בראשית המאה ה-19 הוקמה חברת יעוץ כלכלי. עם השנים הפכה S&P לחב' דירוג האשראי הגדולה והמקצועית בעולם. כיום עומד בראשה דוון שארמה ממוצא הודי. מזכיר את רובין שארמה? שניהם הודים. קירבה משפחתית ככל הנראה אין, אולם שני האנשים עוסקים בתחומים קרובים משני קצוות - האחד כלכלה והשני ניהול החיים. איזה קסם בשמות השניים המובילים בתחומם, שניהם מפגינים נינוחות, תרבותיות שלשומע את השם STANDARD & POORS מעלה מיד תמיהה. השבוע התבשרנו שחב' דירוג האשראי הבינלאומי S&P העלתה את דירוג האשראי של ישראל ומיד יצא העם בצהלות שמחה.
סליחה... לא העם, אלא ממשלת ישראל. יש לנו כלכלה בצמיחה! העם לא מרגיש צמיחה, העם מרגיש צניחה. הכל נשמע טוב עד שנחשפתי לשמה המלא של החברה. ויש כנראה סיבה מוצדקת להצגת החברה בתקשורת בראשי תיבות ולא בשמה המלא. S&P או בשמה המלא STANDARD & POORS תקנים ועוני ? תקנים לעוני? פה המקום להבהיר כי מייסדי החברה פעלו ופועלים למען מטרה טובה, אולם בעת הזאת מצאתי את שמה המלא של החברה אירוני למדי.
שבת בבוקר נפגשים הבולגרים במגרשי הטניס של יפו. קבוצה ותיקה ומאוחדת מתחומי עיסוק מגוונים - רפואה, תקשורת, עיתונות, עסקים. כבולגרי גאה זכיתי להכיר את החברים הותיקים, כולם נושקים לגילאי יציאה לגמלאות. מנוסים, דעתנים ובעיקר אנשי שיח מעניינים. בכלל הבולגרים נהנים ממה שיש, מסתפקים במועט ונהנים מחברותא.
ד"ר בנטוב פרש השבוע לגמלאות. איש מדהים ותרבותי, ישבנו על ספסל תחת עץ בחצר מגרשי הטניס של יפו. יפו הייתה מקום מגוריהם של בולגרים רבים, חלקם נותרו ביפו, חלקם היגרו לערים אחרות ויש גם את אלה שחזרו ליפו מערים אחרות. יש בה ביפו של הבולגרים טעם מיוחד, פשטות שעוטפת אותך. גילגלנו שיחה בנושאים חברתיים והיסטוריים, קישרנו הווה לעבר. חוויה מרתקת לאנשים שיש בהם עדיין יצר הקשבה ושיח. ד"ר בנטוב ורעייתו 22 שנים בארץ, התאקלמו, התמקמו, הסתדרו. ראובן בתחום הרפואה ופורי בתחום החינוך. אנשים מיוחדים. ראובן הראה לי תמונות מבולגריה, סופיה, ויטושה, ירוק ומים. 7 מיליון וקצת בולגרים במדינה שמרבית חייה הייתה תחת שלטון זר - עותמנים, קומוניזם, יציאה מעבדות לחירות. בולגריה נתפסת בעיני הישראלי כחלופה לטורקיה, ערי הים השחור, סוג זול ופשוט של "הכל כלול". והרי אנחנו הישראלים אוהבים "הכל כלול", המצאנו את הביטוי. הכל כלול, אחד ועוד אחד מתנה, חצי חינם, כמעט חינם - עבודה בעיניים. מי שבאמת רוצה להכיר מדינה זרה ראוי לו שיסתובב בין תושביה, לשבת בבתי קפה, להקשיב לשפה, להכיר אנשים, להחליף דעות, חוויות ולפתח קשרים. היום בולגריה היא מדינה אחרת, מתפתחת לאיטה, בקצב שלה. האנשים חיים בקצב המתאים להם, מנסים להתחבר מחדש, להתגבש לחברה מודרנית, כלכלית. אני חושב שלזכותם החינוך והתרבות והערכים הפשוטים של החיים - אלה יביאו אותם להיות חברה בריאה ומאוחדת.
כשיצאתי ממגרשי הטניס של יפו חשבתי לעצמי שהפשטות הזאת מביאה אדם למקום של שלווה ונוחות. פתאום המימדים האמיתיים של החיים נראים חשובים מכל.
המחשבות על הפגישה עם הבולגרים ביפו לא הניחה לי. ניסיתי לאתרם גם בפייסבוק. לא יאומן, קבוצה גדולה של בולגרים שהקימה אתר אינטרנט, קבוצה בפייסבוק, נפגשים לטניס בשבת בבוקר ביפו, באמצע השבוע במסעדה בולגרית אותנטית בת"א. האוכל הבולגרי הפשוט והזול זוכה לעדנה במרכז ת"א. איך זה קורה ? בין כל המסעדות היוקרתיות עם מנות קצת בצלחת ענקית מוצאות המסעדות האותנטיות מקום. מסתבר שכן, יש גם כאלה ובמרכז ת"א.
בילדותי לימדה אותי אמי שכל אדם הוא דוד. ברבות הימים הסתבר לי שכל הבולגרים הם דודים. בזמנו חשבתי שאם יש לי כל כך הרבה דודים איך זה שבערבי חג המשפחה כה קטנה. אז זהו, שהתא המשפחתי יכול להיות מצומצם והחברה סביבך רחבה. כך הבולגרים - כולם דודים ודודות. זהו החיבור האנושי שקל מאד להסתדר איתו ולכבדו, בהיות אדם - אדם באשר הוא ללא קשר למצבו הפיננסי. למי שאינו מאמין אני מציע לנסות לברך כל הנקרה בדרכו בברכה - שלום, בוקר טוב... איזה פלא יש בברכה - עיניים נפקחות, חיוך קל, פליאה. קל לנו לשפוט קשה לנו לכבד ! נסו והווכחו בהבדל הקטן אבל העצום הזה.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
