לפעמים צריך להגדיר מחדש מושגי יסוד. "הולינד" היא לא פרשה. "
הולילנד" היא מושג יסוד ישראלי שממחיש מה מתרחש ואיך מתנהלות המערכות הציבוריות שלנו. ואל תחשבו שמשהו שונה בצה"ל.
וזוהי הולילנד: במשך השנים 1994 ועד 2007 קיבלו נבחרי ציבור ופקידים בכירים בעיריית ירושלים ובמשרד הפנים (וכנראה גם במשרד לאיכות הסביבה) שוחד קבוע מיזמים שביקשו לקבל זכויות בניה מטורפות על קרקע בבירת ישראל. השוחד שולם, ולפקידים רבים מספור. זה שעלה ליזמים הרבה כסף, אבל בתמורה הם קיבלו כל מה שביקשו.
נחזור על המשמעות: במשך 14 שנים רצופות, המון שנים שבמהלכן נבחרי ציבור שונים נבחרו והתחלפו, פקידים בכירים וזוטרים פרשו לגמלאות ובמקומם באו אחרים, שוחדה מערכת התכנון והבניה במדינת ישראל בכל רמותיה. שוחדו הקודמים ושוחדו החדשים, לאורך ולרוחב המשרדים והלשכות, והם שוחדו גם בשנות התשעים, וגם בשנות האלפיים. ומכיוון שנדרשים המון אישורים לפרויקט כזה - אז שוחדו המון אנשים. ולמרבה הפלא לא התעוררה בעיה שמישהו בכל השרשרת הזו סירב לשוחד. וכך ניתנו אישורי בניה מטורפים בהיקפם וצורתם, והבניה בוצעה תוך הרס קו הרקיע, הרס הנוף ושוד כל זכויות הציבור במרחב הציבורי.
תמורת השוחד הנדיב המערכת הציבורית נתנה ליזמים כל מה שנתבקשה לתת ומעבר לדמיון. לו הם היו מבקשים להפוך את הכותל המערבי לקולנוע דריב-אין, או לקיר ספורט אתגרי לטיפוס הרים וגלישת סנפלינג, הם היו מקבלים גם את זה. הוכח סופית שתמורת הסכום הנכון אפשר לקנות בבירת ישראל את כל עובדי הציבור הנדרשים, גם בעירייה וגם במשרדי הממשלה. סליחה. אולי לא את כולם. אבל את כל מי שצריך לקנותו לשם קבלת ההחלטות, בכירים וזוטרים.
ואיש בכל השרשרת הזו לא סירב למעטפות, ואיש מהפקידים לא צלצל למשטרה. 14 שנה, והשתיקה נשמרה בפרויקט שמשך מההתחלה תמיהה ושאלות מצד לא מעט אזרחים.
14 שנים רצופות של שוחד אינן יכולות להתקיים בלי שכל הצמרת הציבורית המקומית, פקידים ועסקנים ונבחרי ציבור, תהייה מודעת לעניין, תדע מה המתרחש ותשתף עם זה פעולה. אל תרמו את עצמכם: זו לא עסקת שוחד מקרית וגם לא מכרז צדדי בודד. אלה היו 14 שנים רצופות שוועדות התכנון והבניה של עירית ירושלים ושל משרד הפנים התקיימו וחיו משוחד. ככה משלימים בירושלים משכורת, ככה מחתנים ילדים וככה קונים דירות. ושום אדם בר דעת לא אמור לקנות את ההיתממות של כל המעורבים במתן אישורי הבניה הללו, מי שמספרים לכם היום שהם לא ידעו וסתם ישבו בוועדות והצביעו בעד מה שנגד את החוק ואת הניסיון המקצועי. הם או היו מעורבים אקטיבית בעצמם, או שהם בחרו לשתוק, וכנראה מסיבה טובה, נעימה ומשתלמת.
"הולילנד" זו לא פרשה. הולילנד היא השיטה. והיא ממשיכה ומתרחשת בימים אלה. אולי גם אצלכם, בעירכם, אבל בוודאי בירושלים בירת ישראל ובפרוזדורי הממשלה שלה. מה שהוצג בפניכם כחריג, הוא בעצם המצב הקבוע.
ומדוע אני כותב זאת?
לפני כשנה הועברה לבדיקת מבקרת עיריית ירושלים פרשה הנוגעת לקשר בין המחלקה לפיקוח על הבניה לבין מהנדס אזרחי שחותם עבור העירייה על פרויקטים ועבודות שלא בוצעו מעולם. התלונה הכילה ראיות לכך שעובדי העירייה הללו יודעים שחתימת המהנדס הזה על ביצוע העבודות הינה כזב והעבודות הנדרשות לא בוצעו - אבל הם מחפים עליו ואף ממליצים לאזרחים לשכור את שירותיו "להסדרת עניינים" בעירייה. אזרחים גילו שבמקום לבצע את מה שמתחייב מהוראות חוקי התכנון והבניה, דברים שעולים לפעמים הרבה כסף, אפשר לשלם קצת למהנדס הזה, והוא כבר "מחליק" איכשהו את העניינים בעירייה. ולא צריך להיות גאון כדי להבין למה הפקידים ממליצים עליו, כמו שלא צריך להיות טיפש כדי להבין מדוע האזרחים שוכרים את שירותיו.
מבקרת העירייה פתחה השנה בחקירה. במשך חצי שנה ויותר היא חזרה ופנתה לעובדים ביקשה לקבל את הסברם ותגובתם, אבל איש מעובדי העירייה המעורבים לא השיב לה, אפילו לא בתירוצים. פקידי עיריית ירושלים פשוט החליטו לשתוק ולא להשיב לשום שאלה של הביקורת. מאחר שלכל מי שחשוד בפלילים במדינת ישראל עומדת זכות השתיקה, נראה שהם בחרו בה.
אחד משומרי זכות השתיקה הזו הינו מי שמכהן כמהנדס העיר הנוכחי. קודמו בתפקיד, אגב, הוא כבר ממומלצי משטרת ישראל להעמדה לדין על שוחד בפרשת הולילנד. אין קשר, כמובן. הכל מקריות. ברור.
אבל עיקר הסיפור הוא שעובדי עיריית ירושלים הינם הראשונים במדינה שגילו את הפטנט המדהים: במקום להשיב ולהסתבך, מה שקרה עד כה לכל מי שהתחיל להשיב במדינת ישראל לשאלות של מבקר עירייה או מבקר מדינה שהתחילו לחטט היכן שצריך, הפקידים החלו שומרים על זכות השתיקה. עובדי ציבור בכירים בעיריית ירושלים ממשיכים ומכהנים כיום בתפקידם למרות, או בגלל, שהם מסרבים לענות לשאלות הביקורת ולמסור הסבר על מעשיהם.
יש מקומות שעובדים כאלה היו מושעים מתפקידם בו ביום על-ידי ראש העיר שלהם. כך דורש גם החוק בישראל. אבל ישנן מדינות (וערים) במזרח התיכון בהן הם ממשיכים לשבת בתפקידם ולחתום על אישורים ותוכניות בניה. ככה מקימים כאן הולילנדים. ואחר כך, כשמתברר שבמשך 14 שנים ניזונה כל הצמרת הפקידותית המקומית משוחד ושלמונים רצופים, כולם עושים כאילו קולות של הפתעה.
זה עצוב, כי השחיתות המוניציפאלית הציבורית היא כל כך מושרשת, עד שהיא הפכה כבר לנורמה, והשמירה על זכות השתיקה הפכה לכלי העבודה הקבוע של הפקיד עובד הציבור. לפחות בירושלים. הנה, בניגוד לכל ממה שהפסימיסטים טוענים, אנחנו כן השתלבנו במרחב. מצרים וטורקיה וירושלים יחדיו.
ואם מישהו מכם חושב שזה יגמר אחרת במערכת הביטחון, ברכש ובהצטיידות שלה, שיחיה בינתיים בנעימים. עד ליום שהתוצאות יכו בו, או בבני משפחתו. גם החוגגים בחתונה באולמי ורסאי לא הבינו למה הם נופלים 3 קומות באמצע הריקודים. כי למרות שעל רצפות הפלקל נכתב ופורסם והוזעק עוד קודם לכן, כולם התייחסו לזה כעוד סתם מאמר. עד שהרצפה נפלה. כנ"ל זה מתפתח וצומח בכל תחום, בכל מקום. בדקו גם ברשות המקומית שלכם.
הולילנד היא כאן, והצל שלה עולה וצומח מחדש. ובאותה עיר.
וסליחה אם יש בעיריית ירושלים עובדים שלא מעורבים בפרשות ושלא לוקחים שוחד. בטח שיש. אבל נוכח השמירה על זכות השתיקה של האחרים ולנוכח העובדה שראש העיר, היודע ומדווח על המתרחש, משאיר אותם בתפקידם, כבר די קשה לזהות מי הוא מי. אבל אולי זה כבר לא חשוב.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
