בראש השנה מתחילה בכל שנה ספירה מחדש. זה נשמע לא הגיוני, כיוון שאנו במעגליות של מחזוריות קבועה. איך תיתכן התחדשות בתוך המחזוריות הזאת? ובכל זאת, ראש השנה נותן לנו כיחידים וגם כעם התחלה חדשה. ההתחלה מאפשרת לנו לתקן את מה שהיה ולהתחדש. ההתחדשות שלנו היא התחדשות רוחנית.
לא ניתן להתעלם מרגע ההתחדשות, כי יש לו סימן חיצוני באוויר: אנו שומעים קול שופר. גם מי שבוחר להימלט מרגע ההשתנות, שומע את הדהודיו של השופר הקוראים לו: "בן אדם, מה לך נרדם". והוא מתעורר.
ראש השנה נתפס כיום שבו ממליכים את האל, רעיון זה חוזר ונשנה בתפילות ראש השנה, ויש אף ברכת מלכויות בתפילת מוסף. עבור כל יהודי, יש משמעות רבה בכך שזהו בו-זמנית גם היום שבו נברא האדם. זה מחזק את התפישה הרוחנית, שכל אדם חווֶה בכל שנה לידה מחודשת כאדם, התחדשות רוחנית.
כדי לחדש את עצמנו, אנו מתנקים ממה שהיה, משליכים ומסירים את הסִיגים שהיו. זה מתבצע ממש במעשה פולחני מוכָּר לכולנו - "התשליך". ליד מקור מים נאמרת תפילת "תשליך", והעוונות מושלכים למים, על-פי הפסוק "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" [מיכה ז', י"ט].
ראש השנה נקרא במקורותינו "יום הזיכרון", וזה עוד סוג של סימן כנגד השִכחה. מי ששומע את קולו של השופר, שומע את הזעקה כנגד השכחה. במקרא החג אינו נקרא "ראש השנה", אך בספרות של חכמינו (חז"ל), מופיע הצירוף "ראש השנה": א' בתשרי נקבע כמועד הפותח למניין השנה החדשה. וכך נקבע במסכת ראש השנה: "באחד בתשרי ראש השנה לשָנים לשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות".
אם מדובר בחג של התחדשות, איך ניתן לחדֵש גם בתפילה? הרי התפילות הועלו עם השנים על הכְּתב, ויש "מחזור לראש השנה". הקנוניזציה של התפילה מַקשה על התחדשות רוחנית של האדם הרוצה לומר בראש השנה תפילה אישית משלו... מובן שתמיד פתוחה לכל האדם הזכות לאמר תפילת יחיד חרישית, לפי נפשו ולפי מדרגתו ולפי המיית לבו וכמיהתו. אך תמיד מסתננת אלינו המחשבה שהתפילה החזקה מכולן היא השתיקה מול האל, מול ההוד הנֶעלם.
אסיים בסיפור מסיפורי ר' לוי יצחק מברדיטשב, שהתפלל בראש השנה לפני התיבה בבית הכנסת, ולפתע עצר את תפילתו, ממש לפני תקיעת שופר. המתפללים המתינו, אך ההפסקה נמשכה זמן רב. מדי פעם נטל את השופר, הניחו על פיו ושוב החזירו לדוכן. המתפללים היו נבוכים. ר' לוי יצחק מברדיטשב נאלץ להסביר להם:
יש לא רחוק מבית הכנסת יהודי תם, שאינו יודע להביע תפילתו בפני הקדוש ברוך ואינו יודע לומר אף תפילה. הוא עומד ולוחש את כל אותיות האלפבית, הוא מבקש מהאל לסדר את תפילותיו. אנו ממתינים כעת. אלוהים מסדר את התפילות, ולאחר שהאותיות יצטרפו לתפילה, נוכל לתקוע בשופר ולהעלות גם את תפילתו למָרום, תפילה חדשה וזַכּה מלב נשבָּר...
הייתה זו גם קריאה סמויה למתפללים, שלא לומר תפילתם כלאחר יד, אלא להתחדש גם בעת תפילתם.
גם ליוצרים יש סוג של קריאה פנימית סמויה להתחדש בכל פעם. לעמוד וללחוש כל אותיות האלפבית, בתקווה שתישמע בעולם שירה חדשה.
אסיים בברכה הנאמרת בערב החג: יהי רצון מלפניך...שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה כדבש מראשית השנה עד אחרית השנה". אמן.
הערוץ הוא הארסי ביותר בביקורתו המעוותת נגד ממשלת ישראל וראשה ולדעתי משמש בידי האופוזיציה הפנימית והחיצונית למדינת...
