסבירה ככל שתהיה, מתפרשת אצלו כתחבולה ולא נבחנת ברציונאליות; לעיתים, ההצעות באמת נגועות בחוסר הוגנות;

במצבים כאלה הצדדים אינם רואים עוד לנגד עיניהם כל אפשרות של פתרון בהסכמה. הם חושבים שהדרך היחידה לצאת מהסבך היא בהליכים משפטיים, וכל אחד מאמין או מקווה שבסוף הדרך תהיה ידו על העליונה. יש מי שבוחר בהגשת בקשה לפירוק החברה או השותפות, ויש מי שבוחר בהגשת תביעה אזרחית, ומבקש סעדים מתחום החוזים, הנזיקין, דיני החברות או אחרים. אם בחרו בכך, סביר מאוד להניח שהצדדים ימצאו עצמם נגררים להליכים משפטיים ממושכים, יקרים ושוחקים, ובינתיים העסק הולך ודועך.

המצב הנוצר הוא בלתי רציונאלי לחלוטין, שכן הפתרון היעיל והנכון, מבחינת מסחרית ועסקית, "מונח על השולחן", ויחד עם זאת הצדדים נוקטים במהלכים המזיקים להם ומרחיקים אותם מהפתרון היעיל.

מה עוד אפשר לעשות?

זהו מקרה קלאסי לניהול הסכסוך וליישובו במסגרת הליכי גישור. כינוס הצדדים לחדר הגישור, בסיוע פעיל ובתיווך של מגשר מיומן, יאפשר לצדדים הניצים לקיים דיאלוג, ולנהל מו"מ יעיל. הגם שלשני הצדדים לפחות מטרה אחת משותפת, הם נמצאים במבוי סתום. לכן, הם יפיקו תועלת עצומה מהסתייעות בצד שלישי, מקצועי ונייטרלי, בעל ניסיון ויכולת הבנה מסחרית ומשפטית, יחד עם הכשרה וכישורים מתאימים בהליכי משא-ומתן שיתופיים ויישוב סכסוכים. המגשר יוכל לסייע לצדדים לזקק את נקודות המחלוקת, ולהבין במה הם באמת חלוקים, ומה משותף להם. כך תיסלל הדרך להגיע להסכמות מסחריות ועסקיות יצירתיות ומיטביות, בשיתוף המידע והרעיונות שיתקבלו מהצדדים עצמם.

מאחר שבתהליך גישור הצדדים אינם מוגבלים לסעדים ספציפיים שניתן לקבל מבית המשפט, ניתן בגישור להגיע להסכם יצירתי, אשר ייתן מענה למגוון צרכים ואינטרסים, אשר לא ניתן לתת להם מענה בהליך משפטי רגיל.

מגשר מנוסה, המיומן גם בתחום המשפטי-העסקי, יכול להביא לסיום התהליך באופן יעיל ומהיר, תוך שמירת כבודם וסודותיהם של שני הצדדים, ובאופן שיאפשר לכל אחד מהם לצאת לדרך חדשה ללא מטענים מיותרים, נפשיים וכלכליים.