|
דבורה הנביאה. קול באישה ערווה?
|
|
|
|
|
"וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינוֹעָם בַּיּוֹם הַהוּא"(שופטים ה' 1) דואט של שנים - שר צבא ומנהיגה כריזמטית הנושאת בתארים של שופטת ונביאה - פצחו בשירה בפני חיילים ואזרחים אחרי שפרקו את עול האימה של צבא סיסרא, שר הצבא של ייבין, מלך חצור.
הפועל וַתָּשֵׁר מבליט, שהסולנית והדומיננטית הייתה דבורה ורק ברק הרפה ההססן מצטרף לשירה. מצד אחחד צוין ששניהם שרו ביחד, אבל השימוש הוא בגוף שני, נקבה - וַּתָּשַׁר.
שם במורדות "חֲרוֹשֶׁת גּוֹיִים אֶל נַחַל הַקִּישׁוֹן" שמעו חיילים ואזרחים "קול באשה ערווה"???. הם שמעו את דבורה פוצחת בשיר - "שִׁמְעוּ מְלָכִים , הַאֲזִינוּ רוֹזְנִים, אָנוֹכִי לה' , אָנוֹכִי (דבורה) אָשִׁיר אֲזַמֵּר ל-ה' אֱלוֹהֵי יִשְׁרָאֵל".
חיילים ואזרחים, זקנים, נשים וטף ניצבו במעמד הניצחון ושמעו את השירה בת 31 פסוקים. שירה של אשה המכירה בכוחה ודורשת מהקהל, שיפנים כי השחרור מעול ייבין מלך חצור הוא בזכותן של נשים , ששמו קץ למצב של נרפות בחברה הישראלית, והשינוי בא "עַד שֶׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה, שׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׁרָאֵל".
דבורה אינה שוכחת להזכיר את תרומתה של אשה נוספת, בת למיעוט לאומי שחי בישראל, יעל אשה בת לשבט הקיני, שסיכנה את חייה והרגה את סיסרא שר הצבא - "תְּבוֹרַך מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֲבֵר הַקֵּינִי, מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבוֹרַך".
הקהל הרב שנאסף לשמוע את שירת דבורה, האם הוא שמע קול באישה ערווה ??? או שהוא שמע את קולה של אשה אמיצה, שבזכותה "חָדְלוּ פְּרָזוֹן בְּיִשְׁרָאֵל, חָדֵלוּ" (שופטים ה' 7). המעמד המרגש בספר שופטים פרק ה' לא היה מוכן לקבל את ההלכה, שנתקבעה לפיה לגברים אסור לשמוע קול זמר של אשה מטעמי צניעות.
המעמד הזה היה שם ללעג את ההלכה של הרב ששת, שאין להסתכל באצבע קטנה של אשה לשם הנאה. זה הקהל שנהנה מקולה, ומכל מה ששידרה האשה המנהיגה דבורה, אשת לפידות, שהייתה גם נביאה וגם שופטת.
הקהל הגדול שעלה אל התומר, בין הרמה ובין בית אל, שם ישבה דרך קבע השופטת דבורה אשת לפידות, באמת היה שם ללעג את מה שנכתב יותר מאוחר במסכת קידושין, שהאיסור חל אפילו בקרבת שאלת שלום. כי התשובה מזמנת עלייה על שרטון של הקשבה לערווה. או שאסור לקרוא קריאת שמע שטפח מבשר פניה של אשה נראה.
כואב שהקצנה לאומנית והקצנה דתית מקבלים אחיזה בצבא הגנה לישראל. מול אותם חוגרים שקבעו שקול באשה ערווה. מול אותם קצינים, אלופים, רבנים ורבים המגלים הבנה ללבם של החוגרים, אני שולח אותם אל הרבבות שהאזינו ברטט לשירתה, לנאומה, לדבריה של דבורה.
וחשוב שנזכור כי הרמטכ"ל, רב אלוף ברק בן אבינועם, אומר לאישה היושבת תחת התומר - "אִם לא תֵּלְכִי עִמֵּי לא אֵלֵך". לא אלך לקרב לשחרור ישראל מעול יבין ושר צבאו סיסרא, לא אלך לקרב על קוממיות ישראל. בלי נוכחות האשה במארבים, בחפירות ובלילות הקרב בצוות יחד עם גברים, בלי צרופה לצוות הטנק או הזחל"ם, אנחנו לא נצא לקרב.
ספר שופטים פרק ה' מגנה אותם חוגרים שהחליטו, שקול באשה ערווה. ספר שופטים פרק ה' נוזף בהם, ברבנים ובקצינים שנותנים להם גבוי.